בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם

    תגידו אם זה כבר היה. לא נורא. אז אמחק בקלילות. בינתים צריך להביא משהו חדש. תרגמתי מורגנשטרן אחד:   עַכְבָּר חֲצוֹת הִנֵּה חֲצוֹת וָחֵצִי, אַף לְבָנָה, אַף לֹא כּוֹכָב חַי בְּבֵי שָׁמַיִם. אָץ רָץ עַכְבָּר חֲצוֹת בְּמֶרְחָבֵי אַפְסַיִם. הוּא מְצַיֵּץ בִּלְחָיָיו. סוּס הַשְּׁאוֹל שׁוֹאֵג מִתּוֹךְ  חֲלוֹם זְוָעוֹת. אַךְ רָץ בְּמַסְלוּלֵי חַיָּיו עַכְבָּר חֲצוֹת. סְפִּירִיטוּסְמוּנְדִיס, עֲנָק אֵין סוֹף, אֲדוֹנָיו, ...

                                                                                                           * עורך ומייסד אפיריון המשורר ארז ביטון     משוחח עם צבי גבאי שגריר וסמנכ"ל משרד החוץ בדימוס ומתרגם שירה ערבית על שירה ערבית בת ימינו ותרגומה לעברית.        * יוסי אלפי יקרא משיריו החדשים מתוך "כמו פרידות"     הסיפורים מאחורי השירים     עם המשורר והמספר לרגל צאת ספרו החדש   ...

  זה סתאאאם… תרגיל באיקונוגרפיה. ( אולי יימצא  מי שתמונות בכלל וניתוחן האפשרי מענין אותם):   זהו חיתוך עץ של אלברכט דירר Albrech Dürer, (1471 – 1528). הוא נולד בנירנברג (ביקרתי בדירתו, בית השימוש נפתח מהמטבח, זה ייחודו שמצביעים עליו עבור התיירים).   התמונה לקוחה מסדרת חיתוכי עץ של דירר בשם Apocalypsis. היא מתארת  סצינה מהברית החדשה, מחזון יוחנן: חזון ...

       כתבתי לסבינה שיר:           בְּגַן סַבִּינָה עֵץ גָּדֵל עַל שְׂפַת הַכִּנֶּרֶת – בִּרְכַּת אֵל. כֹּל בֹּקֶר הִיא אֶת הַפְּרִי תִּקְטֹף, וְאָז מַהֵר הִיא שִׁיר תִּכְתֹּב.  (וּמְפַרְסֶמֶת פֹּה בַּבְלוֹג) .   אֶל שִׁירָיִךְ נַעֲרֹג, בְּמִרְקָם חַיֵּינוּ נֶאֱרֹג,  בְּכֹל גָּוָן: אָדֹם, תָּרֹג, טַעֲמָם מִפִּינוּ לֹא יָמוֹג, כִּי מְלֵאִים הֵם חֵן וָרוֹךְ.   שקיעת השמש מעל אגם הכינרת ...

הסונט   הֶחְלַטְתִּי: הֵן זֶה כְּלִי מוּצָק: לֹא אֶגְלֹשׁ: כִּי הוּא יָכִיל דָּבָר בַּלָּאט, וְאֶסְתַּפָּק בַּמֶּה שֶׁהוּא לְהַכְלִיל יָכֹל.   לֹא אֶגְלֹשׁ: לוֹ קִיר מוּצָק לְעוֹבְרוֹ אֵינִי יָכֹל. מֵעַל חֵלוֹ הַשִּׁיר יֻצַּג לְעֵין כָּל הַשִּׁיר יָחוּל.   עֶצֶב צַעַר דִּיצָה וָרוֹן הַכֹּל יָכֹל: כְּאִלּוּ לִי נוֹצֵר, וְאַחֲרוֹן   שִׁירַי עוֹד בּוֹ אֶכְתֹּב אוּלַי: אוֹתוֹ, עִם מוֹת וְאַלְלַי אַלּוֹן בָּכוּת יָשִׁיר ...

     פנחס שדה: עֶרֶב מִצְרִי הַנַּעֲרָה: בְּמִשְׁעוֹל הַחוֹל, לְאַט, בְּפִיק בִּרְכַּיִם, אֶת תֵּבַת הַגֹּמֶא נָשָׂאתִי אֶל הַמַּיִם. בֵּין סִבְּכִי הַסּוּף הִנַּחְתִּיהָ בְּרַעַד. עַתָּה מֵרָחוֹק אֲנֹכִי כּוֹרַעַת. הַמַּיִם: מַעְיָנוֹת הֲרֵי כּוּשׁ תְּהוֹם אֶרֶץ חַבָּש, בְּצֵל תְּמָרִים חוּמִים וְחָרוּבִים זְבֵי-דְּבַשׁ, בֵּין חוֹלוֹת מֵתִים סוּף צָהֹב וְעֶשֶׂב, נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ, תַּחַת סַהַר כֶּסֶף. הַנַּעֲרָה: הוֹ מִיָּם קְדוֹשִׁים, נָא לְכוּ לְאַט. בַּתֵּבַת הַגֹּמֶא נָם ...

יוסף אטליה היה משורר הונגרי, אחד משלשת הגדולים. אמו היתה כובסת.  שמה היה    Pöce Borbéla ,  שם שאיננו נשמע מכובד ביותר בהונגרית. אין צורך לומר כי השיר הוא בתרגומי. אִמָּא   כְּבָר שָׁבוּעַ רַק עַל אִמָּא אֲנִי חוֹשֵׁב תָּמִיד,  הוֹלֵךְ, נֶעֱצַר: עִם סַל כְּבִיסָה גָּדוֹל  בְּחֵיקָהּ, בְּפָנִים מְאִירִים  הִיא עָלְתָה לַעֲלִיַּת הַגַּג, בִּצְעַדִים מְהִירִים.   כְּיֶלֶד עוֹד, בְּכֵנוּת נָהַגְתִּי: קוֹל נָתַתִּי, ...

  מערכה ב'   חמונה  ב'   שני עבדי שאול, לוחמים, נכנסים ופורשים עור חיה מושב לרגלי  המלך  תחת עץ הרמון .    מלכיאל: הבט. אפרתים עוברים על נשיהם וטפם ופניהם למדבר יהודה. אליקים: זה ימים עוברים ומתגנבים הם דרך הקווים, לרגלי הגבעה; ופניהם – אל הצריחים ואל הבורות. מלכיאל:: יש אומרים אף עד אל גד והגלעד ירחיקו. אל עבר ...

הודעה     וילהלמינה ( מאגודת הסופרים) הודיעתני כי ייערך ערב קריאת שירה של משוררי-אהבה ברעננה, בית יד לבנים, ב-5/7 בשעה 8.00   הערב נערך לכב' צאת חוברת "אפריון" עיתון-ספרות שנוסד בידי המשורר העיוור ארז ביטון.   הערה: שירת אהבה נושאה  הוא חדש לא היה עוד. תרגומיי אף  הם חדשים, אם כי אלה  השירים עצמם שנכתבו, כידוע, כבר לפני 6000 ...

    מכתב א' מאתי הבחור  אוה"האר   לכבוד הוד  המשוררת של הכינרת – חמרים לשימושך, אם תאבי בכגון דא ואם אף תמצאי בהם ענין. ונקווה כי אך להועיל לך הדברים, אותם בכבוד רב לך מרים איש ההרים מירושלים, והנה כתבתי לך כבר פעמיים,  מלב   דורש טוב  כשפע מים,  ונשתה לחיים לקראת שיריך שאין בהם מתום ואת יודעת להביאם בלילות וביום, ...