בֵּן שֵׁשׁ הָיָה
כְּשֶׁתָּקְפָה אוֹתוֹ
בְּשֵׁבֶט אַהֲבָתָהּ –
מַגֶּבֶת מִטְבָּח
זֶה לֹא צוֹדֵק,
לָחַשׁ
וּבלִבּוֹ צָרַח :
'הַלְוַאי שֶׁתָּמוּתִי!'
בֵּן שִׁשִּׁים וְשָׁלשׁ הָיָה
כְּשֶׁלִוְתָה אוֹתוֹ
בְּכִסֵּא גַּלְגַלִּים
בְּדַרְכּוֹ הָאַחֲרוֹנָה.