טלאים של אור שחקנית כותבת מורה
לכבוד האב הבן והבנדיקטוּס
פֶּצַע בְּאוֹר הַדִּמְדּוּמִים בָּהָר הֶחָצוּב
בְּרֹאשׁוֹ אֲנִי רוֹאָה רָכוּב
בְּתוֹךְ קַרְנַיִם אַחֲרוֹנוֹת
אֶת יֵשוּעַ נִנְעָץ יָחֵף
עֵינָיו קְרוּעוֹת לַתְּהוֹם אֶל
הָאֲבָנִים הַמְּחֻדָּדוֹת הַמַּמְתִּינוֹת לוֹ
בְּסוֹף הַקְּפִיצָה הַנּוֹאֶשֶׁת.
עַכְשָׁו בִּשְׂדוֹת הַחַמָּנִיּוֹת הַמַּבְשִׁילוֹת
בֵּין תֵּל עֲדָשִׁים וְגִנֵּיגָר
בָּאֲלֻמּוֹת הַנֶּעֱלָמוֹת
אֲנִי רוֹאָה רַגְלָיו שׁוֹתְתוֹת בְּאַדְמַת הָעֵמֶק.
כמה חוכמה ואהבה
והוא לא ידע מה יעשו ממנו
"כתבו שהוא מצליח מאוד
הוא נהיה מפורסם
כתבו שהוא מרוויח
כתבו שהוא חדש
בסוף כתבו שהוא מושלם.
כתבו עליו בעיתון הרבה דברים
הוא בכלל לא ידע שהוא כזה"
🙂
מה שהכנסיה עשתה ממנו
מה שהעיתונות עשתה מהם
רק לקפוץ…:)
שיקפצו לנו 🙂
מפי השכינה!
שיר שלך לאן שלא מגיע הוא תמיד מוליך איזה שובל של הומור.
לא יכולה להתאפק : מפי השכנה !
והסיפור של ישו זה הסיפור הכי פחות מצחיק שאני מכירה , ממש בלי שום טיפונת הומור
בטוח שהיה יהודי ??!!
לפעמים לא לקפוץ הוא המעשה הנואש. אני חושבת שישוע היה מלא תקווה.
השיר יפה והשדות גם.
שלום רותי
אני חשתי לגמרי אחרת לנוכח ההר שהאגדה מספרת שישו קפץ ממנו מפני שרדפו אחרי.
תודה לתגובתך החמה ומסכימה מאד :השדות שבעמק יפים יפים
אכן שתתו ושוטטו רגליו של היהודי מנצרת והוא רק רצה לחשוב ולהרגיש אחרת לעת שקיעה, אבל העולם התהפך לו והתחכם לו.איזה אושר בהר הקפיצה.
ריקי גם את ראית? גם רגלי נטפו מור באדמת העמק, יופי של טיול שירי ישועי
הר הקפיצה איזה שם, ותמיד על רקע השדות השלווים, האבנים והדם צורבים בשירך ריקי, כתמים אדומים בין האלומות
מהר האשר הדרך קצרה להר הקפיצה
משדות החמניות הדרך ארוכה לשמש
הו ישו, מה עשית, איזה יאוש שדווקא אתה
ריקי איזה שיר!
שיר יפה, ריקי, מלא הזדהות עם כאבו של ישו ונואשותו על רקע הקמה המבשילה . הקונטרסים בשיר מבליטים את האירוניה הטראגית : רגליו שותתות ולחיטה לא איכפת וההר משמש לו כמקפצת מוות והאבנים המחודדות ממתינות לו למטה .יש לך כשרון מיוחד לקרב אל הקורא עולמות רחוקים בשיריך, כאילו ממש נכחת בזירת ההתרחשות פורצת גבולות של זמן ומקום.
תערב לישו קפיצת הדרך, ויכרע הבנדיקטוס ברך, ועל מה שהידלדל שם בערך
הרהרה לה שרון אולדס:
The Pope's Penis
It hangs deep in his robes, a
delicate
clapper at the center of a bell.
It moves when he moves, a ghostly fish in a
halo of silver seaweed, the hair
swaying in the dark and the heat — and at night
while his eyes sleep, it stands up
in praise of God.
שרון אולדס הזאת יודעת כמה דברים ששום שפחה לא ראתה על ים סוף…
גיורא לשם תרגם באופן חביב ביותר את השיר והענבלים ממשיכים לדנדנן להם בעמק
אני הייתי דווקא מתרגמת
את ה Penis כ – חטא של האפיפיור 🙂
הזין של האפיפיור
זֶה תָּלוּי בְּחֶבְיוֹן גְּלִימוֹתָיו, עִנְבָּל
עָנֹג בְּמֶרְכַּז הַפַּעֲמוֹן.
זֶה זָז כְּשֶׁהוּא זָז, דַּג רְפָאִים
בְּהִלָּה שֶׁל עֵשֶׂב־יָם זָהֹב, הַשֵׂעָר
מִתְנוֹעֵעַ בַּחשֶׁךְ וּבַחֹם – וּבַלַּיְלָה
כַּאֲשֶׁר עֵינָיו נָמוֹת, זֶה
נֶעֱמָד בְּהַלֵּל לָאֵל.
ריקי, יפה. וכמובן (איך יכולתי להתאפק?) תרגמתיו גם אני:
אברו של האפיפיור
תלוי לו בעומק גלימותיו, עדִין
כענבל בלב פעמון.
מתנועע כשהוא נע, דג רפאים
בהילת אצות כסף, השיער
מתנודד בחושך ובחום – ועם ליל
כשעיניו ישנות, מזדקף ועומד
להלל את האל.
מי יתנני אבר כיונה (לא כדג…)
נראה לי שזה הזמן וזה המקום לעשות השוואות …של (תרגומים, מה חשבת ??!!)
שמתי לב ששרון אולדס משתמשת הרבה מאד בדימויים של דג
ריקי, בהקשר הזה אבר כיונה?! 🙂 מה רע לך ככה?
אמיר הייתי צריכה לנקד
הכוונה כמובן : מי יתנני אבר כמו ליונה (בן אמיתי ) שכידוע היה גבר-גבר 🙂
ריקי, אם כבר יורדים לדקויות, אז גבר גבר, אבל של הלוויתן יותר גדול.
הכל כמובן תלוי ועומד באופן שיש לקרוא כאן את "יתנני".
ריקי, אני מתפלאת עלייך 🙂
אין על האיבר הנשי, הוא מפואר.
קנאת פין? לא שמעתי על זה מאז הקריאה בספרי פרוייד.
רונית מתוקה
איפה ראית כאן קנאת הפין ? אם כבר קנאת הפינה 🙂 דיזנגופה פינת ארלוזורובה 🙂
ה(בן)דיקטוס ודאי היה שמח לגלות עד כמה הבֵּן עדיין מעסיק את המשוררים היהודים – וגם חביוני גלימתו.
עוקבת בעניין 🙂
בחביוני גלימתו של הבן כולנו יודעים מה היה, העניין הוא בחביוני גלימותיהם של ממלאי המקום
אז אם כך, כולנו יודעים מה אין בחביוני גלימותיהם של המ"מים.
חוץ משרון אולדס כמובן 🙂
ראי לעיל
עבר, מיתוסים וטבע, שילוב שאני תמיד אוהבת. ישבת שם לבד, ריקי ?
פולניה או לא פולניה : ישבתי לבד בחושך ב…פינ…ה
איזה כייף לך !!
לבד בחושך בפינה, איכשהו תמיד
נשמע לי סוג של גן עדן.
אין כמעט כאלה בארץ.
ריקי, המזלג תמיד רודף אחר הזית..:)
בכלל אני רואה שרגליו שותתות באדמת בית השיטה?
תמי יקרה
זכרי שיח מקבל עכשיו משנה תוקף 🙂
ובית השיטה – זה מטעם בית החרושת לחמוצים או שאת שם עכשיו ?
הר הקפיצה נמצא סמוך לנצרת ממש במקום שכתבתי עליו
……:))
רק סתם קפצתי… בית החרושת לזיתים בבית השיטה אבל אני אין לי זית..:)
אבל יש לך מזלג עם שלש שיניים מה זה חדות …:)
תודה לך על שיר נהדר, ריקי. ובאשר לבנדיקטוס היעני קדוש הזה, לא מבין איך נתנו בכלל לבוגר מסדר נזירי הוורמכט להיכנס לארץ הקדושה
תודה רבה עודד על תגובתך
לגבי הבנדיקטוס – אני יודעת שיצאו שוב ושוב הודעות מטעם הוותיקן השוללות מכל וכל כאילו הוא היה בוורמאכט