אורחים

הדהוד לחנוך לוין ולאלבר קאמי

     רציתי לכתוב פוסט על משה סילמן, להתייחס לאופן שבו מוסדות המדינה התנכרו לו, ואז נזכרתי בערב ההשקה של "מקף" בתל אביב, ובמחזה קצר שכתב עומר שין כמחווה לחנוך לוין ולאלבר קאמי שהיצגנו בו, שפתאום הדהד לי מאוד את המקרה של משה סילמן    אתם מוזמנים לצפות בו כאן  http://www.youtube.com/watch?v=-OcjNWBtLdw (בהמשך ניתן לצפות בעוד קטעים מהערב)            

קרא עוד »

זלדה: שלושה שירים והערה

        החול הדק החול הנורא אם נפשי על צידה תשכב חפורה בתוך צער נרתעת מאלימות שבאנשים, במכונות, ובנחשים, ולא תשוט בסתר הלילה ולא תעוף עם רוח דרך עלים קרועה מטקסי חג בלי שביל אל קול חי, אם נפשי על צידה תשכב ולא תשמע קול חם את שמה לוחש, היא תשכח רחמי השמש וחומות ההרים ואותו מעיין חבוי ...

קרא עוד »

האישה של אלכסנדר פן – אורחת בבלוג

           אורחת בבלוג : הגר אלון  במאמר* על סבה  אלכסנדר פן:   ההוויה הנשית בשיריו של אלכסנדר פן בין השנים 1927-1933 בשיריו של אלכסנדר פן מסתמנת דמות מופשטת של נשיות בעלת פנים שונות. מולדת, עיר, אשה, מדונה, פרצופת – לילה, או יצור הסהר. כך או כך, נראה כי מדובר למעשה בהוויה אחת. מולה הוא נערך, עמה הוא מתמודד, בה הוא מורד ...

קרא עוד »

שלש צפורים כחולות, אי-צדק אחד – פוסט של שועי רז (וגם ציפור כחולה אחת שלי)

       ממליצה על פוסט שכתב שועי רז באתר "רשימות".  נושאו הוא הפרשה העצובה של הילדה עביר עראמין ז"ל ושני מקרים עצובים נוספים. שועי מצטט בפוסט שיר מתוך ספרי החדש. הפוסט כולו וההקשר שבו צוטט השיר ריגשו אותי מאוד. http://www.notes.co.il/shoey/61748.asp              

קרא עוד »

פורים שפיל של דודי מעיין

      בלינק המצורף ניתן לראות שישה קליפים מתוך ההצגה החדשה של  דודי מעיין – "פורים שפיל"- אותה הוא מעלה בעיר לינץ באוסטריה בתוך מנהרות שחפרו אסירים יהודים ממחנה מאוטהאוזן במלחמת העולם השנייה.  ממליצה לצפות בסרטונים המעבירים את תחושת המופע.  http://www.youtube.com/results?search_type=&search_query=der+purimspil&aq=o וכאן אפשר לקרוא על המופע:  http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,720,209,34249,.aspx      

קרא עוד »

ברכט: אל הצאצאים

  באמת אני חי בזמנים אפלים! הדיבור התמים נואל. מצח חלק  מרמז על טמטום הלב. זה הצוחק - רק לא קיבל עדיין את הבשורה האיומה. הוי זמנים שכאלה, עת שיחה על אילנות עוון פלילי הוא כמעט.  כי יש בה משום שתיקה על תועבות כה רבות! זה המהלך שם ברחוב בנחת, האמנם לא ישיגוהו עוד ידידיו הנתונים בצרה?  —–  והרי ידענו: ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לחני שטרנברג