חני שטרנברג
  • חני שטרנברג

    ילידת חיפה. כותבת שירה ופרוזה ואמנית רב תחומית. בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושליים. נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בזכרון יעקב. ספרים:   שירי מעבר – שירה – ספריית פועלים, 1999 עונות – פרוזה – ספריית פועלים, 2000 עכשיו הזמן לומר אמת - שירה - הוצאת גוונים, 2009 תערוכות:   תערוכות יחיד –   במקום ספר – תיאטרון הידית, פרדס חנה, 2007 סיפורים במגירה – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2008 שירת הבית - מוזיאון העלייה הראשונה, זכרון יעקב, 2009 בדרך להוצאת הספרים - קרון הספרים, טבעון, 2010 מחסן פואם - וידאו ארט בכנס השוק השני בעין השופט, 2011  קבוצתיות –   סדק סדק תרדוף – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2005 ארץ חמדה – בית האמנים, בית שאגאל, חיפה, 2005 אמאל''ה – יום האישה הבינלאומי, עמותת אמני נתניה, 2006 כסאות – גלריה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2007 יד ביד – פסטיבל החג של החגים, חיפה, 2007   מופעים:   שירים נעים שירים – מופע מחול - פסטיבל עכו, 1983 מתחת לחול – מופע מחול - - פסטיבל עכו, 1985 מופע שירים במסגרת התערוכה "במקום ספר" בתיאטרון הידית, 2007. מיצג באירוע הפתיחה של התערוכה "סיפורים במגירה" בגלרייה לאמנות בגן שמואל.2008 מפרסמת גם באתר "רשימות" – "יוצאת לאור" http://hanist.wordpress.com/  

נעילה

 

עוד כמה צילומים מהתערוכה שננעלה ביום רביעי שעבר. יום קודם לכן, ביום שלישי, התקיים שיח גלרייה נוסף – רביעי. התערוכה זימנה לי התרגשויות רבות, והייתי זקוקה להתאוששות. אני עדיין זקוקה…      

 _MG_1197s by you.

 מצד שמאל ניתן לראות את הטלוויזייה המקורית שבה הוקרן את סרט הוידאו של החתונה שלנו. כתבתי עליה קטע משיר שנושאו הוא יום החתונה. במהלך התערוכה הטלוויזייה התקלקלה, כמו שקורה בבית של  ממש, והבאנו טלוויזייה נוספת.    

_MG_1259s by you.

 

הטלוויזייה עמדה  בסלון מול הספה. כאן לא רואים אותה, אבל רואים על הקיר את חצאית הקטיפה השחורה.

 

_MG_1191s by you.

F.decorate(_ge('photo_notes'), F._photo_notes).notes_go_go_go(4155465241, 'http://farm3.static.flickr.com/2673/4155465241_48094fdf86_t.jpg', '3.1444');

קצת קשה להאמין, אבל פעם לבשתי אותה. (לפני שכתבתי עליה, כמובן) 

  _MG_1194s by you.

 

_MG_1230s by you.

ואלה  שתי מרצפות שעליהן כתבתי את השיר "אבי" הפותח את ספר שיריי 

 ——-

כאן אפשר לקרוא את הרשימה היפה ששועי רז כתב על הספר (הלינק הופיע גם בפוסט הקודם)

http://www.notes.co.il/shoey/62586.asp

 
עוד צילומים:

http://www.notes.co.il/hanis/62572.asp

http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=14000&blogID=251

http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=13845&blogID=251

 

12 תגובות

  1. מקסים ,חני, מי יתן ותמשיכי להעשיר
    אותנו בתערוכותיך ושיריך
    הכל כל כך מקורי

  2. יעל רוזן-בר שם

    wow חני איזה יופי ומקורי.

    ראיתי פעם בביסטרו בפריז שולחנות ועליהם כתובים בכתב יד שירים, אז חשבתי שזהו רעיון נהדר.

    המשיכי ליצור דברים כל כך יפים ועדינים.

  3. הבגדים שלבשנו פעם:
    אחרי מלחמת ששת הימים
    לבשו הנשים
    שמלות רקומות מעזה.
    היתה טומאת מעשה
    לללבוש את מלבושיו של העם המובס

    אחרי מלחמת יום הכיפורים
    קרה דבר אחר:
    הגברים ואני עצמי לבשנו
    מכנסיים תפורות משק קמח
    ומכנסי ג'ינסים קרועים
    היתה תחושה של קרע ואֶבֶל

    עכשו הולכים ערומים
    מקועקעים
    עכשו הבגד הוא בגידה
    חרפת הערומים
    מתחת לבושם
    וּמַבּוּשָׁם.

    • יהודים ישראלים נמכרים במחי בגד. ממחפשים את הציורי, אתני שנעלם מחיינו. מתי נאמר "שלום רב שובך צפורב נחמדת ולא נזדקק לכסות את הריק המציף אותנו.

      • חני שטרנברג

        אנונימוס,
        גם התגובה שלך מעניינת. "מכירה במחי בגד" מזכירה לי את יוסף המקראי. לגבי "שלום רב שובך" לא לגמרי הבנתי את כוונתך. האם אתה מתכוון לכך שחזרה למסורת או אולי לדת תסייע לכסות על הריק? או השבת חיי הרוח? אני רואה את הכתבים העתיקים כחלק מהתרבות שאני שייכת לה.

    • חני שטרנברג

      תודה רבה יוסף, על התגובה. השיר שלך מעורר שאלות ומחשבות. את החצאית הזאת במקרה קניתי בחנות הודית בלונדון, אבל גם לי היו שמלות רקומות מהעיר העתיקה. משמעות הבגדים והקשר לבגידה כפי שביטאת אותם מעניינים מאוד.

  4. מירי פליישר

    השיר על אביך יפיפה וגם כל השאר. חתיכת חיים אמנות התערוכה הזו!

    • חני שטרנברג

      תודה רבה, מירי. זה אחד השירים שטובה הלחינה באופן מאוד מרגש. ו"חיים אמנות" מאוד מוצא חן בעיניי וגם מאוד נכון במקרה שלי.

  5. איזה יופי חני. אהבתי את החצאית!
    התמונות ב"רשימות" מאוד טובות.
    המשך יצירה פוריה, עשירה ומרגשת.

    • חני שטרנברג

      תודה רבה, לוסי. את התמונות ההן באמת העליתי רק ב"רשימות" (חוץ מהראשונה) אחרי שטובה העלתה את השיר ב"בננות". שמחה שאהבת 🙂 גרמת לי לחשוב שבעצם התערוכה היתה מיצב גדול שמורכב מכמה וכמה מיצבים, כמו מיצב חדר הנוער למשל. החלל בגלרייה של המוזיאון התאים לה מאוד – כמו מין נס, וגם הליווי של אביטל היה מדהים. לפעמים קורים ניסים 🙂

השאר תגובה ל חני שטרנברג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחני שטרנברג