בננות - בלוגים / / לרקוד באושוויץ – לא להחמיץ
טלאים של אור
  • ריקי דסקל

    ילידת חיפה, שחקנית, כותבת, מורה. שיחקה במספר תיאטרות, בין השאר: בית ברנרדה אלבה, הבט אחורה בזעם (תיאטרון באר שבע), טייבלע והשד שלה (הבימה), הפקות פרינג'': בתוכו (הסמטה), רכבת בבואריה (פסטיבל עכו), ספר הזכרונות של בטני (תיאטרון קרוב). עד כה פרסמה ארבעה ספרי שירה: רצועה של אור (הוצאת אלקנה), כולם מייחלים למחווה של אהבה (הוצאת ביתן), ספר הזכרונות של בטני (תמוז ואגודתהסופרים( לחם הפנים (הקבוץ המאוחד). שיריה מתפרסמים בבמות ספרותיות שונות. מלמדת דבור לבמה ועבודה על טכסט בבית צבי, סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת חיפה

לרקוד באושוויץ – לא להחמיץ

http://www.youtube.com/watch?v=EUvo5OHH6o8&feature=related


שלשה דורות רוקדים  בפתח הגיהנום 

ללא מילים אבל עם מוסיקה שאין מתאימה ממנה

32 תגובות

  1. פסיכי מקברי על כל הראש. תרפיה טובה

  2. איריס אליה

    עד שהבנתי. ריקי.
    מרגש עד דמעות.

  3. הסרטון הזה ממחיש באופן פנטסטי, מקאברי, מוזר, מרגש את הגבול הדק בין לרקוד על הקברים לבין החיים חייבים להימשך. והשורה הקובעת כאן היא החיים חייבים להימשך – ובשמחה – על הקברים, או נכון יותר בצד הזוועות הקשות ביותר. שלא הן ינצחו את מי ששרד אותן. תמונה ושיר נפלא וגם ריקוד טובים מאלפי עמודים.

  4. כְּבָר לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ לָלֶכֶת בָּכֶם לְאִבּוּד.(עוד שיר מלא ידע ומשמעות)
    אֲנִי שָׁר לָכֶם אֶת הָשירה שֶׁל הֶכֵּרוּת עֲמֻקָּה מִדַּי.(עם משוררים שחיים איתי בביצה ועימי יחד בה טובעים)
    נִשְׁאֲרוּ רַק הַחֲמָארוֹת(חמארה=יין בארמית). אַחְוַת מְצֹרָעִים (לקו בכתיבת שירה גרועה).
    הַמשוררות הַצְּעִירוֹת(כמו זונות לכל שורות גרועות נותנות ולא של קוק). הַזְּקֵנוֹת(הנשכחות, רוצות בעיתונות כמו פעם ביקורות). הַנְּעָרִים(זוכים ברפסי רה"מ או בשירה על הדרך של אלוהים).
    הַצְּלִילִים מְעַנְטְזִים לָהֶם אֶת הַתַּחַת,(לתחת אין לב או שכל ולכן אינו מבין בשירה רק בשלשול או בחדירה)
    בִּתְנוּעוֹת עֲגֻלּוֹת הֵם מְלַטְּפִים
    אֶת הָאֱלֹהִים שֶׁלָּהֶם(מוסף ספרות בהארץ. בני ציפר הוא האלוהים!)
    שֶׁאֵין לוֹ חֶשְבּוֹן וְתִקְוָה וּמָחָר
    שֶׁכֻּלּוֹ חוּשִׁים עֲשֵׁנִים
    וְסִלְסוּל שֶׁל גּוּפִים, סֻטּוּל וְיַיִן, וְרֵיחוֹת שֶׁל בָּשָׂר
    מִכָּל הַמִּינִים.(תיאור מדוייק של סאונה של הומוסקסואלים)
    הֵם מַזְמִינִים לִשְׁתּוֹת. הֵם מַזְמִינִים אוֹתוֹ לקרוא שירה.
    הֵם לֹא חוֹשְׁבִים עָלָיו.(מי הוא? משורר נשכח!) הֵם לֹא צְרִיכִים טוֹבוֹת.(היחצנים כבר עושים להם את כל העבודה השחורה)
    הַחַיִּים בַּזֶּבֶל? אֶפְשָׁר
    לִהְיוֹת חֲתוּלִים לְפָחוֹת. (עושה מיאו אבל מדובר בנמר טורף ומסוכן)
    אֲנִי לֹא מַסְגִּיר, גַּם לֹא מְסֻגָּל לְהָעִיד, (אין הנחתום מעיד על עיסתו)
    וּבִכְלָל אֲנִי אֵין לִי מַה לְּהַגִּיד.(נו באמת…הרי כל השנים לא הפסקת לדבר!)
    פָּנַי פְּנֵי פְּרוֹטֵיאוּס (אני אינטלקטואל-קראתי את כל המיתולוגיות של תבל)- יָשֵׁן, שְׂבַע תְּמוּרוֹת –
    גּוֹסֵס וְנָח, רֵיק מִבָּבוּאוֹת. (חוץ מבבואתי שעל צג המחשב)
    מי הוא המשורר העשוקי, שבתמונתו נעטפים הדגים בשוק (כאילו שמדפים של הארץ עוטפים דגים. אפילו הרוכלים שונאים שמאלנים)

  5. מדי קשה לי…

  6. ריקוד החיים הוא התשובה הניצחת למוות
    מרגש ,ריקי

  7. ריקי
    תודה קראתי על זה, והנה מצאתי.
    חזק ביותר, ניצחון של החיים.
    להתראות טובה

  8. מצמרר. משונה. לא נעים. אבל לזה כנראה הכוונה.

  9. לבנה מושון

    מזכיר לי לרקוד על משהו אדום, אני אומרת את זה בפאראפרזה כמובן; תנועה מגונה עם היד היתה משלימה את התרחיש, ריקי.

  10. לא דיבר אלי. אולי כי עבורי השיר מאד אמריקאי כזה מדבר על אישה שניצלה ממשבר רומנטי, פחות על משרפות.או שכך זמזמתי אותו לעצמי בגיל צעיר ואחי אף הקדיש לי אותו בהומור.

    נורא אמריקאי העניין. והאמריקאים דווקא נמנעו מלהפציץ את אושויץ.

    עדין מעדיפה את הקדיש.

  11. נבהלתי, התרגשתי, הצטמררתי, שמחתי, דאגתי, לא הבנתי, הבנתי, חייכתי, אהבתי כל כך.

  12. מירי פליישר

    מוזר ולא לגמרי טבעי. הניצולים הרגישו אשמה ולא רק את שמחת החיים. הסיום מראה שהקונפליקט לא פתור לגמרי.

  13. מסוג הדברים שיעוררו תרעומות ("אל תגעו לנו בשואה"), אבל אני חושב שזו יוזמה מצויינת. עם קצת ליטוש, אפשר לעשות בזה שימוש מושכל בקרב צעירי העולם (עולם שבו המלחמה מתנהלת ביו-טיוב ובפייסבוק) וזו עוד דרך להילחם במכחישים ושאר מרעין בישין.

  14. איריס קובליו

    ראיתי ברגשות מעורבים.
    אני נוטה לחשוב שזה פשטני מדי

  15. תודה לכם קוראים ומגיבים
    על דיעותיכם השונות
    אני אהבתי מאד מאד את הסרטון הזה
    הוא עורר בי את "הרגש הנכון"
    אני יודעת שהסרטון היה "אייטם" בטלויזיה הגרמנית מפני שעורר תגובות סוערות מצד ניאו נאצים בגרמניה

© כל הזכויות שמורות לריקי דסקל