אהוד פדרמן
דברי ימים אבודים
" וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."
וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב
עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג
בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10
וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע
עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי
עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים
עֲצוּמוֹת עֵינַיִם
וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד
הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי
לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב
עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב
תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן
וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,
רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת
שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ
הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה
שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי
בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים'
עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה
מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה
שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת,
שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת
שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת
הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.
וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל
קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק
מַצַּע לְדִבְרֵי
יָמִים אֲבוּדִים.
בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה.
ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007
ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .
שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות 
גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
.jpg)
.jpg)
שום דבר לא יכול לקלקל את הים הנפלא שלך. לא הדייגים, לא הנעלים והצל, ואפילו לא הדאגה והסיבה, יום-יום-ים ~ תודה!
אכן על כך כתבה כבר נעמי שמר ושרו הגששים:
יש לי יום-יום, ים
יש לי ים, יום-יום
יש לי יום-יום, ים
הללויה.
והתודה – לבורא העולם
אהבתי במיוחד את
דאגה וסיבה לדאגה.
על משקל, אליה וקוץ בה
– ים ודג חרב בו