בננות - בלוגים / / פִּתְאוֹם עוֹלִים בִּי גַּעְגּוּעִים לְפוּרִים אֶחָד
חני שטרנברג
  • חני שטרנברג

    ילידת חיפה. כותבת שירה ופרוזה ואמנית רב תחומית. בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושליים. נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בזכרון יעקב. ספרים:   שירי מעבר – שירה – ספריית פועלים, 1999 עונות – פרוזה – ספריית פועלים, 2000 עכשיו הזמן לומר אמת - שירה - הוצאת גוונים, 2009 תערוכות:   תערוכות יחיד –   במקום ספר – תיאטרון הידית, פרדס חנה, 2007 סיפורים במגירה – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2008 שירת הבית - מוזיאון העלייה הראשונה, זכרון יעקב, 2009 בדרך להוצאת הספרים - קרון הספרים, טבעון, 2010 מחסן פואם - וידאו ארט בכנס השוק השני בעין השופט, 2011  קבוצתיות –   סדק סדק תרדוף – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2005 ארץ חמדה – בית האמנים, בית שאגאל, חיפה, 2005 אמאל''ה – יום האישה הבינלאומי, עמותת אמני נתניה, 2006 כסאות – גלריה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2007 יד ביד – פסטיבל החג של החגים, חיפה, 2007   מופעים:   שירים נעים שירים – מופע מחול - פסטיבל עכו, 1983 מתחת לחול – מופע מחול - - פסטיבל עכו, 1985 מופע שירים במסגרת התערוכה "במקום ספר" בתיאטרון הידית, 2007. מיצג באירוע הפתיחה של התערוכה "סיפורים במגירה" בגלרייה לאמנות בגן שמואל.2008 מפרסמת גם באתר "רשימות" – "יוצאת לאור" http://hanist.wordpress.com/  

פִּתְאוֹם עוֹלִים בִּי גַּעְגּוּעִים לְפוּרִים אֶחָד

  

פִּתְאוֹם עוֹלִים בִּי גַּעְגּוּעִים לְפוּרִים אֶחָד

שֶׁבּוֹ לָבַשְׁתִּי אֶת תַּחְפֹּשֶׂת הָרַקְדָנִית הַסְּפָרַדִּיָּה

שֶׁשָּׁלְחָה לָנוּ דּוֹדָה מַלְכָּה מִתֵּל אָבִיב.

וּלְנַעֲרָה, שְׁכֵנָה, שֶׁנָּשְׂאָה אוֹתִי בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ כִּי גֶּשֶׁם יָרַד,
כְּדֵי שֶׁנַּעֲלֵי הַבָּלֶט הַדַּקּוֹת שֶׁלִּי לֹא יֵרָטְבוּ.

וּלְאָחִיהָ

יֶלֶד שֶׁאָהַבְתִּי כְּשֶׁהָיִיתִי בַּגַּנּוֹן.

לְיָמִים נֶהֱרַג בִּלְבָנוֹן.

מתוך עכשיו הזמן לומר אמת, עמ' 8, הוצאת גוונים.

4 תגובות

  1. טובה גרטנר

    היי חני
    שיר מדויק
    מתפתח עד הנקודה הכואבת.
    פורים שמח
    טובה

  2. היי חני פורים תמיד מעורר בי זכרונות
    מכמירת לב התמונה שבה הנערה נושאת אותך בזרועותיה שלא תרטיבי את נעלי הבלט.
    וסוף השיר מעין פואנטה עצובה המנגידה בין עולם תמים לעולם בוגר מפוכח למוד מות(גנון- לבנון)
    הסוף מזכיר לי את השיר המקאברי שכתבו החיילים במלחמת לבנון(רד אלינו אוירון.. )

  3. רקפת זיו-לי

    חריזה שנונה ודוקרת בסיום השיר וכל הסצנה נוגעת ללב וחדה כמו תמונה. אני לא מומחית אבל אני הרגשתי שנכון היה לשיר להיות ארוך יותר.

  4. חני שטרנברג

    תודה רבה טובה חנה ורקפת על התגובות. לגבי אורך השיר, רקפת, טוב שנשארת עם טעם של עוד , חג שמח 🙂

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחני שטרנברג