בננות - בלוגים / / הבת שבע שלי
טלאים של אור
  • ריקי דסקל

    ילידת חיפה, שחקנית, כותבת, מורה. שיחקה במספר תיאטרות, בין השאר: בית ברנרדה אלבה, הבט אחורה בזעם (תיאטרון באר שבע), טייבלע והשד שלה (הבימה), הפקות פרינג'': בתוכו (הסמטה), רכבת בבואריה (פסטיבל עכו), ספר הזכרונות של בטני (תיאטרון קרוב). עד כה פרסמה ארבעה ספרי שירה: רצועה של אור (הוצאת אלקנה), כולם מייחלים למחווה של אהבה (הוצאת ביתן), ספר הזכרונות של בטני (תמוז ואגודתהסופרים( לחם הפנים (הקבוץ המאוחד). שיריה מתפרסמים בבמות ספרותיות שונות. מלמדת דבור לבמה ועבודה על טכסט בבית צבי, סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת חיפה

הבת שבע שלי

 

בָּחִפּוּשׁ אַחַר הַצּוֹרֵב
אֵינֶנִּי מְסֻגֶּלֶת אֶלָּא
לְהַעֲלוֹת אֶת שְֹדֵרַת עֲצֵי הַתָּמָר
הַמְּחֻתָּלִים כְּתִינוֹק
אוֹ כְּרוּכִים כִּגְוִיָּה
וְאֶת רֵיחוֹת הַבַּת שֶׁבַע
הַמַּדְלִיקָה אֶת מִרְפֶּסֶת בֵּיתִי בְּיֹפִי מוּזָר
אֲנִי נִסְגֶּרֶת  עִמָּם לַלַּיְלָה

בעקבות הפוסט היפה של סיון ון דר פלאס

http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17982&blogID=160

50 תגובות

  1. לפני שקראתי את הפוסט של סיוון, ראיתי בשיר געגועים לילדות, פשוט את בת שבע, ובמובן מסויים גם עכשיו אני חושבת של"בת-שבע" יש כפל משמעות.

    • אין ספק שם מוזר בת שבע !
      אולי זה כמו בת יצחק – הבת של שבע ?

      • לפי חכמי המקרא בת שבע היא גיור השם התיאופורי בת שוע (וכך מופיע בדבה"י) שהוא שם חורי.
        יש משהו אידיוסינקרטי בשיר הזה (ובדיוק בזה אני עסוק כעת ברשימות שהעליתי) – כאילו זהו חלק מסיפור שהרבה מפרטיו אינם ידועים לי.

        • תודה על האינפורמציה אמיר
          אבל המתחיל במצוה … מה זה "שם חורי" ?

          בעניין העמימות והשפה הפרטית שכתבת עליה כה יפה במאמריך אין לי אלא להסכים אתך
          השאלה הבנאלית והנכונה היא כמובן אם השיר דבר אתך באיזה שהוא אופן ועד כמה עמימותו מרחיקה את הקורא ממנו.
          הסכנה כמו תמיד היא במינונים
          וסליחה גם ב…אמת ! שגודס נאוו מה זה אומר 🙂

          דיברתי לא מכבר עם אשה ששמה צביה
          היא כמובן ידעה ששמה הוא שם של חיה אבל לא ידעה כלל ועיקר את כל תרמיל האסוציאציות שנסחב אחרי שמה
          למה אמרתי את זה ? אולי כתגובה מסוימת על מאמרייך
          בשבילה "שלום לצביה נערה" הוא סוג של "שהבה פתאודית " , לא ?

          מצד שני הלעג שלועגים לשירה שהיא שולחנית ומשתלחנת גם היא בדין !!!

          • ריקי, החורים היו עם צפוני מאיזור ארמניה שהחל באלף השלישי לפנה"ס התיישב ספורדית בכל המזרח הקדום מממלכת החיתים וצפון אכד, ועד למזרח הקרוב.
            השפעתם הרבה היא בעיקר בתחום התרבות והמשפט (למשל ייבום, ירושת בנות וכד') אבל היו מקומות, כמו מיתאני, שהשפעתם וריכוזם היו כאלה ששפתם הפכה לשפת המדינה.

            וכן, אני חושש שמשמעויות ה'צביה' שאת מדברת עליהם הן אידיוסינקרטיות לגמרי, וידועות רק בכת הסודית של קוראי שירת ימי הביניים, שירת הטרובדורים וכד':)
            והשירה אולי משתלחנת בציבור, אבל שולחנית? למה?

            • אמיר
              תודה על עוד חור שסתמת לי 🙂
              לא היה לי מושג ירוק עליהם !

              ולגבי הצביה מדובר בכת סודית של קוראי שיר השירים

              ולגבי המשתלחנת שלנו : אני חשבתי לתומי שאתה מתכוון כמוני לפרודיה המקסימה של הגשש החיוור על "השירה המודרנית" ועל "הפינה המשתלחנת מולי ושותקת עת מילמול השעון עת השילק שנדם בשולי הזליף " 🙂

              • לגמרי אליהם התכוונתי, כלומר לדעת גדולים 🙂
                אבל השולחנות היא חלפנות – גם זה קשור? אולי…

                • "הכל קשור" כדברי בדחני הדור החדש
                  ברור ששולחנות היא חלפנות בגלל זה ההוא עם הידיים לצדדים הפך להם את השולחנות 🙂

  2. השיר שלך מצמרר ביופיו. ינקות ומוות ויופי מוזר. הבוקר שלי והלילה שלך.
    תודה רבה ריקי.

  3. מילאת את ליבי בבשם, ריקי

    • הי חני
      תודה
      הבושם הזכיר לי את דודי שירד לגנו – לערוגת הבושם 🙂

      • ולי ארצות הים הזכירו את זה:

        מֵעֵבֶר לַיָּם,
        מֵעֵבֶר לַיָּם,
        הֲתֵדְעוּ, צִפֳּרִים,
        הַדֶּרֶךְ לְשָׁם?

        מֵעֵבֶר לַיָּם,
        בִּמְדִינוֹת הַיָּם,
        שָׁם אִיֵּי הַזָּהָב,
        שָׁכַחְתִּי מַה שְּמָם.

        וּבְאִיֵּי הַזָּהָב
        מֵעֵבֶר לַיָּם,
        מִתְהַלְּכִים עֲנָקִים,
        עַם גָּדוֹל וָרָם.

        עַם גָּדוֹל וָרָם,
        עַם יָשָׁר וָתָם,
        וּמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם
        כָּמוֹהוּ לֹא קָם.

        וְגַנִּים לַמֶּלֶךְ
        מֵעֵבֶר לַיָּם –
        צִפֳּרֵי גַן-עֵדֶן
        מְקַנְּנוֹת בָּם.

        מֵעֵבֶר לַיָּם,
        מֵעֵבֶר לַיָּם,
        הֲתֵדְעוּ, צִפֳּרִים,
        הַדֶּרֶךְ לְשָׁם?

        (חיים נחמן ביאליק, כמובן)

  4. תמונת שכונה יפהפה ויפה תארת את התמר בזקיפות הסגורה של הגזע שלו.
    בחיפוש אחר הצורב, גורם לי לחשוב אם יש צורף מטאפורי…אולי אנחנו כל הזמן מחפשים את הצורב,
    זה שיצרוב לנו בנפש? לא יודעת למה לא יכולה להרפות מהשורה.
    בת שבע היפה![ותודה שהפנית לסיון.

  5. זהו שיר מיוחד ,ריקי, הכורך בתוכו יופי אחר
    מתוק וצורב מות ופריחה
    מזל שבחיפוש אחר הצורב יש תמיד איזו בת שבע מנחמת
    ואצלי זו תמיד יערת הדבש
    אבל איך אומרת על זה רחל בשירה "יונתן"
    מה רב המחיר אותו אנו צריכים לשלם עבור מעט הדבש הטעום

  6. למה צורב, ריקי? גם צבעים, גם ריחות. תמונה מלבבת. אלא אם כן את יודעת משהו שלא התנדבת לגלות. חג שמח.

    • לבנה יקירה
      לוסי הציעה במקום צורב – צורף !
      זה כבר נשמע נוצץ יותר , לא ? 🙂

© כל הזכויות שמורות לריקי דסקל