הרוקדים על הדם ולא יקצרו
אלא דמי עלבונות סאת יומם,
הרוקדים על הדם ולא ישבעו
עד שטרפם יתמוסס בקרבם.
הרוקדים על הדם הם לא ישמעו,
צליל יכשפם בין מדורות אדם;
הרוקדים על הדם, ולא נרגעו
– עד משוגות מירדן ועד ים.
הרוקדים על הדם הם לא אחינו
(לא אחותנו הפרופסורית רחל סתם),
הרוקדים על הדם אינם רואים ממטר,
מאילת עד מתולע עמלק שוחר דם.