גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
לא רק שירי דכאון על אחרית העולם במגירתי אלא גם חישקושירים לבינתיים.
מתוך קובץ : "אישה בכל נמל", שיר להבדלה בין עונג שבת לסטוצים של אמצע השבוע.
פלמנקו
מִלְחֶמֶת הַשְׁוָרִים שֶׁל כַּרְמֶן
עַל הַבָּמָה, שֶׁלִי לְשָׁעָה לֹא קַלָּה
פָּנִים קָשׁוֹת, עֵינַיִם רוֹשְׁפוֹת
נְשׂוּאוֹת מֵעֵבֶר לְרֹאשִׁי
שֵׂעָר פֶּחָם אָסוּף בְּאַכְזָרִיוּת לִפְקַעַת פְּרָחִים
גֵּו זָקוּף רוֹטֵט בְּרִגְשָׁה כְּבוּשָׁה
יָדֶיהָ מְלַטְפוֹת דִּמְיוֹן מִתְפַּתֵּל
בֵּין גַּלֵּי אֶצְבָּעוֹת, אֲרוּכּוֹת אֲרוּכּוֹת
הָרַגְלַיִם נוֹקְשׁוֹת לְקֶצֶב קַסְטַנְיֶטוֹת
אוֹלֶה אוֹלֶה, הַשְׁאָגָה זוֹרֶקֶת אוֹתִי לַזִּירָה
מַבַּט בּוֹהֶה נוֹגֵעַ בְּשׁוֹקַיִם חֲשׁוּפוֹת
קַרְנֵי שׁוֹפָר מִסְתַּבְּכוֹת בְּקִפְלֵי שִׂמְלָה אֲדֻמָּה
אוֹלֶה אוֹלֶה, מוּסִיקָה פּוֹעֶמֶת בָּרַקּוֹת בְּקֶצֶב גּוֹבֵר
אוֹלֶה אוֹלֶה, זֵעָה נוֹצֶצֶת מֵעַל שְׂפָתַיִם פְּשֻׂקּוֹת.
בְּחִפּוּשָׂיו אַחַר אֲוִיר לִנְשִׁימָה
נִכְנָע שׁוֹר זָקֵן וּמְמֻשְּׁקָף
לִרְעִידַת הָאֲדָמָה, וְכַּרְמֶן
וִתְּרָה לוֹ עַל נְעִיצַת הַחֶרֶב.
ואיזו סערה..
אולה! אילו במקום השור הזה לא הייתי מצליח לצאת מהשיר הזה בלי החרב!
פלמנקו באמת רקוד חושני, גם השיר, בעיקר הומור חושני