עַכְשָׁו הַזְּמַן לִנְחֹת וְלוֹמַר אֱמֶת:
אֵינֶנִּי אֶלָּא צִפּוֹר
הַחֲרֵדָה לִשְׁלוֹם גּוֹזָלֶיהָ.
רָאִינוּ צִפּוֹרִים כָּאֵלֶּה
בַּטִּיּוּל הָאַחֲרוֹן שֶׁעָשִׂינוּ בְּחוֹף הַיָּם
בַּשַּׁבָּת הָאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה.
כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ לַמַּיִם מוּל הָאִי שֶׁבּוֹ קִנְּנוּ,
הֵן טָסוּ מֵעָלֵינוּ מְבֹהָלוֹת,
נוֹפְפוּ כְּנָפַיִם בְּכֹחַ רַב וְצָעֲקוּ.
עַכְשָׁו גַּם אֲנִי צוֹעֶקֶת, אֲבָל פִּי נִפְעַר פְּנִימָה.
הַאִם מִישֶׁהוּ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ אֶת צַעֲקָתִי,
כְּשֶׁמְּטוֹסִים טָסִים נָמוּךְ כָּל כָּךְ מֵעַל בֵּיתִי?
—
"עכשיו הזמן לומר אמת" עמ' 110, הוצאת גוונים, 2009.
—
כתבתי את השיר הזה בזמן מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006.
פרסמתי אותו לראשונה בבלוג ב2008 בזמן מבצע עופרת יצוקה.
לצערי היום ב2014 הוא שוב אקטואלי.
מי ייתן שחיילנו כולם ישובו בשלום הבייתה, ושיתחזקו בשני העמים
קולותיהם של המעוניינים למצוא דרך של פשרה ושלום כדי להיחלץ ממעגל הדמים