גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
רגע עד-בלי-די
רֶגַּע אֶחָד לִפְנֵי –
שְׂפָתַיִךְ אָחֲזוּ בִּשְׂפָתָיו
בְּנִסְיוֹן הַנְשָׁמָה אַחֲרוֹן
וּבְרֶגַּע הָאֶמֶת פָּרְחָה נִשְׁמָתוֹ
וְאָמַרְתְ שֶׁמֵּת מִיתַת נְשִׁיקָה, וְנִדְמֶה
לֹא חָלַף רֶגַּע וְעָבְרוּ חָמֵשׁ שָׁנִים
וְאַתְּ כְּבָר בַּאֲחוּזַת רִאשׁוֹנִים
מָקוֹם מְצֻיָּן לְבִלּוּי אַחֲרִית הַיָּמִים
וּבִן- רֶגַּע הִתְנַדְפוּ עֶשְׂרִים רִבְעוֹנִים
הַמַּקֵּל הַמְסוֹרַב נִכְפָּה עָלַיִּךְ כַּהֲלִיכוֹן
בְּרֶגַּע שֶׁל שָׁבַץ הִסְתַּלֵּק לוֹ הַזִּכָּרוֹן
רֶגַּע אֶחָד לָקַח לַמַּעֲלִית
לַעֲלוֹת לַקּוֹמָה הַשְּׁמִינִית
וְהִנֵּה אַתְּ בַּסִּעוּדִית
בְּכִסֵּא גַּלְגַּלִים
וּלְרֶגַּע עוֹד הָיְתָה הֲקָלָה
הִסְתַרְנוּ צַעַר בְּמָסַךְ מַלְמָלָה
תְּרוּפוֹת עִמְעֲמוּ כִּוִיּוֹת רְגָעִים
צְרוּבִים בְּעוֹרֵךְ הַכָּבֶה
וּבְרֶגַּע עָצוּב הֵחֵלוּ הַמִּלְמוּלִים
שְׂפָתַיִם נָעוּ וְלֹא נִשְׁמְעוּ מִלִּים
חֶמְלַת-מָוֶת לָחֲשָׁה מִבֵּין הַצְּלָלִים,
צָרִיךְ לְהִתְרַגֵּל לָעוּבְדָה
בְּכָל רֶגַּע זֶה עָלוּל לִקְרוֹת
הִסְפַּקְתִי עוֹד לִקְפֹּץ לְבֵית קְבָרוֹת
לִפְנֵי שֶׁהוֹדִיעוּנִי, נוֹלְדָה לְךָ נֶכְדָה
הִזְדַּמֵּן רֶגַּע וּמָחִיתִי דִּמְעָה
שִׁנַּנְתִי אִמְרָה מְלֻמָּדָה,
צָרִיךְ לְהִתְיַחֵס לָעִנְיָן בִּקְנֵה מִדָּה
וּפִתְאֹם הִגִּיעַ רֶגַּע הַפְּרֵדָה
וְנִשְׁאַר
וְנִשְׁאָר
עַד-בְּלִי-דַי…..
(מותר ורצוי להגיב, אך היות ומדובר בשיר מת, כלומר שיר שמחברו שלם עמו כמות שהוא, נא להמנע מהצעות תיקונים – תודה)
מזדהה עם הישירות והכאב.אהבתי.
תודה רות
יפה ונוגע השיר, אהוד
שיר רגיש ומכמיר לב, אהוד
תודה חנה
תודה איריס
רואה ששילבת פה שיר בשיר, כאב בכאב. הכאב והאבל עוברים אל הקורא.
תודה אמיר, המילה שילובים היא מילה המבשרת הרמוניה, מה שעורר בי אסוציאציה מחשבתית שבכתיבתי, כמו בחיי, אני מנסה לשלב דברים שלכאורה סותרים זה את זה במהותם – למשל חיים בשלום ובהרמוניה עם המוות.
אגב, מתוך התבוננות סביבי נראה לי שאנשים דתיים מתמודדים טוב יותר עם המוות, כנראה בגלל האמונה שהמוות הוא זמני ויסתיים בתחיית המתים וגם מתוך אמונה שעיתוי המוות ונסיבותיו הוא חלק מתוכנית אלוהית שהאדם אינו יכול לרדת לחקר שורשיה
התכוונתי לכל זה, וגם לקטעים מן השיר הקודם (בו רציתי להציע לך משהו במייל)שמשתלבים פה.
חיים ומות כרוכים זה בזה
קשה הפרידה תמיד ונתת לה ביטוי עדין ומרגש
תודה ריקי
צָרִיךְ לְהִתְיַחֵס לָעִנְיָן בִּקְנֵה מִדָּה
וּפִתְאֹם הִגִּיעַ רֶגַּע הַפְּרֵדָה
וְנִשְׁאַר
וְנִשְׁאָר
עַד-בְּלִי-דַי…..
פה מצאתי את ההפתעה המעידה, לטעמי , על שיר טוב.
תודה סבינה. כמו שבחיים יש תובנות שמגיעים אליהן רק לקראת סופם
כך גם תובנתו של השיר נשמרת לסופו
הרגע היחיד שקופא לנצח הוא רגע הפרידה.
שיר פרידה אוהב וכואב מאד, אהוד.
תודה מריו, פרידה נדמה שהיא נקודת חיתוך אך מתברר שהיא יותר נקודת התחלה, או נכון יותר, נקודת שינוי ומפנה ביחסים ולא חשוב אם הפרידה היא ממישהו שממשיך בקיום פיזי או לא
כואב ואמיתי.
תודה חני