גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
לפני השירים
לִפְנֵי הַשִּׁירִים
אָסַפְתִי שְׁעוֹנִים
לִשְׁמֹר עָלַי מִשִּׁנֵּי הַזְמַן
הַמְכַרְסֵם בַּזִּכְרוֹנוֹת
בַּמְגֵרָה, שָׁעוֹן שֶׁל אַבָּא
עִם קְפִיץ שָׁבוּר
שֶׁפָּקַע בֹּקֶר אֶחָד
וּפָסַק מִלֶּכֶת – – –
אֵין אֶפְשָׁרוּת לְתַקְנוֹ
גָזַר הַשָּׁעָן אֶת דִינוֹ
וְאוֹרְלוֹגִין שֶׁעָמַד בַּמִּטְבָּח
מֵעַל הַדֶּלֶת, עַל מַדָּף
תִּקְתֵּק שְׁנִיוֹת בַּזְמַן
וְכָל שָׁעָה צִלְצֵל לְהַזְכִּיר
מָה הִסְפָּקְנוּ לְהַחְמִיץ
וּשְׁעַת מוֹתוֹ שֶׁל אַבָּא
שְׂרוּטָה עָלָיו וְאִמָּא
אָסְרָה לְדָרְכוֹ שׁוּב
בַּמַּפְתֵחַ שֶׁתָּקוּעַ בְּלִבּוֹ
וְיֶשְׁנוֹ הַשָּׁעוֹן הֶעָנוּד עַל יָדִי
הַמוֹנֶה פְּעִימוֹת לֵב
מַבִּיט בּוֹ וּבַזְמַן שֶׁחוֹלֵף
מֵאָה פְּעָמִים בְּיוֹם
וְאֵינִי זוֹכֵר אֶת מַרְאֶה פָּנָיו
רַק חָשׁ אוֹתוֹ חוֹבֵק
מוֹלִיךְ אוֹתִי בְּעִקְבוֹתָיו
בְּמוֹתִי הַזְמָנִי, עָלַי שׁוֹמֵר
בַּבֹּקֶר מַקְפִּיד שֶׁאֶתְעוֹרֵר .
( מתוך 'שיבוט מילים עתיקות'. קובץ שנקבר במגירה
ב-2004 ויֵצֵא לאור ביום תחית המתים)
שירים יפים ונוגעים יש לך במחזור הפרידות הזה .ובשיר הזה זמן חיצוני וזמן פנימי חוויתי מנווטים את החיים, וקשה לחיות לפי שני השעונים האחד מאיץ ממריץ שועט והאחר מתעכב, משמר ומשתהה שיר יפה. אהבתי את שורת השיר שבה שרוט מות האב על השעון -מאוד מקורית ,אהוד
בוקר טוב חנה ותודה על תגובתך.
אני נמצא בעיצומה של עונת ימי הזיכרון (עונה שהולכת ומתרחבת ככל שמתרבים ימי על פני האדמה)- החל מהשלושים למות אמי, דרך ימי הזכרון לשואה ולגבורה וכלה באזכרות לאבי וגיסי שמתו לפני שנים בתחילת הקיץ.
)))משום מה נמחק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל העומד בפתחנו
אהוד
מאוד יפה
תפקיד מכמיר לב לשעון השומר
ומשגיח.
העלית בזכרוני חווית זמן
ישנה. שעון כשיקוף לנפש.
סמדר, אני תמיד שמח שמישהו/הי מרגיש/ה בבית בשיר שלי, או שהשיר מזכיר… מה שאומר שהשיר נוגע בשידור ישיר בנשמה הקורא/ת
טוב שלא ממש נקבר כי השיר יפה בעיני.
תיאור יפה ונוגע של ממד הזמן ומה שבין הורים לילדים, לטעמי אפשר להוציא הקובץ מקברו
תודה לגיורא ומשה, ואל דאגה, הקבורה ותחיית המתים שתיהן מטאפורות למצבה של השירה בכלל, יותר מזו שלי.
אהוד, מצבת שיר נוגעת ללב הקמת כאן. בשני הבתים הראשונים השעון כמטונימיה לאבא מצליח לעצור את הזמן ואת הלב כמו שדיבור ישיר היה מתקשה מאוד לעשות.
אמיר, אני שמח שהשיר מדבר בדרכו הבלתי ישירה, באמצעות שירת החפצים
יפה השיר עם צלצולי השעון השונים. "אורלוגין שמצלצל כל שעה להזכיר מה הספקנו להחמיץ". נפלא. וכואב.
תודה תלמה, אכן הזמן לא מוותר על אף רגע של כאב
חמרים מצויינים והרגשה שצריך להמשיך לנסות לשפר את המבנה
תודה סבינה, לוקח לתשומת לבי את ההערה – בינתיים אתן לשיר זמן מנוחה על המסך במנחו הנוכחי