בננות - בלוגים / / ואף פעם לא נשכח את זאת מרחוב פנורמה
גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

ואף פעם לא נשכח את זאת מרחוב פנורמה

 

"יש בחיפה חתיכה היא גרה ברחוב פנורמה…." שרה בסוף שנות החמישים רביעיית מועדון התיאטרון את שירו של חיים חפר. המשך המסע המודרך בחיפה מוביל  אותנו בעקבות הזכרונות

יפה נוף

 
עוֹמֵד בִּרְחוֹב יְפֵה-נוֹף 
הָעִיר שְׂרוּעָה עַל גַּבָּהּ
מְנַמְנֶמֶת בֵּין שְׁתַּיִּם לְאַרְבַּע
חֲשׂוּפָה לְמַבַּט שֶׁל אַחַר-הַצָּהֳרַיִם
מַמְגּוּרוֹת דָּגוֹן
מְדֻשְּׁנוֹת-עֹנֶּג מֵעַצְמָן
מְטִילוֹת צֵל עַל נְמַל-הַבַּיִת
 
אַט אַט מִתְעַרְטְלִים הַזִּכְרוֹנוֹת
מְלַטְפִים אֶת שְׁדֵי הַנִּימְפָה
שֶׁגָּרָה פַּעַם בִּרְחוֹב פָּנוֹרָמָה
מְקַלְפִים אֶת כִּפַּת הַטֶּכְנִיוֹן הַיָּשָׁן.
לְמַרְגְלוֹתֶיהָ חֲצַר הָרֵיאָלִי הָעִבְרִי
שָׁם מְפַתְחִים בְּלִי הֶרֶף
נֶפֶשׁ מְמֻשְׁטֶרֶת בְּגּוּף בָּרִיא
 
הַצְנַע לֶכֶת מִתְנוֹסֵס בְּגַּאֲוָה
עָל חֻלְצַת חָקִי מְגֹּהֶצֶת
תְחוּבָה בְּמִכְנָסַיִם קְצָרִים
כִּיסִים תְּפוּחֵי הוֹרְמוֹנִים, וּלְפֶתַע
מִגְדָּלִים חוֹתְכִים אֶת שׁוֹבֵר הַגָּלִים 
          חַרְגוֹלִים כְּחֻלִּים  בִּזְרוֹעוֹת אָדֹם-לָבָן
מְשַׁחֲקִים בְּאֳנִיוֹת.
 
מַפְלִיג לְיָמִים רְחוֹקִים
יוֹרֵד בִּשְׁבִיל הַחֲמוֹרִים
הַבַּיְתָה,
הַמִּבְצָר שֶׁעוֹמֵד בַּפִּינָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת
בֵּין וִינְגֵייט  גוֹלוֹמְבְּ וְחַשְׁמוֹנָאִים שְׁתַיִם
יֵשׁ שֵׁמוֹת זָרִים עַל הַדֶּלֶת וְשׁוּב
שָׁכַחְתִי לָקַחַת מִטְפַּחַת אַף וּמַפְתֵחַ.                                          
 
 
 

 

3 תגובות

  1. חיפה קמה, חיה ובועטת אצלך. יופי של שיר, בסוף אני אכיר את חיפה בלי להכיר אותה… חן.

  2. יפה נוף אכן עומד ביפה נוף וגם שיר יפה ,ומכיוון שאני מתה על חיפה וזכרונות נפלאים לי ממנה, מתחבר הזכרון הזה שאיננו שלי, לאהבתי ולזכרונותי מהעיר.

  3. שיר מאוד יפה. אהבתי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן