בננות - בלוגים / חני שטרנברג / לאה גולדברג – משוררת אהובה וגם אברהם בן יצחק
חני שטרנברג
  • חני שטרנברג

    ילידת חיפה. כותבת שירה ופרוזה ואמנית רב תחומית. בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושליים. נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בזכרון יעקב. ספרים:   שירי מעבר – שירה – ספריית פועלים, 1999 עונות – פרוזה – ספריית פועלים, 2000 עכשיו הזמן לומר אמת - שירה - הוצאת גוונים, 2009 תערוכות:   תערוכות יחיד –   במקום ספר – תיאטרון הידית, פרדס חנה, 2007 סיפורים במגירה – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2008 שירת הבית - מוזיאון העלייה הראשונה, זכרון יעקב, 2009 בדרך להוצאת הספרים - קרון הספרים, טבעון, 2010 מחסן פואם - וידאו ארט בכנס השוק השני בעין השופט, 2011  קבוצתיות –   סדק סדק תרדוף – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2005 ארץ חמדה – בית האמנים, בית שאגאל, חיפה, 2005 אמאל''ה – יום האישה הבינלאומי, עמותת אמני נתניה, 2006 כסאות – גלריה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2007 יד ביד – פסטיבל החג של החגים, חיפה, 2007   מופעים:   שירים נעים שירים – מופע מחול - פסטיבל עכו, 1983 מתחת לחול – מופע מחול - - פסטיבל עכו, 1985 מופע שירים במסגרת התערוכה "במקום ספר" בתיאטרון הידית, 2007. מיצג באירוע הפתיחה של התערוכה "סיפורים במגירה" בגלרייה לאמנות בגן שמואל.2008 מפרסמת גם באתר "רשימות" – "יוצאת לאור" http://hanist.wordpress.com/  

לאה גולדברג – משוררת אהובה וגם אברהם בן יצחק

 

 לאה גולדברג היא אחת משתי המשוררות האהובות עליי ביותר בשירה העברית. השנייה היא זלדה. היום מלאו ארבעים שנה למותה של לאה גולדברג. מוזר שחוגגים ארבעים שנה למוות של משוררת, עדיף לחגוג יום הולדת, אבל העיקר שמזכירים אותה ואת שירתה.
אריאל הירשפלד כתב יפה ב
"הארץ" איך לאה גולדברג הצליחה להפוך למעצמה ספרותית של אישה אחת כנגד "לא מעט קנטרנים ורשעים". הוא סיפר איך ליוותה באופן אמין ונכון את חייו מילדות לבגרות. הזדהיתי מאוד עם האמירה הזאת שלו. לספרי הילדים הנפלאים שהזכיר אני רוצה להוסיף את תרגומיה המשובחים לסדרת הספרים הקסומה שכללה את "אלה קרי הילדה מלפלנד" ו"נוריקו סאן הילדה מיפן" ושאר ילדות מארצות רחוקות, שבילדות נראו כמו מקומות שאי אפשר באמת להגיע אליהם. לאה גולדברג בתרגומה הנפלא היתה מהבחינה הזאת מגלת ארצות.
לפרק השני של ספר שיריי הראשון "שירי מעבר" קראתי "משירי הבית החדש" בהשראת השמות שהיא נתנה לשיריה "משירי הבן האובד" "משירי ארץ אהבתי" וכו'.
לימים התרגשתי כשגיליתי את ספרו של חזי לסקלי "העכברים ולאה גולדברג". בפתח הפרק ששמו "לאה גולדברג" מציג  לסקלי שני מוטואים. הראשון של לאה גולדברג: "מחר אני אמות" והשני של המשורר שאהבה אברהם בן יצחק: "אינני רוצה לקרוא עוד, היום אמות". שני המשפטים המובאים כך בזה אחר זה יוצרים מעין שיר אחד, ונוצר הרושם שלסקלי מנסה לאחד את שניהם אחרי מותם.

לאה גולדברג עצמה כתבה מאמר על בן יצחק שלוש שנים אחרי מותו, אחרי ש"זה מקרוב הופיעו בפעם הראשונה במקובץ שיריו המעטים". היא ניסתה להוכיח במאמר את גדולתה של שירתו, והמאמר מתחיל במילים: "דרך התחדשותה של שירה לא תמיד היא ביצירות חדשות. יש והכישרון לפקוח עיניים בשעה מסויימת לדברים הקיימים זה מכבר נותן בה רוח חיים חדשים, אפשרויות לא צפויות, רמזים לנתיב לא נודע. לא אחת אירע בספרות העולמית ש"גילוי" יצירה אשר נשתכחה למשך דור או שני דורות, או קריאה שונה ואחרת ביצירות משוררים אשר מרוב יחס של שגרה פסק הקורא מלראות בהם את העיקר, את הרענן לעולם, את המפתיע, היתה למפנה בדרך התחדשותה של הספרות."
דומה שהמילים האלה שכתבה עליו מתקיימות בימים אלה כמו נבואה דווקא בה ובשירתה.

כשכותבים על חייה של לאה גולדברג מציינים בדרך כלל את אהבותיה הנכזבות ובעיקר את אהבתה הנכזבת לאברהם בן יצחק. אני חושדת בה שלא לחינם התאהבה אהבה כזאת. אני חושדת בה שאהבתה הגדולה ביותר היתה הספרות. אחרי הכל שיר כמו "אהבתה של תרזה די מון" יכולה לכתוב ברגעי בדידות גם אישה שהצליחה להגשים את אהבתה. 

אהבתה של תרזה די מון

מחלוני וגם מחלונך
אותו הגן נשקף, אותו הנוף,
ויום תמים מותר לי לאהוב
את הדברים אשר ליטפה עינך.

מול חלונך וגם מול חלוני
בלילה שר אותו זמיר עצמו,
ועת ירטיט ליבך בחלומו
אעור ואאזין לו גם אני.

האורן הזקן, שבו כל מחט
את מבטך נושאת כטל טהור
עם בוקר יקדמני בברכה

דברים רבים מאוד אהבנו יחד,
אך לא זרח באשנבך האור
עת בדידותי נגעה בבדידותך. 

                               *

והנה שיר אהבה של אברהם בן יצחק:

 והידעת למה התפללתי 

וְהֲיָדַעְתְּ לְמַה הִתְפַּלַּלְתִּי בְּאֵלֶּה הַיָּמִים

בְּעָבְרִי בֵּין בָּתִּים אֲסוּפֵי שֶׁקֶט צָהֳרַיִם

וְלִפְנֵיהֶם הַבְּרוֹשׁ הַקָּשֶׁה

כְּנֵר נְשָׁמָה רָם חוֹגֵג קְדֻשָּׁתוֹ

הִתְפַּלַּלְתִּי מִי יִתְּנֵנִי

כִּדְעֹך הַיּוֹם לָשׂוּם יָדִי עַל מַנְעוּל

חַדְרֵךְ

 

וְלִמְצֹא אוֹתָךְ עֲטוּפַת

חֲשֵׁכָה וְרַק רֹאשֵׁךְ

יִחְיֶה בִּסְפִירַת אוֹר מְנוּחָה

כְּתֻמָּה

 

וְאֶצְבְּעוֹתַיִךְ מְשֻׁלָּחוֹת עַל

פְּנֵי קְצוֹת הַפְּסַנְתֵּר.

עֲדֵי יִגְאוּ הַקּוֹלוֹת וְיַשְׁכִּיחוּךָ

וְרַק נַפְשֵׁךְ תַּכֶּה גַּלִּים

וְיַגִּיעוּנִי


 —-

ממליצה מאוד על הרשימה היפה של אסתי סגל על לאה גולדברגhttp://www.notes.co.il/esty/52619.asp

תודה מקרב לב לשועי רז על תגובתו היפה בלינק המצורף. בעקבותיה הוספתי את השיר של אברהם בן יצחק
http://www.notes.co.il/hanis/63334.asp?p=0
 
 

 

 

 

 

 

7 תגובות

  1. השבוע כתבה המשוררת סיון בסקין מאמר על לאה גולדברג שהתפרסם ב"גלריה".
    כדאי לקרוא — המאמר יפהפה ומרגש.

  2. מאמר יפה ,חני, ותודה על הלינקים למאמרים מאוד מענינים גם עלי אהובה מאוד לאה גולדברג הגדולה במשוררות ולצידה זלדה כמובן
    שבוע טוב לך, חני

  3. מירי פליישר

    חני תודה על דברייך וגם על כל הקישורים למשוררת שאהבתי יותר מכולן . ולקינוח שיר אהבתה לארץ המכורה שכונן גם בי אהבה שכזו לכל אבן קטנה , בקולה הבלתי נשכח.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לחני שטרנברג