אילן בלום
  • אילן בלום

        יליד 1962, תל אביב     

רגע

 

 

 

תמיד כשאנחנו בצרות אנחנו הולכים לפלורנטין. לפעמים באוטו, לפעמים ברגל, ואז חוזרים במונית עד בן יהודה טרומפלדור. "את  באמת חושבת שאנחנו הזוג המוזר היחיד בעולם…", אבל הפעם זה לא עבד. המרה השחורה שהחלה להשתרר בינינו, ללא סיבה נראית לעין, תוצר של הצטברות עצבים שחיפשו קצה חוט להיפרע מפקעתם ולהתנחשל על הפרוזה שלנו ולעשות בה שמות, החליטה לצאת מהבויעדם המרווח.

אמרי לי מלים שאי אפשר לחזור מהן. הבי לי אמירות שיפתחו תיבות פנדורה. פצחי לי את המוח בטוריה, קצצי לי את הזין בשבריה. מילא אני לא שם קצוץ יותר. אבל החיים נמשכים וסערות הנפש של חיילים זוטרים הן כמו תוכניות בערוצי כבלים נידחים שהרייטינג שלהן צונח לאחוז אפסי גם בשעות השיא.

בפעם הקודמת שהיינו בצרות, הסתובבנו בתחנה המרכזית החדשה בשבת אחר הצהריים בתואנה שהוזמנו לערב שירה במקום. אף שכל החנויות היו סגורות, התעקשה אישתי המשוררת, מיכל כהן גרוס קדמון, כי האירוע בתוקף. היא לבשה חצאית פרחונית בצבע טורקיז שמתוכה הציצה בשובבות פואטית מופגנת חזיה ארגמנית קטיפתית חופנת ברוך את שדיה הכבדים, דוחסת את מיניותה המתפרצת-רוחשת למחוך עתיר זכויות.

לשומר הרוסי לא היה מושג ירוק מהערב שירה הזה, שבכלל היה אמור להתקיים אחר הצהריים, ואם הוא כלל התקיים היה זה בגדה המערבית, מועדון בחלק התעשייתי האפור של העיר. היה זה ערב הוקרה למשוררת הדגולה דנה פישתן עורב שטראוס גבריאלי. מיכל כהן גרוס קדמון אמורה להקריא שיר של פישתן שנשא את הכותרת זרגים, יהודים וכלבים שוטים.

הסתובבנו שעה ארוכה בתחנה החדשה והשוממה כמעט לגמרי ולא היה כל סימן לערב שירה באיזור. התחלנו ללכת לפלורנטין. צעדנו מערבה. האיפור של המשוררת ובשמיה נתערבבו בריח זיעתה ונמרחו על פניה, שהלכו ולבשו מבע היולי. היא האדימה כעגבניה מהשמש הקופחת שלא חסה כזית על חזותה האצילית.

 בפלורנטין קנינו מים מינרליים ושטפנו בהם את הפנים. אני לא צמאה, תשתה אתה, אמרה, והתעלפה.

הגענו לערב השירה, אמרתי לה כשהתעוררה מעלפונה. איזה יופי, מלמלה חלושות. סוף מעשה שהקריאה את השיר והמילה זין נאמרה שוב ושוב, ובהטיות פועל שונות ומשונות, במהלך הערב.

בפעם הבאה כשהיינו בצרות שוב הלכנו לפלורנטין בידיעה ברורה שזה לא מה שיפתור את מה שלא תהיה הבעיה, אף שכשהלכנו בואכה יפו הבעיה נמוגה בהרף עין  לעבר הים  שנשקף בין בתי אבן על קו החוף.

 

 

 

38 תגובות

  1. חגית גרוסמן

    כתיבה חיה ובוערת! מצויין! נהניתי מאוד. כך כתיבה חייבת להיות.

  2. אני אוהב את הציניות הבאה לידי ביטוי בשמות המשפחה של המשוררות.

  3. הנה ברגע הרווחת עוד קורא. מסכים עם חגית, הבעירה טובה, היא לא מצויה מדי, היא מזמינה. יאללה, לרוץ בצעקות עם הטוריה ועם השברייה לעבר הים. מחכה לקרוא עוד משלך

  4. סטירת לחי מצלצלת! תביא עוד אחת!

  5. ברוך הבא.
    אהבתי את זה: פצחי לי את המוח בטוריה, קצצי לי את הזין בשבריה.

  6. ברוך בואך לבלוגיה.

  7. ברוך בואך לבלוגיה
    שרית פרץ שחק רמון

  8. אין דבר, על הזין.
    ברוך הבא, אילן.

  9. ברוך הבא!

  10. אני הוא קישקשתא
    קישקשתא זה שמי

    אני הפטפטת
    הפטפטת היא זהותי

    זבלן מלידה אני
    לזבל את המוח תפקידי

    קיש קיש קיש תרנגולת(ביאליק,סיפורים)

    בלומי בלומי זהו לץ
    מטפס מעץ לעץ
    מילל,שורק,נובח
    בצור בחור שמח.
    הוא מרגיז את הבריות,
    מקבל מכות טריות.

    ברכות לבלוגי בלומי כלומי ממני הקרפד של יעקב שבתאי.

    • האחרון זה קדימה מולודובסקי.סליחה,נשמט.

      • קדיה מולודובסקי ("פתחו את השער"ולא קדימה (מפלגת השלטון)

        • דודי של רגע

          סליחה נשמטו שתי שורותפ

          פרץ פרץ זהו לץ מטפס מעץ אל עץ מחלל בחלילים לכלבים וחתולים מילל

          שורק נובח בקיצור בחור שמח וכולי

        • דודי של רגע

          סליחה נשמטו שתי שורותפ

          פרץ פרץ זהו לץ מטפס מעץ אל עץ מחלל בחלילים לכלבים וחתולים מילל

          שורק נובח בקיצור בחור שמח וכולי

        • דודי של רגע

          סליחה נשמטו שתי שורותפ

          פרץ פרץ זהו לץ מטפס מעץ אל עץ מחלל בחלילים לכלבים וחתולים מילל

          שורק נובח בקיצור בחור שמח וכולי

          • קוקו

            קוקו

            קוקו

            (יוליסס,ג"ימס גויס)

            ואולי עוד אחד,באמת אחרון

            בתצלום של הילדה בלום

            היא לא לובשת כלום

            (מאיר ויזלטיר)

  11. אילן שלום, לא דיברנו 15 שנה, בקירוב, והגעת. אתה מוזמן לבקר אצלי.
    אף פעם אי אפשר לדעת מה חזק יותר אצל המשוררים, השירה או הנרקיסיזם, וכן, משוררים יגישו את גרונם בעבור ערב שירה בסמטה חשוכה נידחת. מוכר ודוקר.

השאר תגובה ל *** ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאילן בלום