גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
בעוד אנו עסוקים בדברים שברומהּ של בועה ספרותית חמימה, מסביב יהום הסער ועולמנו היחיד שנע במעגלים צפוי לשוב לימי השקט והשלווה שלפני בראשית.
רק לא להכנס ללחץ, הרי הנבואה נתנה לשוטים ולעיתונאים, שבערפל בו לוטים עתידנו ועתיד חסכונותינו קשה להבחין ביניהם.
וִיהִי עֶרֶב וִיהִי בֹּקֶר יוֹם אֶחָד
יִכְלוּ הַמַּשְׁאַבִּים לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל
תֵעָלֵם שִׁכְבַת הָאוֹזוֹן בְּחָלָל
יִמְלְאוּ הַשָׁמַיִם דוּ תַּחְמֹצֶּת הַפַּחְמָן
יַכְחִילוּ יְצוּרִים בְּצֶלֶם מֵחֹסֶר חַמְצָן
יִצְבוּ לְשׁוֹנוֹת , יִהְיֶה קְצַת עָצוּב
יִתְאֲדוּ יָמִים גְדוֹלִים לִבְלִי שׁוּב
יְאֻכְּלוּ בְּנֵי אֱנוֹשׁ כְּחָצִיר בָּאֵשׁ
יְעַבְּדוּ מַחְשְׁבֵי עַל עַצְמָם לַדַּעַת
יְעֻכְּלוּ גַּרְגְּרֵי אֹרֶז אַחֲרוֹנִים בְּסִין
יְכֻרְסָם פְּרִי עֵץ הַחַיִּים בְּפִי תּוֹלַעַת
וְאַף לֹא אֶחָד יַרְגִישׁ מְאֻשָּׁר
וִיהִי הָאוֹרָנְיוּם לְבָדוֹ מָעֳשָׁר
וְיַחֵל תַּהֲלִיךְ רֵיאַקְצְיָה מוּאָץ
וְתִפְעָר הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָּ בְּפִיהוּק
וְתֶּעֱצַם מְלֶאכֶת הַפֵּרוּק וְהָרִסּוּק
וְיִתְכַּלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם
וְהַצּוֹבְאִים עַל פִּתְחֵי הַמִּלּוּט, גַּם
וִיכַלֶּה אֵל צְבָאוֹת מְלָאכְתוֹ הַדֶּסְטְרוּקְטִיבִית
וּתְרַחֵף עַל פְּנֵי תְּהוֹם דְּמָמָה רַדְיוֹאַקְטִיבִית
וְיָבֹא הַכָּל יָכֹל סוֹפסוֹף אֶל הַמְנוּחָה
וְיִשָּׁן שְׁנַת יוֹפִי אַחֲרֵי תְּפִילַת מִנְחָה
וְיַּרְא כִּי טוֹב מְאוֹדוֹ לִהְיוֹת לְבָד
וְיַרְא כִּי טוֹב מְאֹד לִהְיוֹת לְבָד
וִיהִי עֶרֶב וִיהִי בֹּקֶר, יוֹם אֶחָד.
הי אהוד,
מסתבר שגם אתה שותף לפחות בזו הפעם לנושא ושמו: פרידה ועוד פרידה שאפשר לכנותה מסיבת סוף העולם. לגבי סופה של נבואת הזעם הזו אתה אומר ואני אצטט:"ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד" האם אתה משאיר באמצעות השורה הזו פתח לשינוי? ומה הביא אותי למחשבה הזו? הרי מדובר בציטוט מקראי של יום הבריאה הראשון כלומר צריכים לבוא שאר ימות אותו השבוע ואולי השינוי?
רחל, אשרי האופטימיים שהרי ללא אופטימיות, איזה טעם יש לחיים?
איזה יופי
אביא את השיר לכתות י"ב בדיוק עכשיו סיימנו ללמוד את בראשית פרק א".
למי שלא כל כך בקיא אספר שבבראשית יש לנו שני ספורי בריאה: א-ב3 ו ב4-ג
בספור הראשון האדם הוא שיא הבריאה ואילו בספור השני האדם הוא מרכז הבריאה. את פרק א" אפשר לספר בלי בריאת האדם ולא יגרע משהו מההרמוניה בטבע. ואילו בפרק ב" הכל מסתובב סביב האדם. אין אדם-אין סיפור.
בדרך כלל אני מביא אל הכתה את השיר של חפר וארגוב "בראשית" ,עכשיו אביא את שירך אהוד
בראשית
ביצוע: בצל ירוק
מילים: חיים חפר
לחן: סשה ארגוב
בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ
והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום
וביום הראשון הבדיל אלוהים בין חושך לאור
ויהי אור
והבוקר בהיר זרח בעולם ואחריו בא הלילה
שחור
ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד
וביום השני הוא יצר את הרקיע
הרקיע הנפלא והכחול
הרקיע שפרץ מתוך המים והבקיע
ונפרש מעל גבוה ועגול
ויהי ערב ויהי בוקר יום שני
וביום השלישי הוא יצר את היבשת
את העמק את ההר ואת הים
ונטע הרבה עצים וגם שתל פרחים ודשא
שהפליאו את העין ביופיים
ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי
וביום הרביעי את השמש ברא וירח עלה בלילות
רבבות כוכבים כל כוכב הוא מזל סובבו
ועברו במסילות
ויהי ערב ויהי בוקר יום רביעי
וביום חמישי הוא יצר חיים במים
את הצדפים את הדגים התנינים
ובאותו היום פרחו בני הכנף אל השמים
הנשרים הסנוניות והיונים
ויהי ערב ויהי בוקר יום חמישי
וביום השישי הוא יצר חיות בחלד
את הפילים האיילות את הצבועים
ובאותו היום ממש הוא ברא אדם בצלם
הוא ברא אדם בצלם אלוהים
ויהי ערב ויהי בוקר יום שישי
והאדם אילף כל בהמה
והאדם חרש באדמה
והאדם המציא את הגלגל
והאדם השיט ספינות על גל
והאדם ריסן את הקיטור
והאדם טס מעלה כציפור
והאדם כבש כוכבי מרום
והאדם ברא את האטום
והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום
וביום הראשון הבדיל אלוהים בין חושך לאור
ויהי אור
והבוקר בהיר זרח בעולם ואחריו בא הלילה
שחור
ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד
וביום השני הוא יצר את הרקיע
הרקיע שפרץ מתוך המים והבקיע
וביום השלישי הוא יצר את היבשת
ונטע הרבה עצים וגם שתל פרחים ודשא
ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי יום שלישי
ויברא את המאורות ברביעי
וביום חמישי הוא יצר חיים במים
ובאותו היום פרחו בני הכנף אל השמים
וביום השישי הוא ראה כי מעשהו תם
וישבות מכל מלאכתו ולא ברא את האדם
וירא אלוהים כי טוב
תודה גיורא על התגובה ועל כוונתך להפיץ את שירי בקרב הנוער. הנושא של קצוות הקיום האנושי, הספרותיים כמובן( מושגים מדעיים כמו אבולוציה כמיצגת עבר אנושי והנדסה גנטית שלא לדבר על הארכת חיים מלאכותית כמיצגי עתיד אנושי- אינם מעוררים בי השראה)- מאוד מעניין אותי וכרגע אני מצוי בדיוק בכתיבה אודות שני סיפורי בראשית בנסיון להתחקות אחר הרציונל של דובר או דוברי האלוהית בספר בראשית. אשר לקורה בין הקצוות מה שמענין אותי הוא איכות הסביבה בכוון של האם האדם מטבע בריאתו הוא חלק מהטבע או אויבו ומנצלו האכזר. חלק מהקונפליקט הזה מצוי בשני סיפורי הבריאה
בוקר טוב
אם מקומו של האדם בסיפורי הבריאה מעניין אותך ,עיין גם תהילים ח",ק"ד.
בהצלחה.
אם יש לך שאלות אתה מוזמן לכתוב
giorafisher@gmail.com
גם אני נזכרתי בשיר שגיורא הביא, מפחיד עד מאוד, אולי בכל זאת הוא יחמול עלינו? הרינו כילדים הזקוקים להדרכה
מבריק, אך מרים ידים ומתנער אחריות.
יש מה לעשות בנידון.
הי סבינה, חלק מדעתי לגבי היכולות שלנו כבני אדם בכלל וככותבים "בוראי עולם" בפרט, להשפיע על הקורה סביבנו, תמצאי בתגובה לפוסט יום ההולדת שלך. אחדד את דעתי כאן : אלוהים, יהיה מי שיהיה, היה האחרון שברא עולם פיזי בהבל פה. שהרי בבראשית פרק א" קדמה המילה "ויאמר" לכל תאור של יצירה והמילה מופיעה בו כמדומני עשר פעמים. מצד שני, אני מקנא באופטימיים המאמינים ביכולתנו לשנות את הכוון הכללי אליו הולך העולם. לו יהי חלקי עימם, המאמינים שאלוהים מעולם לא גרשם מגן העדן, או שאם גרש אותם בסופו של דבר הם ישובו בעזרת טוב ליבו לשם, כלומר לגן העדן.
שלום אהוד
העברתי אתמול את הקישורית לשירך לאתר המורים למקרא "מקראנט". היום קבלתי את הקישורית מאחת המדריכות הארציות ששלחה אותו לכל רשימת התפוצה שלה.
הרווחת והרווחנו.
תודה
שוב תודה