בננות - בלוגים / / דע לך שכל רועה ורועה (מקדונייה)
חני שטרנברג
  • חני שטרנברג

    ילידת חיפה. כותבת שירה ופרוזה ואמנית רב תחומית. בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושליים. נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בזכרון יעקב. ספרים:   שירי מעבר – שירה – ספריית פועלים, 1999 עונות – פרוזה – ספריית פועלים, 2000 עכשיו הזמן לומר אמת - שירה - הוצאת גוונים, 2009 תערוכות:   תערוכות יחיד –   במקום ספר – תיאטרון הידית, פרדס חנה, 2007 סיפורים במגירה – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2008 שירת הבית - מוזיאון העלייה הראשונה, זכרון יעקב, 2009 בדרך להוצאת הספרים - קרון הספרים, טבעון, 2010 מחסן פואם - וידאו ארט בכנס השוק השני בעין השופט, 2011  קבוצתיות –   סדק סדק תרדוף – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2005 ארץ חמדה – בית האמנים, בית שאגאל, חיפה, 2005 אמאל''ה – יום האישה הבינלאומי, עמותת אמני נתניה, 2006 כסאות – גלריה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2007 יד ביד – פסטיבל החג של החגים, חיפה, 2007   מופעים:   שירים נעים שירים – מופע מחול - פסטיבל עכו, 1983 מתחת לחול – מופע מחול - - פסטיבל עכו, 1985 מופע שירים במסגרת התערוכה "במקום ספר" בתיאטרון הידית, 2007. מיצג באירוע הפתיחה של התערוכה "סיפורים במגירה" בגלרייה לאמנות בגן שמואל.2008 מפרסמת גם באתר "רשימות" – "יוצאת לאור" http://hanist.wordpress.com/  

דע לך שכל רועה ורועה (מקדונייה)

 

 

בין האנשים שפגשתי במקדונייה היה רועה אחד. הוא היה המקומי הראשון שפגשנו.

 DSCF3250 by you.
Y.E.onDOMReady(show_notes_initially);

 עצרנו על יד הבקתה שלו – מבנה קטן ומבודד בשיפולי אחד ההרים. הוא לא ידע שאנחנו עומדים להגיע. ארסן, בעל חברת התיירות המקומית שהתלווה אלינו, דיבר איתו, הסביר לו שאנחנו בטיול פיילוט, ושאנחנו מעוניינים להכיר את אורח החיים המקומי. אחרי ששוחחו הזמין אותנו הרועה פנימה, לתוך הבקתה. 

 

DSCF3257 by you.
Y.E.onDOMReady(show_notes_initially);

 זאת המיטה שלו

 DSCF3256 by you.
Y.E.onDOMReady(show_notes_initially);

זה תנור הבישול העומד על יד המיטה. עוד היו בחדר כסא, שאת חלקו ניתן לראות בצילום, ושולחן שאותו לא צילמתי.
 

 DSCF3253 by you.
Y.E.onDOMReady(show_notes_initially);

זה החדר השני שבו ייצר גבינה מהחלב שחלב מהכבשים. 

 DSCF3254 by you.
Y.E.onDOMReady(show_notes_initially);

 DSCF3255 by you.
Y.E.onDOMReady(show_notes_initially);

 DSCF3251 by you.
Y.E.onDOMReady(show_notes_initially);

הוא כיבד אותנו מהגבינה. היא היתה טעימה מאוד. את הגבינה שהוא מייצר הוא מוכר לחנויות. אפשר לראות שהוא חי די בדלות, ולמרות זאת פתח בפנינו – זרים גמורים – ברוחב לב את ביתו. שאלנו שאלות על אורח חייו, ארסן תרגם, והוא ענה בפשטות ובאנושיות, אפילו בשמחה בשל העניין שגילינו בו. המפגש איתו הרחיב לי את הלב.לא התחשק לי לעזוב. התחשק לי להפוך בעצמי לרועת צאן ולגור בבקתה כזאת. כשסיפרתי על כך לאישי הוא צחק כמו שהוא צוחק תמיד כשאני אומרת לו דברים מהסוג הזה, שנראים לו תלושים מהמציאות. 
"מה את חושבת?" אמר "אלה חיים קלים? זאת עבודה קשה. ואי אפשר לשבת ולכתוב כשמתחשק." ידעתי שהוא צודק. שרועת צאן כנראה כבר לא אהייה. שלכל היותר אוכל לכתוב סיפור על אישה שנוסעת למקדונייה, פוגשת רועה, והופכת בעצמה לרועת צאן. זה יכול להיות סיפור מעניין מאוד. נפרדנו ממנו והמשכנו בטיול.  

 לא רחוק מהבקתה ראינו את העדר שלו

DSCF3258 by you.
Y.E.onDOMReady(show_notes_initially);

 DSCF3267 by you.

וראינו גם את הכלב המקסים שעזר לו לרעות את העדר

 DSCF3261 by you.
Y.E.onDOMReady(show_notes_initially);

 אני לא משלה את עצמי. אישי ודאי צודק, ולרועה הזה יש  גם ודאי קשיים משלו, ולמרות זאת כשאני נזכרת בו שוב מתחשק לי קצת להיות רועת צאן. אתמול נפגשתי עם חברה ובמהלך השיחה הזכרנו את השיר "דע לך שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד משלו", וכך נזכרתי בו ובניגון שלו.

 
                           שנה אזרחית טובה ומאושרת!

 

עוד אנשים שפגשתי בדרך במקדונייה:

http://www.notes.co.il/hanis/58842.asp

(ומשהו משמח בנוגע לפוסט לעיל: דורון הרי, מדריך הטיול, תרגם אותו לאנגלית ושלח אותו למקדונייה, וכך יכלו לקרוא אותו גם שם) 

 

 

16 תגובות

  1. איריס קובליו

    פוסט מקסים

  2. מירי פליישר

    נהדר. צילומים יפים

  3. חני ליבנה

    חני, את יודעת למצוא את המיוחד, תמונת המיטה ופניו של האיש העמל הזה נוגעים ללבי

  4. מקסים. ונוגע ללב.

  5. הרחבת את ליבי חני היקרה בפוסט המדהים הזה עשית לי חשק לנסוע לשם
    התמונות יפהפיות וכמה שאת רומנטית

    האם זה היה טיול מאורגן?
    מגרה לכתיבה
    שבוע טוב לך

    • חני שטרנברג

      חנה יקרה,
      תודה לך על התגובה היפה. העלתה חיוך על פניי 🙂 רומנטית, את אומרת? יש לי, כנראה, גם צד כזה. הזכרת לי שכשהייתי צעירה הלכתי רק לסרטים שהיה בהם סיפור אהבה – אם לא היה, לא עניין אותי לראות אותם.
      לגבי הטיול: זה היה טיול הכנה לטיול מאורגן, טיול ג'יפים. אם תרצי עוד פרטים אוכל לתת לך במייל. באמת היה טיול מיוחד שאיפשר להיפגש עם אנשים מקומיים. סיפרתי עליו קצת יותר בפוסט הקודם. ומשמח לשמוע שאת מוצאת את הפוסט מגרה לכתיבה.
      שיהייה שבוע טוב, ושנה אזרחית טובה ומאושרת 🙂

  6. חני, תבורכי!
    איזה פוסט מופלא. כולו.
    הרועה, הצאן, הגבינות, הכלב (הכלב שבה את לבי!), והיופי לצד הקשיים.
    מופלא.

    • חני שטרנברג

      שחר- מריו יקר,
      תודה רבה לך על תגובתך. הכלב באמת היה מיוחד. הצילום שלו הזכיר לי את המשך השיר של ר' נחמן מברסלב – "ומשירת העשבים נעשה ניגון של הלב" גם משירת הכלבים. שנה טובה ומאושרת:)

  7. רונית בר-לביא

    חני,
    איזה צילומים מרהיבים,
    שמרתי לי לזמן של שקט שהגיע עכשיו.

    מכירה גם את הרצון להיות ולו ל"קצת", רועת צאן כפרית וצנועת חפצים.

    כנראה שה"קצת" הוא גולת הכותרת בכל דבר.
    כשהעבודה מרובה כל כך, הדברים נעשים פחות חלומיים ויותר נוגעים באפור של החיים, לא ?

    • חני שטרנברג

      היי רונית,
      גם אני עוד מתכננת לחזור לפוסט שלך כדי לקרוא עוד פעם ולהגיב בתשומת לב -בכל מקרה המון מזל טוב ליום הולדתך 🙂
      באשר לרועה ול"קצת": את צודקת מאוד. אפילו התלבטתי אם לכתוב את ה"קצת" הזה. הוספתי ברגע האחרון. החוכמה היא להכניס את מה שמוצא חן לתוך החיים הנוכחיים ברגע הזה – הפשטות, הצניעות, החיבור לטבע, רוחב הלב. וגם אצלו, אני מניחה, הרבה אפור, ובטח גם הוא חולם לפעמים על חיים אחרים. דרך אגב: המקדונים שפגשתי הביעו הערכה להרבה דברים שיש לנו כאן, בארץ. דברים שהיו רוצים לאמץ.

  8. חני איזה פוסט יפה והצילומים משהו
    תודה
    נ ב חליל לא היה לו ? 🙂

    • חני שטרנברג

      תודה לך, אבנר. חליל לא ראיתי 🙂 אבל נדמה לי ששמעתי קריאות. אחד הדברים המעניינים שראיתי זה שהעדר פשוט רועה לו בהרים למשכי זמן ארוכים, לפעמים בשטח מגודר, בדרך כלל בשטח פתוח, והרועים מסתובבים, לא צמודים כל הזמן לעדרים.

השאר תגובה ל חני ליבנה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחני שטרנברג