בננות - בלוגים / / הכנסתי צלם להיכל
טלאים של אור
  • ריקי דסקל

    ילידת חיפה, שחקנית, כותבת, מורה. שיחקה במספר תיאטרות, בין השאר: בית ברנרדה אלבה, הבט אחורה בזעם (תיאטרון באר שבע), טייבלע והשד שלה (הבימה), הפקות פרינג'': בתוכו (הסמטה), רכבת בבואריה (פסטיבל עכו), ספר הזכרונות של בטני (תיאטרון קרוב). עד כה פרסמה ארבעה ספרי שירה: רצועה של אור (הוצאת אלקנה), כולם מייחלים למחווה של אהבה (הוצאת ביתן), ספר הזכרונות של בטני (תמוז ואגודתהסופרים( לחם הפנים (הקבוץ המאוחד). שיריה מתפרסמים בבמות ספרותיות שונות. מלמדת דבור לבמה ועבודה על טכסט בבית צבי, סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת חיפה

הכנסתי צלם להיכל

 


א

 

הִכְנַסְתִּי צֶלֶם לַהֵיכָל

 

בְּשַּׁבָּת, כ"ד בִּשְׁבָט, פָּרָשַׁת יִתְרוֹ

 

הִנַּחְתִּי אוֹתוֹ בֵּין רַגְלַי

 

תַּחַת הַמּוֹשָׁב בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים

 

 

לְמַטָּה בָּאוּלָם

 

נִהֲלוּ הַגְּבָרִים אֶת הַתְּפִלָּה

 

צְעִירִים וּזְקֵנִים

 

בַּעֲלֵי זָקָן וּמְגֻלָּחִים

 

שׁוֹפְטִים וְרַבָּנִים רוֹפְאִים וּמְהַנְדְּסִים

 

כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרָאֵל

 

כֻּלָּם בְּבִגְדִּי הַחֲמוּדוֹת שֶׁלָּהֶם

 

 

הֵם הִתְפַּלְּלוּ וְהִתְנוֹעֲעוּ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת

 

וּבְעֵינַיִם פְּקוּחוֹת

 

נָאֲמוּ וְדָרְשׁוּ וְהִטִּיפוּ

 

וְהֶחְלִיפוּ לְחִיצוֹת יָדַיִם וּטְפִיחוֹת כָּתֵף

 

וַאֲחָדִים  הִפְלִיאוּ בְּקוֹלוֹתֵיהֶם הַגְּרוֹנִיִּים וְהַצְּלוּלִים:

 

בָּסִים, טֶנוֹרִים, בָּרִיטוֹנִים וְאַף

 

קוֹלוֹת דַּקִּים שֶׁל נְעָרִים שֶׁטֶּרֶם הִגִּיעוּ לְפִרְקָם

 

כֻּלָּם יַחְדָּו בְּקוֹל עֱנוּת גְּבוּרָה

 

 

 

 

ב

 

אֲבָל לִי בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים

 

לֹא הָיָה רַב וְלֹא אָב

 

 

 

הָיָה לִי צֶלֶם

 

רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלֵּי אֶבֶן מֻטִּים עַל צִדָּם

 

וּבַלֵּילוֹת יָרַד אֵלַי

 

נִשְּׁקַנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ

 

הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיַּיִן

 

וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה

 

 

וַאֲנִי אֶת אֶצְבָּעִי נוֹטֶפֶת הַמֹּר הִנַּחְתִּי עַל מַמְתַּקֵּי שִׂפְתוֹתָיו

 

הֶרְאֵתִי לוֹ אֶת מַרְאַי

 

הִשְׁמַעְתִּי אֶת קוֹלִי

 

אָחַזְתִּי בְּסַנְסִנָּיו וְעָלִיתִי בְּתָמָר מַר מַר

 

 

בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁל עֶזְרַת הַנָּשִׁים

 

פָּגַשְׁתִּי נַעֲרָה יָפָה עַד מֵאֵד

 

 

וְהֶעֱבַרְתִּי לָהּ הַצֶּלֶם הַמֻּנָּח בֵּין כַּפּוֹת יָדַי

 

 

 

שִׂימִי אוֹתוֹ חוֹתָם עַל מַדַּף הַסְּפָרִים בַּחֶדֶר שֶׁלָּךְ

 

וְהִתְפַּלְּלִי

 

אֵלַי אֵלַי

 

שֶׁלֹּא יִגָּמְרוּ לְעוֹלָם תּוֹעֲפוֹת הַבּוֹגוֹנְוִילִיָה

 

הָאֲוִיר הַטָּהוֹר, חַלְצֵי הַנְּעָרִים, הַחוֹל וְהַיָּם

 

 

 

56 תגובות

  1. מאד מאד יפה

  2. את שורותיו האחרונות של השיר אקח איתי:"שלא יגמרו תועפות הבוגנוויליה, האוויר הטהור, חלצי הנערים החוף והים"
    ובהיכל הזכרונות נשמר הצלם לעד כחותם, עובר מדור לדור ,כי כל מה שאבד לי הוא שלי לעד
    שיר מרגש , ריקי,מתכתב יפה עם שיר השירים

  3. שיר מרגש, ריקי.
    "הצלם" מזכיר לי זריקת זר כלה …
    לא יודעת למה?!

  4. שֶׁלֹּא יִגָּמְרוּ לְעוֹלָם תּוֹעֲפוֹת הַבּוֹגוֹנְוִילִיָה

    זה לא של אגי משעול?

    • לא ! זה של ריקי דסקל 🙂
      עובדה !

      • הבלבול של סבינה נובע מכך ששורות אלו של ריקי היוו כמוטו למאמר השטנה של תמר ישראלי ויערה שחורי ב"מטעם 1" בשם "אצלי הגייני אזור כתיבה"
        על שירת הפנאי העברית". במאמר זה קוטלות השתיים את השירה הנשית הישראלית החדשה שאינה שאינה שירה "לוחמת" ולא מתעסקת בפלשתינאים, באדמות כבושות ובפועלים זרים. אלא בעולם הפנימי והחיצוני של סביבתה הקרובה של האשה.
        ההתקפה התנקזה בסופו של דבר אל אגי משעול הנחשבת כמייצגת את אותה שירה "אסקפיסטית".והמונח "שירת בוגונוויליות" הפך להיות שם נרדף לסוג כזה של שירה.

        מי שקרא את השיר האחרון הדוחה של יצחק לאור מבין שמה שמותר ליופיטר..

        http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1115393

        מאמר זה הוא אחד מהמאמרים השובניסטיים ביותר שקראתי ומזכיר בתפיסתו את הראיון האחרון עם אורי ברנשטיין שבו הוא אומר:

        "ברנשטיין, מתברר, העדיף שפרץ ינגן גם בגיטרה ובמפוחית ויעבד את השירים בסגנון הבלוז והקאנטרי שמזוהים אתו. "היו מקומות שלא הסכמנו, כמו קולות הליווי של הזמרות. אני לא רוצה בחורות אצלי בשיר". הוא גם לא מכבד במיוחד את הספרות העברית העכשווית, ואולי כדי לעורר פרובוקציה הוא יוצא בהצהרה משונה שבינוניותה נובעת מכך שכותבות אותה בעיקר נשים.

        'הארץ', 11.10.09

        • נראה לי שאתה צודק גיורא, מודה לך על הקישור שעשית

          מכל מקום -מה יפה בעיניך יותר גיורא ? "שירת הבוגנוילאות" או "שירת מטעם" ? 🙂

          וכמה טוב שבחשכה האופפת אותנו יש לפחות מגדלור אחד – לאור !

  5. היי ריקי
    טיול אמיץ בתוך המחשבות, דלגת אחרי התת מחשבות…והן צפות למעלה, היה לי צלם…
    לי זה התכתב עם צלם, שמצלם את המחשבות…
    להתראות טובה

    • זה הצלם מזר הכלה של תמי 🙂
      צלם בסגולים וצלם (מקצוע) זה הרי אותו שורש
      תודה טובה

  6. כל כך יפה השיר הזה.
    דמיינתי כצלם מלאכים של רובנס. האם אני קונקרטית מידי? כן יכול להיות הוויזואליות חזקה.
    והשורות האחרונות…היום כבר לא אתפלל ל"חלצי הנערים" (הגיל, הגיל, ושביעות רצון מסוימת) אבל כל השאר כן !!!

    • הי לוסי
      אני ממש בעד קונקרטיות 🙂 מלאכים של רובנס ? למה לא ?! עגלגלים וורדי ישבנים 🙂 מתאים לגמרי
      ובענין השני : איך אמרו חזלינ"ו גם הגיל חשוב וגם התר…גיל 🙂

  7. הקונקרטיות של הצלם היא שולית, חשובה משמעותו ומהותו וכל הטוב שהוא מרעיף על מי שנושאים אליו תפילה. מאוד לירי, ריקי.

    • תודה לבנה 🙂

      מתאים לנו לפרשה : וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה, וּבְכָל [חית] הָאָרֶץ, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ! וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם (א 26-27).

  8. איריס קובליו

    השיר הכי אירוטי והכי מסעיר שפגשתי אצלך. אבל בגלל יופיו הרב האירוטיקה חסרת הבושה הזו מתחפשת.
    כך אני קוראת את זה

  9. תַּלְמָה פרויד

    סקסי הצלם שלך, ריקי. מאוד. אני מקווה שהנערה היפה נתנה לו את הכבוד הראוי 🙂

    • תודה תלמה , ולעניין הנערה- זו שאלה טובה ! כל כך השתנה הכל ובכל זאת לעיתים נראה שלא רק שלא השתנה אלא נעשה גרוע יותר, אני מתכוונת תסלחי לי על הישירות : התודעה הפמניסטית

  10. ארוטי, מקסים ומרגש, כבוד לשירת נשים-שבלי קשר הן משוררות, בעצם את משוררת נפלאה!!!

    • תודה חני ! רבה 🙂

      פעם הצירוף "שירת נשים" העלה באסוציאציה את שירת נשות המקרא , היום לצירוף הזה מתלווה סרח של בושם זול . נכנס לסופרפארם הקרוב ונעשה משהו בנידון ? 🙂

  11. כמה יפה, ריקי. כמה יפה… איך הכנסת את האירוטיקה אל ההיכל. כל הכבוד.

  12. אני אבדוק עם העורך של "שיר השירים" אם עוד אפשר לשלב את זה בספר.

    מממ…מקסים וחושני, ריקי. אני בתועפות.

    • שחריקו מבטיח ? מיד עם צאת השבת ?
      שמעתי יש לך מה זה קשרים בתועפה העליונה 🙂
      עשית לי לחייך שחר מריו יקר תודה !

      • הי ריקי, תפילה וארוטיקה הולכים ביחד, יד אחת בעליונים השניה בתחתונים, כמו רוח וחומר, ככה אפשר לפרשן כמתווה על לשיר המקסים שלך. ובענין השוביניזם של בתי הכנסת, ישנם בתי כנסת אחרים בו נשים וגברים מתפללים יחד, ונשים רחמנא לצלן עולות לתורה, שם יש אוירה שיוויונית משוחררת , יש תחושת שותפות, הייתי בתפילות כאלה ונהנתי.

        • מקבלת את מה שכתבת אורה לגמרי
          לעיתים גם אני הולכת לבית כנסת רפורמי, התפילות שם והאוירה שם כמובן אחרים לגמרי.
          בבית הכנסת הזה מובילות את התפילה רבה ושליחת ציבור, שעושות זאת בנועם רב וביום כיפור אף נעלה את התפילה בעל(ת) תוקע שעשתה זאת נפלא

© כל הזכויות שמורות לריקי דסקל