בננות - בלוגים / / מה מזכיר לך הקול הבא ?
גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

מה מזכיר לך הקול הבא ?

 

מיזכר קולי
 
צְפִירַת זִכָּרוֹן מַזְכִּירָה
מִלְחֲמָה בָּאֲוִירָה מִשְׁפַּחְתִית
בַּיִת שֶׁהָפַךְ חָזִית
 
צְפִירַת זִכָּרוֹן מַזְכִּירָה  
לֵילוֹת בָּהֶם נָפַל פַּחַד טִילִים   
עַל בֵּית מַטָּרָה
 
צְפִירַת זִכָּרוֹן מַזְכִּירָה
גַּל שָׁקֵט בְּיָם שֵׁנוֹת טְרוּפוֹת
רוֹחֲשׁות נַחֲשֵׁי צֶפַע
 
צְפִירַת זִכָּרוֹן מַזְכִּירָה  
אָב קוֹפֵץ  בְּבֶהָלָה
קוֹרֵעַ  פָּעוֹטָה בַּת שָׁנָה מִשְׁנָתָהּ   
 
צְפִירַת זִכָּרוֹן מַזְכִּירָה
רִיצָה מְטוֹרֶפֶת  לַחֶדֶר הָאָטוּם
נִסָּיוֹן לַהֲפֹךְ צוֹהֶלֶת וּשְׂמֵחָה
חֲבִישַׁת מָסֵכַת אֵימָה     
 
צְפִירַת זִכָּרוֹן  מַזְכִּירָה  
תִּינוֹקֶת נוֹטֶפֶת זֵעָה
בּוֹכָה בְּשַׂקִּית נַיְלוֹן שְׁקוּפָה
 
צְפִירַת זִכָּרוֹן מַזְכִּירָה תְּפִילָה    
הוֹ פַּטְרִיוֹט, טִיל חַסַר תּוֹעֶלֶת        
פְּסַח עַל בֵּיתֵנוּ, פְּסַח
בְּדַרְכְּךָ לפַסְפֵס סְקָאד לֹא מְמֻקָּד
 
צְפִירַת זִכָּרוֹן מַזְכִּירָה 
עוֹד מִלְחֲמָה בָּאֲוִירָה מִשְׁפַּחְתִית  
בַּיִת שֶׁהָפַךְ שׁוּב חָזִית
חֶדֶר אָטוּם שֶׁהָפַךְ ממ"ד
 
צְפִירַת זִכָּרוֹן מַזְכִּירָה
הַתִּינוֹקֶת בַּצָּבָא
כָּל הָאָרֶץ חָזִית                    
וְיַד אֱלֹהִים הוֹיָה בְּצֹאן מַרְעִיתוֹ

הָאֵל הָאָיוֹם-וְנוֹרָא שֶׁבָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים .   
   

 

 

 

 

2 תגובות

  1. אהוד,
    זה שיר מכאיב בעוצמה המתפרצת ממנו.

    חזק חזק חזק מאוד.

    גם לי הצופר מזכיר הרבה צלילי מלחמות-עבר בהן עדיין לא נולדתי. הצלחתי להזהות עם האב שמתעורר בבהלה. זה הזכיר לי את אבי בלילה הראשון של מלחמת המפרץ שניתק אותנו ממיטותינו אל החדר האטום. הוא היה כל כך מבוהל…ואז הייתי רק בת עשר שנים.

    מצער שניסיון החיים לא הביא עמו מיעוט במלחמות ולך יש יותר בתים בשיר הזה…

    מקווה לטוב,
    גלית

    • אהוד פדרמן

      גלית, עצוב שמדור לדור אנחנו מעבירים סיפורי מלחמות והשלום נשאר במסגרת חלום

      חג עצמאות שמח

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן