בננות - בלוגים / / והשמש מפציעה ברדיו
מטפחת כחולה הופכת לעומק באר
  • ליאור גרנות

    נולדתי ב-1981. כשהייתי בת 6 כתבתי את השיר הראשון שלי, ומאז אני כותבת- על פתקים, במחברות, על כרטיסי רכבת, על קבלות מהמכולת. מדי כמה זמן אני עושה סדר בתיקים שלי ומגלה שם ניירות עם ראשיתן של שורות, עם מחיקות. לפעמים אני מגלה בהן את עצמי מחדש. השורות האלו התגבשו, התעצבו והפכו לשירים, שראו אור בספרי: "והשמש-שמש" (הליקון, 2010), ו"שׂמה והולכת" (קשב לשירה, 2012). ב-2015 ראה אור ספרי "ננינה" שהוא ספר בפרוזה פיוטית, המורכב מדיאלוג מתמשך בין נני ונינה, בנות זוג, היכולות להוות גם חלקים נפשיים של דמות אחת. בין שיר לשיר ובין קריאה לכתיבה, למדתי לתואר ראשון בפסיכולוגיה ואחר כך לתואר שני בספרות עברית, שניהם באוניברסיטת בן- גוריון. במקביל השתתפתי בסדנת הכשרה למנחי סדנאות כתיבה של מתא"ן, ומ-2007 אני מנחה סדנאות כתיבה לילדים, נוער ומבוגרים. המפגש עם המשתתפים בקבוצות שלי מעשיר ומרתק אותי ופותח בפניי עולמות: אני מבקשת לכתוב- והם כותבים בריכוז והתלהבות; לפתע אני מבחינה בניצוץ בעיניים של אחד המשתתפים; למישהי יש תובנה נהדרת לגבי פרט בשיר; שירים וסיפורים נולדים לנגד עיני.  בהמשך, למדתי לתואר שני בביבליותרפיה באונ' חיפה, והיום אני מטפלת באמצעות ביבליותרפיה בקליניקה פרטית בתל-אביב, מנחה קבוצות וסדנאות ביבליותרפיה, מלמדת ביבליותרפיה לאנשי טיפול באונ' בן גוריון וביבליותרפיה לאנשי חינוך במכללת אחוה. בנוסף, אני לומדת לדוקטורט בתכנית לפסיכואנליזה ופרשנות באונ' בר אילן. אני מתגוררת ברמת-גן, ומעבר לבתים הנשקפים ממרפסת ביתי אני יודעת שישנו הים, תמיד הים, על הכחול שבו, על תנועתו בין סער ורוגע, הים שמעורר בי תמיד תקווה ותחושה של אין-סוף ושל חוף, וגם מוליד בי שורות חדשות, ורשרוש, ומלים. מחשבות שלי על ספרות וטיפול אפשר לקרוא כאן: www.bibliotherapy.co.il וגם בבלוג שבאתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/blog.asp?id=36 הרשימות שבבלוג שכאן נכתבו בשנים 2008-2010.

והשמש מפציעה ברדיו

הי,

מצרפת קישור לראיון עם הדסה וולמן על ספרי "והשמש- שמש", ששודר היום בתכנית "המוסף לספרות".
השיחה על השמש לקראת סוף התכנית (בדקה ה40 בערך), אבל כדאי להקשיב לכל התכנית הכוללת שיחות מרתקות עם סייד קשוע ועם אסתרית בלצן.
http://www.iba.org.il/media/?recorded=117

10 תגובות

  1. גיורא פישר

    שלום ליאור
    ראיון יפה, והשירים יפים מאד מאד.
    שימי לב, הראיון יעלם מעל גלי האינטרנט עוד כמה ימים כך שאם את מעוניינת לשמור אותו,דאגי להוריד אותו מהר.
    לפני כחודש צילצלו אלי חברים וסיפרו לי ש"מישהו שמע באיזו תכנית שמדברים על הספר שלי". זה היה בתכנית של הדסה וולמן, אך עד שהצלחתי לאתר את התכנית באינטרנט -היא ירדה משם.
    בהצלחה
    גיורא

    • ליאור גרנות

      גיורא היקר,
      תודה רבה על ההאזנה ועל התגובה החמה וגם על העצה. אבל אני לא יודעת איך מורידים את התכנית!
      אם אתה יודע איך עושים את זה- תוכל בבקשה לכתוב לי למייל? אהיה אסירת תודה על כך!
      שבת- שלום.

  2. את כותבת יפה את ה"בדרך אל…". למשל, ב"בדרך אלייך", זירת ההתרחשות (הפיסית) היא בסמוך לגן האם (חיפה). וההתרחשות הנפשית היא בין הנמענת, שמותירה שיירים של אהבה, לבין האם הביולוגית, שאהבתה ודאגתה אינן יודעות גבול. גן האם.

    ועם מה ניוותר? "כמיהה שנתקלת בחומות, שלא זוכה להתרה ולמימוש".
    והשמש – שמש, ליאור. הפציעי עוד.

    • ליאור גרנות

      שחר יקירי,
      התרגשתי לקרא את התגובה שלך. תודה.
      כמה רגישה הקריאה שלך.
      והשמש- שמש. כן, גם עכשו אני מסתכלת מבעד לחלון ורואה אותה, שולחת אלי קרניים ומזכירה את קיומה.. תודה, שחר.
      מאחלת גם לך- הרבה אור, שמש.

  3. אורה ניזר

    ליאור יקירה, אשרי שחיכה והגיע לראות בעלות שימשך, שיריך ימשיכו לזרוח כשמש הצהרים. בהצלחה.

    • ליאור גרנות

      אורה יקרה,
      תודה מאד על הדברים שלך, הם נגעו ללבי מאד. מאחלת גם לך את הזריחה ואת האור.

  4. בהצלחה, ליאור ,מצטרפת לאיחולים ושיהיו הרבה קוראים לשמש שלך
    זה הכי חשוב

  5. ליאור יקרה, לא מצאתי את דרכי בקישור שנתת, אבל את הספר אני הרי מכיר 🙂 הרבה הצלחה עם הספר!

    • ליאור גרנות

      אמיר, יקירי.
      מאיפה אתה מכיר את הספר? 🙂
      כן, הקישור קצת מסובך… בתוך הקישור צריל להיכנס לתכנית "המוסף לספרות" ואז יש שם לינק לראיון. בכל מקרה, התכנית תשודר שוב מחר ברשת אלף בשעה שבע לפנות בוקר…

השאר תגובה ל ליאור גרנות ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לליאור גרנות