גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
מה שעובד… עובד
וודי אלן חזר לעשות מה שהוא יודע לעשות הכי טוב , אגדות אורבניות למבוגרים שגיבורן הוא במידה זו או אחרת בן דמותו והמתרחשות בניו יורק. הסרט מתחיל בטריק קולנועי ישן . בוריס ילניקוף המגולם בידי לארי דויד המזכיר בקולו ובסגנון דיבורו הניאורוטי את אלן עצמו, קם ממקומו ליד שולחן בית קפה שכונתי קטן המוצב על המדרכה, שם הוא יושב עם חבריו, ופונה ישירות אלינו, הצופים ומשתף אותנו במחשבותיו הפילוסופיות וילד שעובר ברחוב עם אימו הוא המבשר שהמלך עירום – כלומר משוגע המדבר אל עצמו. הטריק הזה גורם לצופים, או לפחות לי, לסלוח לבוריס על כך שהוא שונא אדם נרגן , פרופסור בדימוס לפיזיקה, גרוש כבן שישים שבז לחיים הבורגניים והחומרניים ולמי שחי בהתאם לכלליהם, הצולע בעקבות ניסיון התאבדות בקפיצה מחלון ביתו לאחר ויכוח עם מי שהיתה אז אישתו, המוצא לעצמו פרנסה ועיסוק כמורה לשחמט.
וכמו באגדה, יום אחד כשבוריס מגיע למרגלות מדרגות החירום המשמשות אותו להגיע לדירתו המוזנחת פונה אליו מלודי, נערה זהובת שיער, יפה, ותמימה שהגיעה מהדרום השמרני ואומרת לו שהיא רעבה . בוריס מנסה לדחות אותה אך לבסוף נכנע ,מכניס אותה לביתו ומשם מתגלגל סיפור שהייתי מכנה, קומדיה אירונית של טעויות אודות זוגיות, התאמה, אהבה וכוח משיכה . כאשר בדרך מצטרפים לסיפור אימה ואביה של מלודי שיצאו לחפש כל אחד בנפרד את ילדתם האבודה . לקראת הסוף יש עוד ניסיון התאבדות של בוריס הננטש על ידי מלודי, עד שבסופו של דבר באמירה לעגנית על התרבות האמריקנית ועל הסדנאות המלמדות אותך איך להשיג זוגיות מתאימה בעשרה צעדים, מגיעים להפי אנד – כל סיר זוכה למכסה המפתיע המתאים לו. בקיצור מה שעובד… עובד והמורה הטוב ביותר הוא הלב .
בידור חמים ונעים לימי החורף.
תודה על ההמלצה
תודה על הכתיבה שלך… מזכיר לצאת מהבית
להתראות טובה
איפה הסרט? הוא כבר מציג בארץ?