בננות - בלוגים / / אוטוביוגרפיה חדשה
חני שטרנברג
  • חני שטרנברג

    ילידת חיפה. כותבת שירה ופרוזה ואמנית רב תחומית. בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושליים. נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בזכרון יעקב. ספרים:   שירי מעבר – שירה – ספריית פועלים, 1999 עונות – פרוזה – ספריית פועלים, 2000 עכשיו הזמן לומר אמת - שירה - הוצאת גוונים, 2009 תערוכות:   תערוכות יחיד –   במקום ספר – תיאטרון הידית, פרדס חנה, 2007 סיפורים במגירה – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2008 שירת הבית - מוזיאון העלייה הראשונה, זכרון יעקב, 2009 בדרך להוצאת הספרים - קרון הספרים, טבעון, 2010 מחסן פואם - וידאו ארט בכנס השוק השני בעין השופט, 2011  קבוצתיות –   סדק סדק תרדוף – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2005 ארץ חמדה – בית האמנים, בית שאגאל, חיפה, 2005 אמאל''ה – יום האישה הבינלאומי, עמותת אמני נתניה, 2006 כסאות – גלריה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2007 יד ביד – פסטיבל החג של החגים, חיפה, 2007   מופעים:   שירים נעים שירים – מופע מחול - פסטיבל עכו, 1983 מתחת לחול – מופע מחול - - פסטיבל עכו, 1985 מופע שירים במסגרת התערוכה "במקום ספר" בתיאטרון הידית, 2007. מיצג באירוע הפתיחה של התערוכה "סיפורים במגירה" בגלרייה לאמנות בגן שמואל.2008 מפרסמת גם באתר "רשימות" – "יוצאת לאור" http://hanist.wordpress.com/  

אוטוביוגרפיה חדשה

 

 

לאחרונה הולך ומתחזק בי הרצון להשתחרר, להיחלץ מסיפור חיי, לחבר לעצמי אוטוביוגרפיה חדשה, אחרת, שונה לגמרי מזו שהיתה לי, אך למרות שערכתי כבר כמה וכמה ניסיונות, הדבר לא עלה בידי. לכן החלטתי עכשיו,כמין ניסיון אחרון, נואש, לכתוב במכוון פרטים הפוכים לגמרי, מנוגדים לקורות חיי.  מכאן שהאוטוביוגרפיה החדשה שאכתוב ל א תתרחש על יד הים. ולא מפני שאינני אוהבת את הים, אלא מפני שאני רוצה להתרחק ככל האפשר מחיי כפי שהיו. 
היא תתרחש, אם כן, במדבר. בעיירה שחונה. בבתים קטנים. בודדים.
אתחיל, כמובן, בילדות. הילדה תהייה בתו של בעל הפאב המקומי, והיא תתאר בגוף ראשון את הדמויות הסובבות אותה מנקודת מבט של ילדה, שתוסיף הומור לאירועים העצובים. עיסוקו של האב יאפשר לי לשלב בסיפור דמות של שיכור. בהשפעת האלכוהול האמת תגיח מפיו עירומה, מרוסקת, עקומה. 
האב, מכל מקום, יהיה הדמות החלשה במשפחה, שכן עליי לשמור על עיקרון ההיפוך. האם תוכל להיות סופרת, אבל זה יהיה קצת לא אמין, כי בתקופה שבה מתרחש סיפורי, תקופה המקבילה לתקופת ילדותי, לא גרה בסביבתי שום סופרת. בשכונה שבה אני גדלתי, רוב הנשים היו עקרות בית, כמו אמי. אם כך האם תוכל לכתוב יומן נטול יומרות ספרותיות. זאת תהיה הקלה גדולה עבור שתינו, שכן במקרה כזה גם היא וגם אני לא נצטרך לחבר עלילה. שתינו נוכל לכתוב קטעים קצרים המתווספים זה אל זה כמו שמיכת טלאים. 
הקטעים ביומן יוכלו להיות מציאותיים או בדויים, זה לא משנה, שכן גם את מאורעות חייה של אמי, ממש כמו את מאורעות חיי, בדו אנשים אחרים, או לכל הפחות גרמו לכך שיזרמו באפיק מסויים, בלי להיוועץ בה או בי.
זהו זה. לעת עתה אני מסיימת, אך אינני יכולה יותר להתעלם מכך, ששוב, בלי שהרגשתי, צצה ועלתה מבין השורות האוטוביוגרפיה הישנה שלי. אינני יכולה להתעלם מכך ששוב נתפסתי בה כמו דג בחכה, מפרפרת.

 

 

 

28 תגובות

  1. שולמית אפפל

    חני, שמחה לקרא אותך כאן
    ברוכה הבאה!

  2. אני כבר סקרנית לקרוא את האוטוביוגרפיה המלאה החדשה והישנה.
    ברוכה הבאה חני

  3. בהצלחה

  4. שולמית,

    תודה רבה, ולך הרי מגיעה הרי תודה מיוחדת. לא חשבתי שהכל יעלה כל כך מהר. רק התחלתי לכתוב והופס, הכל היה כבר באויר. אח"כ כלמיני דברים התחילו להימחק. קשיים של התחלה. אני עדיין מתארגנת, ומקווה ללמוד בהמשך. ושוב המון תודה.

    ריקי,

    תודה רבה לך. אין לך מושג כמה קלעת למטרה. אלה בדיוק הדברים שאני עסוקה בהם. אספר עוד בהמשך.

    ענת,

    תודה רבה.

  5. תמי כץ לוריא

    ברוכה באה, חני.אהבתי מה שכתבת.מעורר ציפיות להמשך.

  6. יפה.
    יפה ומסקרן.
    דרך בניית הסיפור, הדמויות המעידות על מה שהן לא (אבל בעצם כן), ההיפוך המבצבץ מעבר לתיאורים…
    יפה מאוד.
    שיהיה המון בהצלחה.

  7. איזה טקסט יפה. בתוך הקריאה אני מחפשת את מה שלא כתוב. אז מסקרן.
    ובכלל הרעיון של בניית ביוגרפיה אלטרנטיבית,נהדר. עשיתי עבודה פעם (אני מתחום הויז"ואל…)שבה הרכבתי לי אלבום תמונות מעבר לגיל האמיתי באותו זמן.ז"א ביוגרפיה עתידית.
    ברוכה הבאה!

  8. ברוכה הבאה, חני. אהבתי ת מה שכתבת. וזכרי – גם ברומנים לא אוטוביוגרפיים לגמרי, משהו מחייו של הסופר תמיד מתגנב

  9. הי חני
    אני מחכה כבר להמשך בעל פה ובכתב

  10. איזה כיף לקרוא אותך! מחכה לעוד.

  11. אולי כדאי קודם לכתוב אותה…

  12. תודה רבה על התגובות ועל קבלת הפנים החמה.

    תמי,
    תודה רבה. הקטע שפרסמתי נכתב כסיפור העומד בפני עצמו, אבל בהמשך מצא את מקומו כחלק מטקסט יותר גדול. אשתף עוד בהמשך.

    אסתי,
    תודה רבה. תיארת מאוד יפה את הטקסט ונתת לי חומר נוסף למחשבה.

    לוסי,
    תודה רבה. אהבתי מאוד את איך שקראת. בטקסט הזה יש הרבה ממה שאין בו. ומעניין מאוד מה שאת מספרת על העבודה שלך. מקווה שתהייה לי הזדמנות לראות.

    עודד,
    תודה מקרב לב. אתה כל כך צודק, ומה שכתבת מאוד מעודד ומחמם את הלב.

    גילוש,
    תודה רבה. עכשיו, אחרי שחזרת, נוכל להמשיך גם בע"פ.

    חני,
    תודה רבה.חיממת לי את הלב.

    איציק,
    תודה רבה. המשך יבוא, כזה או אחר.

    נחום,
    תודה רבה. הטקסט הזה מדבר על הקושי של "קודם לכתוב אותה". זה אולי כדאי,
    אבל לא תמיד פשוט, ואני גם מאמינה שכל טקסט נכתב בזמן שמתאים לו להיכתב.

  13. איריס קובליו

    מאד יפה, ברוכה הבאה, מסקרן הפרק הבא שלך

  14. תודה רבה איריס. איזה כיף!

  15. אוראל שפיגל

    כבן להורים רוחניים ומודעים, מלאי חום ואהבה, ילידי שבדיה ובעלי מניות בוולוו הרעיון להמציא לעצמי ביוגרפיה חדשה נראה תפל משהו…

    • אוי אוראל,

      גרמת לי לחייך על הבוקר. תתחדש על האוטוביוגרפיה. תודה רבה.

      • אנושי לרצות באוטוביוגרפיה חדשה, אבל הישן תמיד יבצבץ מבעד לחדש אין מנוס מכוחו של התת מודע, יפה כתבת וברוכה הבאה

  16. הרבה הצלחה,חני!

    איך את מתכוונת לתחזק שני בלוגים במקביל? אני יודעת שיש גם אנשים עם עשרה בלוגים, עליי זה גדול, אבל שיהיה בהצלחה ובהנאה!

    מאוד חזק ומאוד עצוב מה שכתבת על אמא שלך, זה נשאר איתי אחרי הקריאה. והטקסט כולו- ההתחלה נורא מוכרת לי והסוף לגמרי לא,תהיתי אם פרסמת משהו דומה ב"רשימות" או שזה דמיוני הקודח בלבד.

    אישית, אני נאחזת בביוגרפיה האמיתית שלי, על כלהטוב וכל הרע והקשה, לא הייתי מחליפה כלום, גם את הרע והקשה מאוד שהיו גם היו, כולם חלק אינטגרלי ממני. אבל זו אני, ואת זו את…

    • חני שטרנברג

      טלי יקרה,
      שמחה שקפצת לבקר גם כאן. ואיך אתחזק שני בלוגים זאת באמת שאלה טובה.
      פרסמתי בעבר את הרשימה ב"רשימות", וכל הכבוד לך שאת זוכרת אותה.
      אני מסכימה איתך לגמרי לגבי הביוגרפיה האמיתית. קודם כל צריך לקבל אותה על הטוב והרע שבה כי היא אנחנו.
      דיברתי כאן על הרצון, לפעמים, לההחליף אותה ועל הקושי לעשות את זה.
      אבל בעצם, כשאני חושבת על זה, אז כתיבה ספרותית היא במידה רבה החלפה של הביוגרפיה ולו לזמן מה.
      פעם שמעתי הגדרה יפה, שסופר כותב את האירועים לא כפי שקרו אלא כפי שהיו אמורים לקרות.
      זה השלב הבא.

  17. תליה מיטלמן

    חני יקירתי
    תודה ששלחת לי. אני אוהבת את הרעיון של לכתוב סיפור חיים חדש,ולעשות באמצעותו תהליך מעניין. סקרנית לדעת לאן זה ייקח אותך.אם זה יהיה אמיתי ועמוק ומשכנע, זה יהיה ריפוי נהדר לפצעים ישנים. זו לא מחיקה,זה ללכת לרובד אחר ונוסף של הויתנו, חויותינו ומארג חיינו.
    בהצלחה יקירתי
    תליה

    • חני שטרנברג

      תליה יקרה,

      איזה כיף לשמוע ממך, ותודה רבה על העידוד. גם אני חושבת שכתיבה כזאת יכולה לרפא, זה הריפוי שבכתיבה.
      זאת אחת הסיבות העיקריות שבגללן מלכתחילה כותבים.
      ואהבתי מאוד את איך שהגדרת את הדברים.

      • תליה מיטלמן

        חני יקירתי

        מה שלומך, ושלום כתיבותיך.
        את עושה סטאז בקול ותנועה?
        איך הולך?
        רק לחזק אותך שתמשיכי.
        רינה ואני עושות סדנאות כל חודש.זה מרתק, חזק, מעניין, יצירתי,ומוצלח.
        מקווה שתהיי קולגה.

        חיבוק מקצועי ואישי.
        תליה

        • חני שטרנברג

          תודה רבה, תליה. כיף לשמוע ממך ועלייך ועל הסדנאות עם רינה. מאוד משמח. אשמח לשמוע עוד. ואני או טו טו מסיימת. את יכולה לכתוב לי דרך "שלחו לי מייל". בהתחלה היתה שם בעייה אבל היא תוקנה. הרבה סיפוק והצלחה וחיבוק גם ממני. 🙂

          • יפה מאד, אהבתי וחייכתי.
            (זה עניין אותי במיוחד כמי שלעולם לא מצליח להשתחרר מהאוטוביוגרפיה בכתיבה, ולא יודע אם להמשיך לנסות או לא)

          • חני שטרנברג

            תודה, איתי, על התגובה. לא הצלחתי להיכנס לאתר שלך. אשמח אם תשלח לי לינק שאפשר יהייה להכנס דרכו.
            גם אני שאלתי את עצמי הרבה זמן אותה שאלה. יש סופרים שכתבו כתיבה אוטוביוגרפית מצויינת וכתיבה בדיונית פחות טובה וההיפך, ככה שאני חושבת שאין כללים של נכון או לא נכון, אלא של מתאים או לא מתאים, ושהשאלה היותר חשובה היא אם הכתיבה נוגעת או לא נוגעת.
            בכל מקרה לי סייעה כתיבה בגוף שלישי, וגם כתיבה בגוף ראשון אבל של דמות שונה משלי. מהבחינה הזאת סופר הוא קצת כמו שחקן שנכנס לדמות אחרת ומתלבש בה. זה עדיין הוא בתוך הדמות אבל גם מישהו אחר. סוג של הרחבה. ועדיין זאת התמודדות לא פשוטה.

השאר תגובה ל חני ליבנה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחני שטרנברג