בננות - בלוגים / / לגלף רגע מתוך הזמן כמו עין מתפוח אדמה
טלאים של אור
  • ריקי דסקל

    ילידת חיפה, שחקנית, כותבת, מורה. שיחקה במספר תיאטרות, בין השאר: בית ברנרדה אלבה, הבט אחורה בזעם (תיאטרון באר שבע), טייבלע והשד שלה (הבימה), הפקות פרינג'': בתוכו (הסמטה), רכבת בבואריה (פסטיבל עכו), ספר הזכרונות של בטני (תיאטרון קרוב). עד כה פרסמה ארבעה ספרי שירה: רצועה של אור (הוצאת אלקנה), כולם מייחלים למחווה של אהבה (הוצאת ביתן), ספר הזכרונות של בטני (תמוז ואגודתהסופרים( לחם הפנים (הקבוץ המאוחד). שיריה מתפרסמים בבמות ספרותיות שונות. מלמדת דבור לבמה ועבודה על טכסט בבית צבי, סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת חיפה

לגלף רגע מתוך הזמן כמו עין מתפוח אדמה

 

אֵיךְ לְהָמִיר מַרְאֶה בְּמִלָּה

לְיַתֵּר פְּרוֹפּוֹרְצְיָה מִכְחוֹל וְצֶבַע

לָשֵׂאת אֶת הַמַּרְאוֹת וּלְצַיְּרָם עַל בַּד

תְּהוֹם הַנֶּפֶשׁ

אֵיךְ לַהֲפֹךְ פִּרְחֵי תֹּם לְמַבַּט תִּינוֹק

אֵיךְ לְזַמֵּן בְּמִלָּה   אֶת כָּל צִבְעֵי עֲבִי  הַיַּעַר

וְהָעֵץ הַשָּׁחֹר בְּשׁוּלָיו

אֶת פַּעֲמַת הַמַּיִם בָּעוֹרְקִים הַשְּׁמֵימִיִּים

אֶת עַנְנֵי הַכָּבוֹד עַל פִּסְגוֹת הֶהָרִים

אֵיךְ לְצַיֵּר אֶת כָּל הָרְעָשִׁים  בַּדְּמָמָה הַמֻּחְלֶטֶת

אֶת שָׁלוֹשׁ  הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת

הַיּוֹשְׁבוֹת בְּפָנִים קְפוּאִים בְּשָׁעָה מְכֻשֶּׁפֶת עַל גְּדַת אֲגַם

עָגֹל כְּטִפָּה

יְדֵיהֶן שְׁלוּבוֹת עַל שִׂמְלוֹתֵיהֶן הַשְּׁחֹרוֹת

זוֹכְרוֹת בְּדִיּוּק מֵאֵיפֹה בָּאוּ

יוֹדְעוֹת בְּדִיּוּק לְאָן הֵן הוֹלְכוֹת

אַךְ לֹא אוֹמְרוֹת

 מִלָּה

 

השיר התפרסם בחוברת "גג" האחרונה שנושאה המרכזי היה 
השפה העברית, עורכת אורחת :ורדה גינוסר

70 תגובות

  1. שיר יפה ומלא מסתורין.

    כבר בילדותי למדתי שהמראות לא יתנו לי את המלים לכתיבה. אלא יצרו בי את האנרגיה המתאימה לתפוש את המלים הצפות ב'מקום' שנוצר שביני לבין המראות.

  2. תַּלְמָה פרויד

    הנה הראית לנו ריקי, איך להמיר מראה במילה. ועוד איך הראית. מקסים 🙂

  3. יותר טוב מההוראות באיקאה.
    מכחול קסם, ריקי.

    • תודה שחר של יום
      אין יותר טוב מהוראות של איקאה 🙂

      נתראה השבוע ב"ה
      לוקינג פורווארד

  4. איך להמיר מראה במילה היא שאלת השאלות
    עובדה שאפשר, ריקי, ותעדנה על כך שלוש הנשים השותקות שידיהן שלובות,
    שמכחולך לכד לרגע

    • תודה חמה על תגובתך חנה 🙂
      תודה שהדגשת דווקא את שלוש הנשים – אהבתי אותן לרגע

  5. איריס אליה כהן

    "איך לצייר את הרעשים" אהבתי. אפשר לחזור אל חואן מירו, הצייר. הוא תמיד עושה לי חור בראש עם הצבעים והצורות שלו.

  6. מקסים…ראיתי את בז'ז'ינה ושתי חברותיה על הספסל…

  7. בעצם, זה שיר ארס פואטי שאומר את מה שאני תמיד טוען(ושסבינה לא תהרוג אותי)למילים אין כוח לתאר את הטבע ובעצם גם אין צורך מאז שהאדם למד לצייר ולצלם. התשובה לשאלה ניתנה בצורה נהדרת ב"לקח" של השיר: כמו שתמונה אחת יכולה לצייר נוף מה שאלף מילים לא יצליחו לעשות. כך גם אלף תמונות לא יצליחו לתאר את מה שכמה מילים (מובחרות)יכולות לעשות בתיאור המתרחש בליבו של אדם.

    • אל המילים האלו אנחנו רוצים להגיע גיורא
      גם בעיני השיר הוא ארס-פואטי (נשמע אחלה שם לפיצוציה:) )
      יש מצב שנראה אותך ביום ד' הקרוב בערב לרות ?

  8. ריקי איך השירים שלך מובילים, כאילו המילים נכתבות תוך כדי קריאה, זורמים וחותרים.

  9. איריס קובליו

    שיר מפעים, ריקי

    • תודה חני ואיריס אוהבת להגיד את שמותיכן יחדיו 🙂
      יהיה כל כך נחמד אם תצליחו להגיע לערב של רות 🙂

  10. ריקי, שיר ארס פואטי יפה על מגבלת האומנויות בכלל והשירה בפרט , על נכות השפה ועל אי יכולת לתרגם תמונות למילים – אך לשם כך הקורא יואיל בטובו לאמץ את דמיונו , זיכרונו וניסיונו וישלים את תמונת השיר .

    אני עשיתי זאת ומצאתי שיר שלם ויפה

    • ושכחתי לציין לשבח גם את הדימוי המקורי בכותרת השיר

      • תודה אהוד ידידי
        על שיגעת ומצאת 🙂 (בלי ניקוד אפשר כל כך להתבלבל , אני כל הזמן מתבלבלת)

  11. היי ריקי
    חומר למחשבה.
    תפבת מחשבה שחלפה לי בראש ונגעת בצינור שאליו היא מובילה.
    להתראות טובה

    • "תפסתי מחשבה שעברה לך בראש ונגעתי בצינור שאליו היא מובילה " טובה יקירתי הצינורות שלך פתוחים והכל זורם בהם להפליא 🙂

  12. ריקי!
    מעניין אותי
    להתייחס ללב השיר,
    ולב השיר פועם בשאלה שמנוסחת
    דוקא בשורה הראשונה-
    אֵיךְ לְהָמִיר מַרְאֶה בְּמִלָּה—
    השיר שואל על
    החזותי לעומת המילולי
    אומנות המרחב{ציור, צבעים}
    לעומת אומנות הזמן{מילים,שירה}
    ואז באה שורה כמו
    פַּעֲמַת הַמַּיִם בָּעוֹרְקִים הַשְּׁמֵימִיִּים
    ומעניקה תשובה מינֵי ובֵי
    המילה
    מכילה את הכל
    את הצליל
    את הצבע
    את המרא
    ולכן היא הקיום עצמו.
    כך הבנתי את הדברים
    ולכן
    הזקנות לא אומרות מילה.
    השיר אמר בדרכו שלו.
    ולכן השיר הכריע עוד רגע בחיי, כי במשך קריאתו
    נוצ כל הקיום כי השיר כרע לו ברך…

  13. לא יודעת איך…אבל את עושה את זה נהדר!
    לי יש הרגשה שבכל מקרה, המילים תמיד חוטאות. אי אפשר לסמוך על מילים…

    • גם לי יש ההרגשה הזו לעיתים קרובות מדי
      אבל עדיין המילים "ויהי אור" מנצחות כל דבר , לא לוסי ?

      • נכון, חפשי לי עוד צמדי מילים כאלה שאוכל להישען עליהם?
        כשהבנה של מילה תלויה בכל כך הרבה גורמים, אני מרגישה בבעיה. איינשטיין כבר אמר שהכל יחסי. על מה שיחסי, אפשר לסמוך?
        עובדה שדווקא שלו הזקנות שלך, שהכל כל כך ברור להן, לא אומרות מילה.

        • לוסי יקירה
          כל מילה בשיר צריכה הרי לברוא עולמות שלמים.
          נזכרת שהייתי לפני כמה שנים בתערוכה הגדולה של סיגלית לנדאו (?) בביתן הלנה רובינשטיין , היא הרימה שם וואחד קונסטרוקציות שחבל על הזמן , כשיצאתי מהתערוכה קראתי את מה שכתבו על התערוכה בקיר הכניסה ובין השאר היה שם משפט , שאני לא זוכרת מהו מתוך שיר של נתן זך , חשבתי אז שהמשפט האחד הזה אומר פי אלף טוב יותר את כל מה שהתערוכה הענקית הזו רצתה להציג, להביע וכו'

  14. כל מראה הוא שיר והמעבר בינו לניסוחיו הוא קסם.ושרשרת הניסוחים והמראות מעין שיר=על.

  15. ציירת לנו רגעים כמו כבשה, כמו שושנה, כמו נסיכה גדולה.

  16. ריקיל'ה,אין לי מושג מה זה המקום הזה שנכנסתי אליו. אחריך באש ובמים. עם תמונות וגם כמה מילים

© כל הזכויות שמורות לריקי דסקל