בננות - בלוגים / חני שטרנברג / עוד לא שיר (על הגירוש)
חני שטרנברג
  • חני שטרנברג

    ילידת חיפה. כותבת שירה ופרוזה ואמנית רב תחומית. בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושליים. נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בזכרון יעקב. ספרים:   שירי מעבר – שירה – ספריית פועלים, 1999 עונות – פרוזה – ספריית פועלים, 2000 עכשיו הזמן לומר אמת - שירה - הוצאת גוונים, 2009 תערוכות:   תערוכות יחיד –   במקום ספר – תיאטרון הידית, פרדס חנה, 2007 סיפורים במגירה – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2008 שירת הבית - מוזיאון העלייה הראשונה, זכרון יעקב, 2009 בדרך להוצאת הספרים - קרון הספרים, טבעון, 2010 מחסן פואם - וידאו ארט בכנס השוק השני בעין השופט, 2011  קבוצתיות –   סדק סדק תרדוף – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2005 ארץ חמדה – בית האמנים, בית שאגאל, חיפה, 2005 אמאל''ה – יום האישה הבינלאומי, עמותת אמני נתניה, 2006 כסאות – גלריה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2007 יד ביד – פסטיבל החג של החגים, חיפה, 2007   מופעים:   שירים נעים שירים – מופע מחול - פסטיבל עכו, 1983 מתחת לחול – מופע מחול - - פסטיבל עכו, 1985 מופע שירים במסגרת התערוכה "במקום ספר" בתיאטרון הידית, 2007. מיצג באירוע הפתיחה של התערוכה "סיפורים במגירה" בגלרייה לאמנות בגן שמואל.2008 מפרסמת גם באתר "רשימות" – "יוצאת לאור" http://hanist.wordpress.com/  

עוד לא שיר (על הגירוש)

 

הלא שיר של שמעון ריקלין הזכיר לי לא שיר שחלף במוחי -

חשבתי לכתוב שיר
על 400 הילדים המגורשים.
חשבתי לכתוב 400 פעמים
את המילה
בושה.

 

37 תגובות

  1. אכן לא שירים
    אבל כרוניקה עצובה קורעת לב

    • חני שטרנברג

      שלום שורש יהודה,
      אשמח אם תגיב באופן ענייני לגופם של שירים ולא לגופם של כותבים.
      ולטענתך: הצער על סבל של 400 ילדים מגורשים לא מבטל צער על סבל של ילדים רעבים או על סבל של מישהו אחר.

  2. גם אני חשבתי, אבל הבושה היתה גדולה מדי.

    • חני שטרנברג

      תודה רבה, שמעון. הזכרת לי גם את השיר הזה של ברכט:

      בַּיָּמִים הָאֲפֵלִים,
      הַאִם גַּם אָז יוֹּשַר עוֹד שִיר?
      אָכֵן גַּם אָז יוֹּשַר עוֹד שִיר.
      עַל הַיָּמִים הָאֲפֵלִים.

      אמנם השיר של ברכט נכתב בימים הרבה יותר אפלים, אבל לצערינו גם בימינו רבה האפלה.

  3. הגיע הזמן לטפל פיזית ונפשית בילדים שגורשו מגוש- קטיף, עליהם טרם נכתבו שירים.

    • חני שטרנברג

      אולי תתפלא, אבל אני מסכימה איתך. אני חושבת שבהחלט הגיע הזמן לטפל בילדי גוש קטיף, ושמגיעה להם כל העזרה. ממשלת ישראל (לא משנה איזו) היא שהחליטה על ההתיישבות בגוש קטיף ועל ההתנתקות, והיא צריכה לדאוג לסבל שנגרם כתוצאה מההחלטות שלה.
      הבעייה היא שעושה רושם שהממשלה דואגת בעיקר לעצמה.
      יחד עם זאת יש עדיין הבדלים: ילדי גוש קטיף נשארו במדינה, והוריהם הם אזרחי המדינה, ובעלי הרבה יותר כוח מאשר הורי ילדי העובדים הזרים. בעניין זה כדאי לזכור את הפסוק "זכור כי גר היית בארץ מצריים" ובכלל את ההיסטוריה היהודית העצובה, שבה נשללו מיהודים זכויות במדינות שבהן התגוררו בגלל אחרותם וזרותם. זכויות הגרים – הזרים, ובכלל החלשים בחברה, הם מנדבכיה של החברה היהודית וממוסר הנביאים. הם אמורים להיות נדבכיה של חברה מתוקנת.

  4. אף אחד לא חושב על ההילדים הדרומים שגדלים בפחד. צביעות.

    http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/141/659.html?hp=0&loc=164&tmp=467

  5. טובה גרטנר

    היי חני
    רעיון מענין, בדרך הילדים מקבלים עונש, פה המבוגרים.
    להתראות טובה

  6. חני שטרנברג

    תודה על הלינק. הוא חשוב, אבל לא סותר את מה שכתבתי. המצוקה בדרום תל אביב לא נגרמה בגלל העובדים הזרים, אולי להיפך. הטיפול הכושל בעובדים הזרים מתווסף לטיפול הכושל בה. לצערי אנחנו חיים בחברה שבה החזקים צוברים עוד ועוד כוח ושוכחים את החלשים. על כך בדיוק אני מתרעמת.

  7. חני שטרנברג

    תודה, טובה. כן, זה המצב. ילדים נענשים בגלל חטאי מבוגרים – "אבות אכלו בוסר ושיני ילדים תקהינה" – ממש כך.

  8. חני יקרה, בעקבות השיר, כתבתי דיעה על מה שקטורה בדרום העיר.
    הממשלה לא מטפלת בשלל מחדלים, ועם נפיל עליה עד עובדים זרים היא לא תתפקד. זה המצב. היא לא מטפלת בדרום כבר שנים ועכשיו לצפות שתטפל יותר..
    אני חושבת שצריך להזהר במי מעלים ולא להעלות עובדים זרים בצורה גורפת.

    אם זו מדינה לא מתפקדת החלשים לא צריכים לסבול יותר ממה שהם כבר סובלים.
    דיעה לא פופלרית אולי.
    אך מציאותית.

    • צ"ל. על מה שקורה בדרום.

      בנוסף, עד היום לא נמצא פיתרון לפשיעה שרק מתגברת, לעוני, לאבטלה. אז להביא לכאן עוד עובדים זרים בלי הגבלה מתוך הומניות זה מעשה לא מתחשב.
      עשרות צבעים, ושאר בעלי מלאכה יפלו לאבטלה, או יעבדו במחירים ששואפים לרצפה.
      העובדים הזרים, הם בעיה כוללת.
      אי אפשר לשבת בבית יפה ולהיות הומני על חשבון מעמד הביניים והמעמד הנמוך.

      אז נכון, שבכל הנוגע לקשישים צריך להפגין עבורם כי חברות כח אדם עושקות אותם, אך לא רק אותם.
      חברות כח אדם עשקו גם אותי.

      אך כל כך קשה כאן להזיז משהו, שגם עובדים זרים בשפע..
      זה נראה לי מוגזם.

      • חני שטרנברג

        תודה, אביטל, על התגובות וגם על הפוסט שהעלית. כאמור אני רחוקה מלהצדיק את האופן שבו הממשלה מטפלת וטיפלה בדרום תל אביב. האם את באמת מאמינה שטיפול טוב יותר בעובדים הזרים ובפליטים הוא שימוטט את הממשלה? לי התפישה הזאת נשמעת מאוד מוטעית. זאת גם לא טענה שהועלתה על ידי מישהו. הטענה שהועלתה נגדם היא בעצם הטענה שאת מעלה: שהם מפיצים מחלות ופוגעים באוכלוסייה הקיימת. לצערי הרב הטענה הזאת מוכרת לי מההיסטוריה העצובה שלנו, שכנראה לא למדנו ממנה שומדבר. אני לא מבינה למה לצאת נגד העובדים הזרים והפליטים (מעמד שרבים מאיתנו היו בו לא לפני כל כך הרבה שנים). למה לא לבקש להיפך, טיפול נאות בהם וכמובן גם בתושבי השכונה ?
        מדובר בסדרי עדיפויות. במקום להעלות עוד ועוד את שכר הבכירים במשק ואת שכר השרים וחברי הכנסת – להפנות כספים למטרות האלה. הכספים קיימים (והם דרך אגב גם שלי ושלך) נשאלת השאלה לאילו מטרות להשתמש בהם. מה סדר העדיפויות. זאת השאלה.

        • חני יקרה. אני לא טענתי שהם מביאים מחלות. אני טענתי שהם הביאו פשיעה. זו עובדה. אחרת התושבים בדרום לא היו מתקוממים. כי הפשיעה מופנית כרגע נגדם.
          צאי לדרום, דברים עם התושבים ואז הסיקי מה קורה.

          הזנות עלתה וכל מה שכולל.

          האם אני תומכת בשכר הבכירים? לא ולא.

          אך אני טוענת שעל עגלה שמקרטעת אי אפשר להעמיס עוד ועוד ולפגוע בחלשים ובאלו שאין להם יצוג הולם. בכללם תושבי דרום תל- אביב שפעם נמניתי עימם.

          • היהודים תמיד הואשמו בעודף אינטלקט ובמזימות כנגד השלטונות.

            אולם כשאני חוששת לנסוע בדרום תל- אביב, אזי זה בטוח לא המצב. השוואה אינה אותה השוואה.
            ילדי גדלו עם עובדים זרים ואני כתבתי על כך סיפור קצר. כשהם גורשו לקולמביה בכינו. הם היו נפלאים. אך לא כולם כמותם. ויש להגביל. זה הכל.

            מי שבא מהשטח תמיד מואשם בדברים משונים.
            אני מהשטח.
            לא מהמגדלים.

          • מיד להוריד את כל המלוכסנים והשחורים בכלובים לנגב, או שיתגיירו לחומרה!

          • חני שטרנברג

            אביטל,
            לא התכוונתי להגיד שאת אמרת שהם מפיצים מחלות. אלי ישי – שר הפנים שלי ושלך – אמר את זה. נשאלת השאלה למה הגיעו התושבים החדשים האלה לדרום העיר. הם הגיעו לשם כי זה האיזור שבו הם מסוגלים לגור, ואני בטוחה שגם ההידרדרות לפשע לא באה ממקום טוב, אלא ממצוקה. מה שאני מנסה להגיד זה שמדובר כאן בעוול שהתווסף לעוול, וצריך לצאת נגד גורמי העוול, ולא נגד מי שסובל מהעוול.

          • לא ההיתה זנות בישראל לפני הניגרים, לא הייתה פשיעה בישראל לפני הפליפינים הארורים. הרי הם אלה שהרכיבו בעבר את רשימת ה-11.

  9. חני שטרנברג

    ודרך אגב, אביטל. גם ליישוב שאני גרה בו הגיעו פליטים מדארפור. קיבלו אותם כאן בחום רב – אספו עבורם אוכל, בגדים -הכל, ושילבו אותם בקהילה. כלומר אפשר גם אחרת. זה עניין של מדיניות וגישה. מובן שקשה לדרוש מאוכלוסייה שבעצמה סובלת ממצוקה, לסייע לאוכלוסייה שגם היא במצוקה, אבל מהממשלה אפשר וגם צריך לדרוש טיפול במצוקות האלה.

    • אני פחות מדברת על דרפור ושמחה על השילוב. בדרום העיר המצב נוראי.

      אני מדברת על דרום העיר שאני מכירה ושאהוב עלי כי שם עברה ילדותי, בין היתר לנסיעות לתחנה מרכזית ועוד. שם גדלתי. גם בתקווה וכולי.

      ומצער אותי שהאנשים שם סובלים כל כך . נכון שהם סבלו גם בעבר, אבל דוקא בגלל זה, אי אפשר להטיל עליהם סבל נוסף. תושבי צפון תל- אביב שידם קלה בהפגנות מתבקשים לעשות יותר עבור המשרתים שלהם. כי הם משרתים אותם בדרך כלל. על הצביעות הזו אני מדברת.

      ובהחלט אם הם מפגינים ודורשים שיקלו עליהם יש להתחשב בכך ולא לכנותם גזענים.

      כל- טוב.

    • באמת הגיעו? מדרפור? הקופים? ומה עשיתם קבלת פנים? כי בבני ברק סבורים שהמנהיג קיבל את פניהם וכל שאר הדרפורים את שאר החלקים. אם אחד מהם ייפול לבור בשבת ממילא לא נרים אותו. אולי נקבל היתר ונדחף את כולם לבור קצת לפני השבת.

  10. חני שטרנברג

    למגיב האנונימי,

    אין צורך לפגוע באופן אישי. אביטל לא ציינה את בעיית הדת, להיפך, היא סיפרה דווקא על קרבה למשפחה של עובדים זרים. אמנם גם אני חושבת שעניין הדת הוא חלק מהבעייה, אבל אביטל לא ציינה דבר כזה, ולכן לא נראה לי נכון להפיל את זה עליה.

    • פשיעה הייתה ותהיה, וזה שנגרש את העובדים הזרים או נשליך אותם הימה – זה לא יפחית כלל את שיעור הפשיעה, אולי זה רק יגביר את כמות הגזענות וחוסר הסובלנות ואת ה"אתה בחרתנו" של הזכויות והשוויץ העיוור והבורי של החרדים.

      • חני שטרנברג

        צריך לזכור שהחרדים הם לא מקשה אחת ואי אפשר להאשים אוכלוסייה שלמה באופן גורף. הכללות הן תמיד מסוכנות. אבל אני מסכימה איתך לגמרי, שגירוש העובדים הזרים לא פותר שום בעייה של מדינת ישראל, ורק מוסיף על אי המוסריות שבה הממשלה נוהגת בתחומים רבים.

    • כן כן, חיות מחמד קולומביניות.

  11. חני שטרנברג

    אביטל,

    אני מקווה שהבנת שהטענות שלי לא מופנות לתושבי דרום העיר.

    • כן, עליהם דברתי. פחות על גירוש אלא על מצוקות. ואשמח אם האלמוני שם יפסיק עם הגזענות בוטה הדוחה הזו שמצביעה על צרות אופקיו. ולא תעניקי במה לטפשותו. מיד מכליל אותי במגזר ולא חושב שעברתי עוד כברת דרך בחיים.
      אטימותך כוללנית ודוחה.
      אתה הוא הגזען ולצערי אינך היחיד.

      כל- טוב.

      • אביטל, אין פלא שאת רוצה לסתום את פי. הגזען תמיד יאשים את המוכיח אותו בגזענות. מכירה חז"ל? הפוסל במומו פוסל.

      • חני שטרנברג

        ביקשתי להפסיק עם הפגיעות האישיות, וכן עם פגיעות בחרדים באופן כולל. אני מקווה שבקשתי תכובד. אני בעד שיח פתוח וחופשי, אבל לא בכל מחיר. תודה.

  12. חני שטרנברג

    בלית ברירה הפעלתי את מערכת סינון התגובות. זה לא משהו שאני אוהבת לעשות באינטרנט, שחלק מהיופי שלו זה השיח הפתוח. אני גם לא אוהבת למחוק תגובות. הבעייה כפי שאני רואה אותה היא לא מגיב זה או אחר, אלא אתיקה כללית של התייחסות לא מכבדת. מצער מאוד.

  13. אני איתך ותודה על השיר בי הוא ביטא אותי במילים שלא היו לי. אז זה שיר

    • חני שטרנברג

      תודה רבה, מירי. למרות שהנושא עצוב משמחת אותי הידיעה שהצלחתי לתת ביטוי גם למה שאת מרגישה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לחני שטרנברג