בננות - בלוגים / / עכשיו הזמן לנחות ולומר אמת
חני שטרנברג
  • חני שטרנברג

    ילידת חיפה. כותבת שירה ופרוזה ואמנית רב תחומית. בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושליים. נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בזכרון יעקב. ספרים:   שירי מעבר – שירה – ספריית פועלים, 1999 עונות – פרוזה – ספריית פועלים, 2000 עכשיו הזמן לומר אמת - שירה - הוצאת גוונים, 2009 תערוכות:   תערוכות יחיד –   במקום ספר – תיאטרון הידית, פרדס חנה, 2007 סיפורים במגירה – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2008 שירת הבית - מוזיאון העלייה הראשונה, זכרון יעקב, 2009 בדרך להוצאת הספרים - קרון הספרים, טבעון, 2010 מחסן פואם - וידאו ארט בכנס השוק השני בעין השופט, 2011  קבוצתיות –   סדק סדק תרדוף – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2005 ארץ חמדה – בית האמנים, בית שאגאל, חיפה, 2005 אמאל''ה – יום האישה הבינלאומי, עמותת אמני נתניה, 2006 כסאות – גלריה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2007 יד ביד – פסטיבל החג של החגים, חיפה, 2007   מופעים:   שירים נעים שירים – מופע מחול - פסטיבל עכו, 1983 מתחת לחול – מופע מחול - - פסטיבל עכו, 1985 מופע שירים במסגרת התערוכה "במקום ספר" בתיאטרון הידית, 2007. מיצג באירוע הפתיחה של התערוכה "סיפורים במגירה" בגלרייה לאמנות בגן שמואל.2008 מפרסמת גם באתר "רשימות" – "יוצאת לאור" http://hanist.wordpress.com/  

עכשיו הזמן לנחות ולומר אמת

 

 

 

שיר שנכתב במלחמת לבנון השנייה. מוקדש לכל הילדים בכל המלחמות.

עכשיו הזמן לנחות ולומר אמת:  

אינני אלא ציפור

החרדה לשלום  גוזליה.

 

ראינו ציפורים כאלה

בטיול האחרון שעשינו בחוף הים

בשבת האחרונה לפני המלחמה.

 

כשנכנסנו למים מול האי שבו קיננו,

הן טסו מעלינו מבוהלות, 

נופפו כנפיים בכוח רב  וצעקו.

 

עכשיו גם אני צועקת, אבל פי נפער פנימה.

האם מישהו יכול לשמוע את צעקתי,

כשמטוסים טסים נמוך כל כך מעל ביתי?

 

 

וכאן גבריאלה אלישע כתבה שיר על ציפורים שונות, אבל גם דומות: "זה לא ציפורים אמיתיות"

http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=8979&blogID=241

 

 

22 תגובות

  1. חני יקרה, איזה שיר יפה… ואיזו שורה קשה: "עכשיו גם אני צועקת, אבל פי נפער פנימה." מזכיר את תמונת הצעקה של מונק… גם מזכיר לי קצת את אחד השירים שלי, נראה אולי בזכותך אעלה אותו תכף.

    ליל מנוחה לכל הילדים בעולם!!!

  2. חני, ציפור החרדה לשלום גוזליה הרי היא דבר כביר, והשיר שלך גם הוא אינו דבר קטן כלל.
    מן הצד השני קראתי היום שיר שהתפרסם בעזה, והנה שני בתים ממנו:

    Every bomb that falls
    Every "call for restraint"
    Every blood clot etched in the sand

    Calls out in vain
    Calls out in pain
    Calls out your name

    • חני שטרנברג

      תודה רבה, אמיר על התגובה ועל חלק השיר שציטטת.
      ואני הייתי מוסיפה לו שורה: Calls out my name

      כי יותר ויותר עושה רושם שבשני הצדדים אנשים רואים יותר את הדבשת של הצד השני מאשר את של עצמם.
      מה שנראה לי הכי נחוץ זה דו שיח של דבשות.

  3. חני איזה שיר כתבת! התמונה מוחשית כל כך ומייאשת, צפור הנסה להגן על קינה, גם הזעקה נבלעת פנימה

    • חני שטרנברג

      תודה רבה, חני. מצטערת שהתמונה מייאשת. הייתי מעדיפה לשמח, אבל בנסיבות שבהן היא נכתבה, כמו גם בנסיבות הנוכחיות, קשה לשמח.

  4. חני, קראתי שוב את השיר והוא יפה ומושלם. כואב – אבל בטון מינורי, צועק – אבל בשקט, ללא קול, שהרי הצעקה נצעקת פנימה, וגם הרעש החיצוני גובר על הצעקה הפנימית, קולות המלחמה הקולקטיביים משתיקים את הצעקה הפרטית…
    כתוב יפהפה. אהבתי מאוד, כמו גם את שירייך האחרים.

    • חני שטרנברג

      המון תודה גבריאלה על כל התגובות וגם על השיר שהעלית.
      בתגובה הראשונה הזכרת גם לי את הציור של מונק, ציור שמיטיב לבטא את הצעקה האנושית נוכח זוועות.
      פעם קראתי הגדרה למלחמה: אסון שנעשה בידי אנשים.
      ובתגובה הזאת הסברת כל כך יפה את מהות הצעקה הלא נשמעת בשל רעשי המלחמה.

  5. מירי פליישר

    שיר יפה ועצוב מאוד. תודה

  6. פשוט ומדויק
    שיר יפה חני , והצעקה שכיוונה פנימה
    נשמעת ועוד איך

    • חני שטרנברג

      תודה ריקי,
      פשטות ודיוק אלה תכונות שאני מעריכה בשירה. ואני שמחה שהצעקה נשמעת ולו באיחור.

  7. צעקה שאינה נשמעת
    היא חוויה נוראה
    שיר חזק, חני

    • חני שטרנברג

      את צודקת מאוד, סמדר. זאת חווייה מאוד לא קלה. הנחמה היא שאפשר לצעוק יותר מאוחר, כמו שגם את עושה בעבודות החזקות שלך.

  8. כשציפורי הברזל כובשות את השמיים, קול הגוזלים נאלם בהרעשה.

    תודה על שירך, חני.

  9. טובה גרטנר

    יי חני
    טוב שנבראו מילים בעולם לקחת אותם מתחת לאדמה…
    דגרת עליהם והם באו …
    ישר ללב
    שלך טובה

    • חני שטרנברג

      איזה דבר יפה כתבת, טובה:
      "טוב שנבראו מילים בעולם לקחת אותם מתחת לאדמה…"
      לי הן נשמעות כמו התחלה של שיר.
      תודה רבה לך, טובה

השאר תגובה ל חני שטרנברג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחני שטרנברג