התחבר
בננות - בלוגים / / אש ידידותית
גילגול איטי

  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

אש ידידותית

אש ידידותית
 
חֲבֵרִים הָיוּ בַּחֲבוּרָה,
חָבֵר אֶחָד לָעֲבוֹדָה
חָבֵר אָחֵר לְסַפְסַל הַלִּמּוּדִים
חָבֵר מְיֻחָד לַסַּפְסַל בַּגִּנָּה
חָבֵר לְצָרָה,  פֶּצַּע וַחַבּוּרָה
וּמֵעֵבֶר לַפִּנָּה הִמְתִין 
בְּחֹסֶּר סַבְלָנוּת נְעוּרָיו 
חָבֵר יַלְדוּת 
חָבֵר לַיְחִידָה
(בֵּן יָחִיד בְּקַסְדָה אֲחִידָה)
לְתוֹרוֹ לְשָׁלֵם מַס חָבֵר
 
חֲבֵרִים הָיוּ בַּחֲבוּרָה
חָבֵר אֶחָד חָבוּר  
חָבֵר אָחֵר פָּרוּד
וְהָאֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה
מְנֻמָּר כְּוִיּוֹת
מֵאֵשׁ יְדִידוּתִית      
וּבָרֶקַּע מִזְדַמֵּר שִׁיר הָרֵעוּת  
חָבֵר נִזְמַר, חָבֵר מֵבִיא חָבֵר  
שוֹתֵק לְיַד הַבּוֹר,  מִצְטָעֵר
עַל הַזֵּר כָּתוּב: שָׁלוֹם חָבֵר
אַתָּה חָסֵר
 
חֲבֵרִים הָיוּ בַּחֲבוּרָה
וְאַף לֹא אֶחָד נוֹתָר  
כְּמוֹ שֶׁהָיָה לִפְנֵי,
רֶגַּע מַר וְנִמְהָר.  

5 תגובות

  1. מירי פליישר
    13 בינואר 2009 ב 9:07

    אוי. חזק

    הגב
  2. אמיר אור
    13 בינואר 2009 ב 10:34

    הומור קברים ברקע השיר הקשה והחזק הזה.

    הגב
    • חנה טואג
      13 בינואר 2009 ב 12:40

      שיר חזק, אהוד, הבודק באירוניה עצובה את המושג חברות

      הגב
    • אהוד פדרמן/ לאמיר
      13 בינואר 2009 ב 23:22

      את כתמי הדם הלא רצויים של המלחמה מכבסים שופרות התעמולה בתקשורת במילים ערֵבות לאוזן, עד שכשלג ילבינו כל חטאי חיילינו (ש"עושים את העבודה" כמו שצריך – עוד עוללה ממכבסת המילים ולתפארת מדינת ישראל)

      הגב
  3. גרא
    13 בינואר 2009 ב 23:09

    מרבה חברים – מרבה ביטחון, חיים מלאים ושינוי מתמיד – גם מרבה האבדות.
    יפה השיר

    הגב

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*

CAPTCHA Image

*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן