בננות - בלוגים / / שחקנית מתה לדבורה קסטלנץ
טלאים של אור
  • ריקי דסקל

    ילידת חיפה, שחקנית, כותבת, מורה. שיחקה במספר תיאטרות, בין השאר: בית ברנרדה אלבה, הבט אחורה בזעם (תיאטרון באר שבע), טייבלע והשד שלה (הבימה), הפקות פרינג'': בתוכו (הסמטה), רכבת בבואריה (פסטיבל עכו), ספר הזכרונות של בטני (תיאטרון קרוב). עד כה פרסמה ארבעה ספרי שירה: רצועה של אור (הוצאת אלקנה), כולם מייחלים למחווה של אהבה (הוצאת ביתן), ספר הזכרונות של בטני (תמוז ואגודתהסופרים( לחם הפנים (הקבוץ המאוחד). שיריה מתפרסמים בבמות ספרותיות שונות. מלמדת דבור לבמה ועבודה על טכסט בבית צבי, סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת חיפה

שחקנית מתה לדבורה קסטלנץ

 

פָּנֶיהָ  עַכְשָׁו מַסֵּכָה אַחֲרוֹנָה
דְּמָמָה  בָּאוּלָם  דְּמָמָה בְּגוּפָהּ
אַלְפֵי נְשָׁמוֹת שֶׁתָּעוּ בְּקִרְבָּהּ
מָצְאוּ אֶת דַּרְכָּן מָצְאוּ מְנוּחָה
כָּל הַצְּבָעִים לֹא יְכַסּוּ
עַל קִמְטֵי זִקְנָתָהּ  הַנּוֹרָאָה
רַק הֶעָפָר יַעֲשֶׂה זֹאת
עֲיֵפָה עַד מָוֶת
מֵתָה

לכבוד פורים  ולכבוד אלף המסכות השקופות שהיו על פניה רבות ההבעה של דבורה קסטלנץ אני מקדישה את השיר הזה שנכתב ביום מותה.
את דבורה קסטלנץ זכיתי להכיר כששיחקתי לצידה בתיאטרון באר שבע בסוף שנות השבעים . היא היתה אז כבר אישה מבוגרת מאד
שהתייצבה כמו פועלת נאמנה לחזרות אליהן הגיעה בגילה המופלג יום יום מתל אביב.
לי זו היתה ההצגה הראשונה ששיחקתי בה , לה האחרונה.
כשאני נזכרת בה צפים ועולים בי הרהורים נוגים למדי על עולם התיאטרון ועל תיאטרון החיים.
דבורה קסטלנץ היתה יחד עם בעלה הבמאי בַּרבַּאן
ממקימי תיאטרון "האוהל" ואחר כך מראשוני "הקאמרי".
ניסיתי לשאול את האדמו"ר מגוגל אם הוא יודע משהו עליה אבל לצערי הוא ענה לי "גורנישט". אולי מישהו יכול להוסיף פרטים ?

השיר  התפרסם בספרי "רצועה של אור" 1989 הוצאת "אלקנה"
בעריכת גבריאלה אלישע

 

52 תגובות

  1. מירי פליישר

    הומאז' יפה

  2. לזה קוראים אירוניה מירי יקירה
    שבת שלום

  3. ריקי יקרה, הרגשתי שהשיר מוכר לי וגם לאחר עשרות שנים אותם שירים ראשונים עדיין יפים ועזי מבע בעיניי. שבת של שלום וברכה!

  4. זה כל כך ממצה את הוויית השחקן, ויכול להיות הספד לכל שחקן שנפטר.

  5. תַּלְמָה פרויד

    יכול להיות, ריקי, שהיא השתתפה גם בתסכיתי רדיו? יש לי איזה זכרון ילדות עמום…

    • גיורא פישר

      השיר יפה מאד
      גם אני זוכר את קולה המיוחד מהתסכיתים ברדיו.

      • תודה תלמה, תודה גיורא
        כן – יש מצב כמו שאומרים
        תסכיתי הרדיו היו כל כך פופולריים בזמנו , אז בהחלט יש מצב שהשתתפה בהם

        אני יודעת שהיא היתה דודה של הפסנתרנית פנינה זלצמן , ובאמת היה משהו דומה בתווי הפנים שלהן

  6. מצבת מלים בל תימוט הצבת לה, ריקי!

    • שולמית אפפל

      אני ממש שומעת את קולה מהדהד באזני
      באופן מוזר מאד, אהבתי את שמה, קסטלנץ

      • באמת שולמית ? אני מנסה להזכר , אבל לא שומעת את הקול שומעת את נעימת המילים
        וקסטלנץ – איזה צליל מדליק של שם !
        אולי קסטלנץ זה קסטניטות ברוסית 🙂

    • תודה אמיר
      מחכה לשמוע על מצבה אחרת 🙂

  7. יפה המחווה השירית שלך, ריקי יקרה
    "אלפי נשמות שתעו בקרבה מצאו את דרכן מצאו מנוחה"
    כה מתאים לחיי כל האדם , שהרי כולנו שחקנים מעל הבמה הזאת
    פורים שמח, ריקי, אני רצה לשמוע את קריאת המגילה
    שם הנשף רק מתחיל…

  8. שלום ריקי
    אינני חושב שקסטלנץ הייתה בין מקימות הקאמרי. היא שיחקה רוב ימיה בתאטרון אוהל עד שנסגר.
    היא הייתה קומיקאית מוכשרת ועזר לזה קולה ומבטאה המיוחד, אם כי שיחקה הרבה תפקידים דרמטיים.
    לצערי מלבד מאיר מרגלית שחקני האוהל נעלמן וטבעו בשיכחה.

    • תודה דן על המידע
      האוהל נסגר בסוף שנות השישים (?)והיא המשיכה לשחק, משום מה היה נדמה לי שבקאמרי , כנראה אני טועה

  9. שיר יפה מאוד. אבל אני שואלת את עצמי האם שחקנית אכן לובשת מסכה? יש לי הרגשה שבמשחק על הבמה השחקן מביא חלקים מעצמו. כל הדמויות חבויות בו כמו לפסל בגוש השיש. והוא נחצב בכל פעם מחדש.

  10. לא זכיתי לראות את דבורה משחקת, כנראה הפסדתי.

© כל הזכויות שמורות לריקי דסקל