ארכיון חודש: ינואר 2009

יש שאדם מאבד

יש שאדם מאבד את ביתו ויוצא לנדודים על פני גופו והדרך מתארכת לו ומסתבכת. באיזור החזה הוא תועה בתוך יער ובקושי מצליח לראות את השמש בין העצים ולעת ערב הוא מוצא מנוחה זמנית בבית השחי.  וכשהוא נרדם, מקופל כגור חתולים עזוב, עיניו כבות כמו אורות של עיר רחוקה מאוד, מנצנצת. מתוך ספרי "שירי מעבר". ספריית פועלים, 1999.

קרא עוד »

בעקבות ריוקן

שיר זן                                      היום אקרא לאט לאט בספר השירים של ריוקן, שקניתי אתמול בהזדמנות, כמי שלוגמת יין משובח, עתיק.   חיי עומדים בפני שינוי : עלים יבשים שאין לי בהם עוד צורך נושרים. — כתבתי את השיר בעקבות הספר הנפלא "כותונת אחת, קערה אחת: שירת הזן של ריוקן" שתרגמה לעברית גבריאלה אלישע.  כאן אפשר לקרוא שירים מתוך הספר בבלוג של ...

קרא עוד »

בהלווייה הצבאית של ניר בהר הרצל

         בהלווייה הצבאית של ניר     בהר הרצל    נדמה היה לי לרגע    שהכל אשלייה.    קשה להסביר –     המוות הזה,     החיים האלה.    פתאום, כשהחברים שלו שרו לו    "הנר שלך, ניר, עדיין בוער"    מתוך "בלוז כנעני",  שיר שאהב,      הקולות ריחפו בחלל אינסופי,    והחלל בלע גם אותי,    והמרחק ביני לבין ניר ...

קרא עוד »

ברכט: אל הצאצאים

  באמת אני חי בזמנים אפלים! הדיבור התמים נואל. מצח חלק  מרמז על טמטום הלב. זה הצוחק – רק לא קיבל עדיין את הבשורה האיומה. הוי זמנים שכאלה, עת שיחה על אילנות עוון פלילי הוא כמעט.  כי יש בה משום שתיקה על תועבות כה רבות! זה המהלך שם ברחוב בנחת, האמנם לא ישיגוהו עוד ידידיו הנתונים בצרה?  —–  והרי ידענו: ...

קרא עוד »

תפילה

     מוקדש לכל האמהות שדואגות לבניהם החיילים ולחיילים. מי ייתן ויחזרו במהרה בשלום.    השנה לא בנינו סוכה, כי הילדים כבר גדולים. השנה לא בנינו סוכה, כי אנו עצמנו הפכנו סוכה נופלת, מועדת, סוחבת את עצמה בקושי מכאן לשם ובחזרה.   השנה, כשבני מתקרב לגיל הגיוס, אני מתפללת: עננים, הימחקו, היעלמו! הפסיקו לצייר במוחי אסונות! עשו שיישארו לעת ערב רק שמי ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לחני שטרנברג