בננות - בלוגים / / בלי כל קשר לשיר שנשא לשוא שם זהה
גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

בלי כל קשר לשיר שנשא לשוא שם זהה

 

אחד היתרונות של פרסום בבלוג הוא היכולת להעלים פוסט שסר חינו בעיני הכותב בטרם, או לאחר התיבשות הדיו הוירטואלי בו נכתב.  וסליחה עם שני תריסרי קוראי השיר הקודם שנשא לשוא את שמו של השיר המובא כאן

דרך השירה המאוחרת  
  
תְחִלָּתָהּ בְּבֶטֶן מְלֵאָה
וְנֶפֶשׁ מְרֻקֶּנֶת     בְּתֹם
עַשְׁרוֹת שְׁנוֹת שֵׁרוּת חוֹבָה
וְאַלְפֵי יְמֵי מִילוּאִים
תְּחִלָּתָהּ,  עִם מוֹת דֶגֶם-אָב, אַבְטִיפּוּס    
לְחַיִּים שְׁלֵמִים מְבֻזְבָּזִים בִּצְבִירַת מָּמוֹן
בְּנִיַּת מִקְלָטִים וְחַדְרֵי-לֵב חַסְרֵי בִּטָּחוֹן 
הַבְטָחַת קִיּוּם שָׁוְא בְּקִירוֹת בֶּטוֹן.
תְּחִלָּתָהּ, רָצוֹן לָבֹא חֶשְׁבּוֹן
עִם אַהֲבָה שֶׁהָפְכָה לִתְלוּת.     
אֶבֶן פִּנָתָהּ,
קִרְקוּרֵי חֵסֶר בִּכִכָּר הַיּוֹבֵל
          סָמוּךְ לצֹמֶּת
          אֶמְצַע הַחַיִּים
בּוֹאֲכָהּ
מְבוֹא הַשִּׁמָּמוֹן
     
הֶמְשֵׁכָהּ, גִּשּׁוּשׁ בַּחֲשֵׁכָה
סְטִיָּה מִמְסִילַת יְשָׁרִים
           הַמַּקְבִּילָה בְּצִמְחוֹנוּתָהּ
           לְדֶרֶךְ כָּל-בָּשָׂר
וּלְפֶתַּע, שִׁחְרוּר יִצְרֵי יְצִירָה שֶׁנִּכְלְאוּ  
מֵאֲחוֹרֵי בְּרִיחֶיהָ הַחֲלוּדִים שֶׁל מֵאָה שְׁעָרִים
הִתְמַלְאוּת נַחַל שִׂיחַ בְּמִלְמוּלִים עֲכוּרִים   
גְּלִישַׁת הִרְהוּרִים הַרָרִיִּים כְּבֵדִים הַיָּמָהּ  
אָבְדָן בִּלְמֵי-בּוּשָׁה עֲצוּרִים בְּמוֹרָד הַזָּמִיר
וּבְצֵאת הַשִׁירָה הַמְאֻחֶרֶת לְמִישׁוֹר חַתְחַתֶּיה
לֹא שָׁלְטוּ בָּהּ עוֹד שְׁלָטִים  
וּבָאוּהָּ שִׂיאִים וְשִׁבְרוֹנוֹת
מִתְקְפוֹת אֵין-אוֹנִים מַצְמִיתוֹת
שֶׁהִצְמִיחוּ בְּשׁוּלֶיהָ הַחֲסֵרִים  
עִשְׂבֵי שִׂמְחָה עוֹנָתִיִּים וַחֲרוּלֵי עֶצֶב
צְהֻבֵּי-עַד, נִּזוֹנִים מִזֵּכֶר אָבְדָנִים
וּבְרוֹשֵׁי דִמְיוֹנָהּ זְקוּרֵי הַמְּחָטִים
הִמְרִיאוּהָ לְעֵבֵר שְׁמֵי יַהֲלוֹמִים
מוֹתִירָה  שֹׁבֶל שֶׁל  עֲקָרוּת
תְּעוּקַת רִיק, שָׁרָשִׁים מְעֻקָּמִים
עֲקוּרִים מִחֵיק הַשְׁרָאָה חָמִים
וּבְלִי שֶׁהִרְגִישָׁה בְּפַעֲמֵי הַזְמָן
הָרוֹקְעִים מִצְעָדָם בְּדָם רַקּוֹתֶיהָ
וּכְבָר הִיא מֵעֵבֶר לַפִּסְגָה  
מִתְדַרְדֶּרֶת בְּמַבְעֵר כָּבוּי
וּבְעִקּוּל הַמִּדְרוֹן הַמֶּנְטָלִי
בַּסִּמְטָה הַחַד-סִטְרִית 
שֶׁל אָבְדָן הַזִּכָּרוֹן    
נִפְעָר בָּהּ בּוֹר   
 
וּכְבָר נֶעְלֶמֶת בּוֹ
וְאֵין מִי שֶׁיִּמְשֶׁה
מִתְהֹם נְשִׁיָּתָהּ,
שִׁירָה אַחֲרֵי-מוֹת.  
 

 

2 תגובות

  1. מירי פליישר

    לאי'דעת מה היה קודם אבל שיר מאוד קיצבי ויפה בדרך אל האחרי…

  2. רות בלומרט

    שיר מעניין אך לא הדוק. חיים שלמים.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן