גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
נפילה במידגם
יָמִים נוֹרָאִים, זְמַן לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ
כִּפּוּר עַל מַעֲשַׂיִּיךְ לְטוֹבַת מִין זָמִין
הַמִּסְפָּרִים שֶׁהִרְבַּצְתְ עַל שְׂמאל וְיָמִין
עוֹבְרִים בִּקּורֶת מַס הַכְנָסָה
אֵיזֶה שְׁמוֹק מִתְדַּפֵּק עַל דַּלְתֵךְ
מְגוּרֶה, קוֹרֵא יוֹמָן תְּנוּעוֹת מְגֻנּוֹת
שֶׁבֻּצְעוּ בִּתְּנוּחוֹת מְגֻוָּנוֹת
זֶה לֹא סָבִיר, סָבוּר פְּקִיד הַשּׁוּמָה
שֶׁלֹּא הָיוּ לָךְ הַכְנָסוֹת חַיָּבוֹת, וּמִמָּה חַיִּיתְ?
יָצָאתִי עִם גְּבָרִים, אַתְּ מַצְהִירָה
וּמִן הוֹן לְהוֹן צָבַרְתִי הוֹן
וְהָעָרֵל מֵסִיק שֶׁאַתְּ יַצְאָנִית
הָיוּ לָךְ רְוָחִים שְׁחַרְחַרִים
שָׁם אוֹתָּךְ לְפִי מֵיטָב הַשְׁפִיטָה
(אֵיךְ אַכְנִיסָהּ לַמִּיטָה בְּלִי לְשָׁלֵם פְּרוּטָה ?)
אַתְּ מְעַרְעֶרֶת, אֵין אֶצְלִי אַפְלָיָה
אֲנִי מְקַבֶּלֶת גְּבָרִים מִכָּל הַצְבָעִים
נוֹתֶנֶת קַבָּלָה לְמִי שֶׁדּוֹרֵשׁ
וּמָה לְגַּבֵּי הַכָּרָה בִּפְחַת? תִסְתַּכֵּל עַל הַקְמָטִים
נוֹגַּעַת בְּצִפּוֹר נַפְשׁוֹ הַכְּלוּאָה בַּתַּחְתוֹנִים
אִם כָּך אֶכַּנֵּס בָּךְ רַק עַד לַחֵצִי, מִתְפָּשֵׁר
לִפְנִים מְשׁוּרַת הַפִּין וּתְּמוּרַת וִתּוּר עַל קְנַס
וְאַת תוֹפֶסֶת אוֹתוֹ בַּמִּילָה, ומַסְכִּימָה
לֹא לְהִתְלוֹנֵן עַל הַטְרָדָה בִּמְקוֹם הַעֲבוֹדָה
בִּתְנָאי שֶׁזֶּה לֹא תַּקְדִים
וּבַפַּעַם הַבָּאָה שֶׁלֹּא יָבוא אֵלַיִךְ עִם…
אַתְּ זוֹכֶרֶת, בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה…
:))))))))))))
נגעת בציפור הנפש אהוד…
))) הרי אין בקי בעיסה כנחתום – גם רואה חשבון גם עצמאי וגם ציפור שיר )))
עם הכותרת עוד הזדהיתי אהוד, אבל אחרי הצרות של העצמאית הזאת התגמדו לי הצרות.
וכדי שלא תהינה אי אלו התאמות במאזן השנתי אשאל: אם הוא ערל אז איך היא תפסה אותו במילה?
:))
נקרא לנערה ונשאל את פיה על-אודות סודות משלח ידה )))
למען האמת אהוד, לא ברור לי איך יש לקרא את השיר הזה,
מתמעלה , מלמטה או אולי בכלל כדאי לבוא אליו מאחורה?
פויה גיורא… מה אנחנו ברפת ?