בננות - בלוגים / / הפגישה שלא היתה
טלאים של אור
  • ריקי דסקל

    ילידת חיפה, שחקנית, כותבת, מורה. שיחקה במספר תיאטרות, בין השאר: בית ברנרדה אלבה, הבט אחורה בזעם (תיאטרון באר שבע), טייבלע והשד שלה (הבימה), הפקות פרינג'': בתוכו (הסמטה), רכבת בבואריה (פסטיבל עכו), ספר הזכרונות של בטני (תיאטרון קרוב). עד כה פרסמה ארבעה ספרי שירה: רצועה של אור (הוצאת אלקנה), כולם מייחלים למחווה של אהבה (הוצאת ביתן), ספר הזכרונות של בטני (תמוז ואגודתהסופרים( לחם הפנים (הקבוץ המאוחד). שיריה מתפרסמים בבמות ספרותיות שונות. מלמדת דבור לבמה ועבודה על טכסט בבית צבי, סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת חיפה

הפגישה שלא היתה

 

 

 

 

 

הָיָה עֶרֶב

 

תּוֹךְ כְּדֵי שִׂיחָתָם

 

נִזְכְּרָה נֶלִי זַקְ"שׁ בְּטִפַּת הַמַּיִם הָעֲגֻלָּה

 

המְשֻׁבֶּצֶת כִּקְרִיסְטָל

 

בַּמָּקוֹם בּוֹ נִפְגָּשִׁים  צַוָּארו וְגַבּוֹ שֶׁל הַבַּרְבּוּר שֶׁרָאֲתָה בַּבֹּקֶר

ֹ

הִיא הִרְהֲרָה עַל תְּכוּנוֹת נוֹצוֹתֵיהֶם שֶׁל

 

עוֹפוֹת הַמַּיִם

 

וְעַל מִישֶׁהוּ יָקָר שֶׁסִּפֵּר לָהּ פַּעַם

 

שֶׁלַּבַּרְבּוּרִים בְּנֵי זוּג קְבוּעִים לְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם

 

הִיא הִסְתַּכְּלָה עַל פּאול צֶלָאן וְחָשְׁבָה

 

כַּמָּה קָשֶׁה זֶה יָכֹל לִהְיוֹת

 

הָרוּחַ רָעַד בְּעַלְעָלָיו הַזְּקוּפִים שֶׁל הָעֵץ הַסָּגֹל

 

כְּמוֹ חֲלוֹם בְּעַפְעַפָּיו שֶׁל תִּינוֹק

 

בְּתוֹכָהּ רָעֲדוּ מֶמְבְּרָנוֹת עֲדִינוֹת

 

לֹא הָיְתָה לָהּ כָּל נֶחָמָה כְּשֶׁנִּזְכְּרָה

 

אֵיךְ שָׁכְבָה בְּרַגְלַיִם פְּשׂוּקוֹת עַל גְּדַת הַנָּהָר

 

לְבַד

 

וְנִרְאֶה הָיָה לָהּ כְּאִלּוּ הִיא יָלְדָה אוֹתוֹ

 

בְּרֹאשָׁהּ דִּנְדֵּנוּ כְּבֵדוֹת הַמִּלִּים

 

הַכְּתוֹבוֹת בִּכְתָב גּוֹתִי מְסֻלְסָל

 

שֶׁרָאֲתָה עַל קִירוֹת אֶחָד הַבָּתִּים

 

לֹא הַרְחֵק מִשֵּׁם :

 

דִיזֶס הָאוּס אִיסְט מַיֵן

 

אוּנְד דוֹךְ נִיכְט מַיֵינֶס

 

דָאס לֶאבֶּאן אִיסְט קוּרְץ *

 

 

דִיזֶס הָאוּס אִיסְט מַיֵן

 

אוּנְד דוֹךְ נִיכְט מַיֵינֶס

 

דָאס לֶאבֶּאן אִיסְט קוּרְץ

 

 

הִיא הִסְתַּכְּלָה עַל פּאול צֶלאָן וְחָשְׁבָה

 

כַּמָּה קָשֶׁה זֶה יָכֹל לִהְיוֹת

 

שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת חָלְפוּ

 

הֵם קָמוּ מִן הַסַּפְסָל

 

וְנִפְרְדוּ בִּלְחִיצַת יָד וּבִנְשִׁיקָה עַל הַלְּחִי

 

וְאוּלַי

 

הֵם קָמוּ מִן הַסַּפְסָל

 

נִפְרְדוּ בִּלְחִיצַת יָד, בִּנְשִׁיקָה עַל הַלְּחִי

 

וּבְסַכִּין מִתְהַפֶּכֶת בַּקְּרָבַיִם

 

וּפָנוּ אִישׁ לִמְלוֹנוֹ


* הבית הזה הוא ביתי

  ולמרות זאת אינו שלי

  החיים הנם קצרים

השיר הופיע בגיליון השלישי של "שיר חדש" בעריכתה של גבריאלה אלישע

http://magazine.osher.in

48 תגובות

  1. יפה מאוד, ריקי.
    אך שמא יוצא שכר ההכפלות בהפסדן?
    אולי די בשורות בגרמנית פעם אחת, וגם די בסיום אחד? משהו כמו:

    הִיא הִסְתַּכְּלָה עַל פּאול צֶלאָן וְחָשְׁבָה
    כַּמָּה קָשֶׁה זֶה יָכֹל לִהְיוֹת
    סַכִּין מִתְהַפֶּכֶת בַּקְּרָבַיִם

    שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת חָלְפוּ
    הֵם קָמוּ מִן הַסַּפְסָל
    וְנִפְרְדוּ בִּלְחִיצַת יָד וּבִנְשִׁיקָה עַל הַלְּחִי

    • תודה אמיר
      לגבי השורות בגרמנית שחוזרות הייתי רוצה לשמוע אותן אפילו פעם נוספת
      אך ויתרתי , החזרה מצד אחד אמנם מנדנדת אך מאידך מדנדנת (כמו פעמונים כבדים) זה האפקט שרציתי להשיג

      לגבי הסיום , יש כמובן צדק בדבריך, גם אני ניסיתי כך
      אבל החלטתי אחרת כי רציתי להאריך כמה שיותר את הפגישה 🙂

  2. שינוי דרמתי היא תכונה אנושית, לטוב ולרע, לברבורים אין תחושת מובדלות.
    מעניין כמה ציטוט משפה אחרת מעשיר את השיר, למרות שהתרגום המילולי של הציטוט בנאלי למדי. הדברים משתנים אם לקחת את גוף האדם כבית זמני.
    יפה. מי יתן ונשתמש רק בדרמות של האחרים.

    • תודה גרא
      ועל מה שכתבת אמן ואמן
      לגבי הבנאליות של תרגום הציטוט
      זה התרגום המדויק
      אשמח לשמוע אפשרות אחרת

      • ריקי יקרה,
        זה לא עניין של תרגום, זה לאן ואיך לוקחים אותו. תמיד מתחת לשיר יש רובדים ונקודות וזוויות הראייה. זה אף פעם לא שטוח וטוב שכך. תמית חשבתי ששפת השיר היא כמו אגם, אם מתבוננים יתר, גם רואים יותר.

        • יפה הדימוי שלך גרא לגבי השיר והאגם
          זה בתנאי שהאגם צלול והשיר טוב
          🙂

  3. יעל ישראל

    יפהפה.

  4. תמי כץ לוריא

    ריקי,
    יפה מאד. אני אוהבת את הסגנון הדיבורי הזה, וערוב השפות

  5. יש בשיר הרבה תנועות איטיות, ומחשבות שלרשותן עומד לכאורה זמן בשפע, ושקט למראית עין, ומתחת מפעפעים קוצר רוח, אימה ואי ודאות, והיחס בין החיצוני לפנימי יוצר את הדרמה השירית. יפה.

    • יופי של שיר, ריקי! ההתבוננות המעודנת הלירית והרכה, זרם התודעה שלה על רקע הפרידה הקשה, דבר לא קורה חיצונית ,אך כל כך הרבה קורה בתוכה, והתאורים מאוד קריסטלים (הטיפה על צוואר הברבור )האנלוגיה הניגודית בין הזוגיות של הברבורים לזוגיות הרעועה שלה , וגם אסוציאציה של שירת הברבור עולה כאן משירך היפה. את משוררת מחוננת ומקורית מאוד, ריקי, שירתך היא שירת הנשמה

      • חנה
        מקלדתך המחוננת יודעת כל כך יפה ומדויק לקרוא לדברים בשמם
        תודה רבה יקירה על קריאתך הקשובה

    • תודה רבה לבנה
      שמחה שקראת בדיוק לליבי

  6. רונית בר-לביא

    שיר עדין ומלא השתקפויות.

    הרגשתי גם הבהובים ומעברים בין מציאות לחלום לאולי לכדאי.

  7. איזו סצינה!

  8. סיגל בן יאיר

    ריקי, מאוד מצאה חן בעיני החזרה בסוף. מעצים את התחושה.
    וכתוב נפלא.

  9. טיפת מים עגולה, משובצת כקריסטל, במקום בו נפגשים-לא-נפגשים זק"ש וצלאן.

    (וגם השירים בעקבות לורקה וצ'כוב יפים. דרמטורגית פואטית רגישה ומהפנטת).

    • אורה ניזר

      ריקי, ממש ניפלא השיר האיטי הזה וחד ומדייק את הרגש בפגישה, גם עם נפש הבית. צלול וקריסטלי. ניפלא!

    • שחר חדש שלחתי לך היום כבר חיבוק אחד
      קבל נוסף 🙂

© כל הזכויות שמורות לריקי דסקל