בננות - בלוגים / / Carpe Diem – אחוז את הרגע
גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

Carpe Diem – אחוז את הרגע

 

 

                     "ויעמוד הים מזעפו"  ( יונה א' טו)

יוֹנָה מְשׁוֹרֵר עַכְשָׁוִי.  
בּוֹרֵח מִיָּמָיו
צוֹלֵל בְּיָם זְמָן  
הָעוֹמֵד לִשְׁנִיָה מִזַּעֲפּוֹ,    
נֶאֱחָז בִּמְצוֹף הָרֶגַּע.
 
וַיְמַן יְהֹוָה
דְּאָגָה גְדוֹלָה
לִמְעִי הַנָּבִיא :  
"מָה יִהְיֶה 

בְּעוֹד דַּקָּה ?"  

 

 

2 תגובות

  1. אברהם אוזיק

    אהוד ידידי
    באיחור של שבוע אני מודה לך על הפגישה הנעימה עם זיכרונות מהימים כשלא ברחנו מיומנו כשהים עמד מזעפו.
    …כשיונה קיטר: "טוב מותי מחיי"
    אלוהים ענה לו: "ההיטב חרה לך"?
    ואני אומר שבכדי ל"השתיק את הים" צריך להמשיך ולהיפגש…

  2. אהוד פדרמן

    אבי ידידי

    יונה העכשווי, הטיפוס הסתווי, קם בבוקר, שומע בחדשות בשורות איוב, מתגלגל כבוי מנוע, ממבצר ביתו לחוף הכרמל הסגור, חובש מסכת צלילוּת, יוצא לים הפתוח, שוחה למצוף הוורוד, תכלת מלמטה ותכלת מעל, חוזר למציאות היבשה, כותב שיר אהבה לחיים.

    שמחתי להפגש, להעלות זכרונות ולהשלים פערים. אשלח לך את סיפור פינוי בית ילדותי

    שבת שלום

    אהוד

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן