ילידת חיפה, שחקנית, כותבת, מורה.
שיחקה במספר תיאטרות, בין השאר: בית ברנרדה אלבה, הבט אחורה בזעם (תיאטרון באר שבע), טייבלע והשד שלה (הבימה), הפקות פרינג'': בתוכו (הסמטה), רכבת בבואריה (פסטיבל עכו), ספר הזכרונות של בטני (תיאטרון קרוב). עד כה פרסמה ארבעה ספרי שירה: רצועה של אור (הוצאת אלקנה), כולם מייחלים למחווה של אהבה (הוצאת ביתן), ספר הזכרונות של בטני (תמוז ואגודתהסופרים(
לחם הפנים (הקבוץ המאוחד). שיריה מתפרסמים בבמות ספרותיות שונות.
מלמדת דבור לבמה ועבודה על טכסט בבית צבי, סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת חיפה
דברו לקונית – שחקו ספרטנית
אוריאל דסקל (הבן של…)כותב על משחק הכדורגל שייערך מחר בין ישראל ליוון
שאפו! אם ככה מדברים על כדורגל… יש תקוה. מבע רהוט ומבט תרבותי הסטורי.
רק איך השתרבבו לשם הסריסים המסכנים?
לא רוצה לחשוב מה ספרטנים היו עושים להם, אילו היו להם סריסים … כנראה היה צ"ל אריסים 🙂
נעים לדעת שיש לך בן בוגר נחמד. בכדורגל אני מבינה כמו בחלקים המכניים של רכב או בשורות הקטנות של פוליסה. אבל טוב שאוהדים ילמדו שיעור קטן בספורט היווני הקדום, ושיהיה בהצלחה לאריאל ולנבחרת ישראל.
בצורה לא לקונית בכלל: אהבתי מאוד את הכותרת 'דברו לקונית – שחקו ספרטנית'.
שמחה להיווכח שהתפוח לא הרחיק מן העץ. כה לחי, אוריאל!
יפה מאוד השילוב של ספורט (ספרטה) והיסטוריה. קרב תרמופולי המפואר שולב כאן כ"כ יפה – שם הגיעה בעצם אל קיצה האמפריה הפרסית, לא?). ואם במארינס האמריקאי עדיין מחנכים ברוח ספרטה (במוצהר!), אפשר גם בכדורגל. ואם בענייני לשון עסקינן ('לקונית'), אפשר להתעכב גם על 'תרמופולי'. שם מעניין בזכות עצמו. ונשוב אליו בהמשך.
פעמיים בחיי הזדמן לי לקרוא כתבה שעוסקת בכדורגל. פעמיים אלו קשורות ישירות לבלוג של ריקי, ולבנה אוריאל.
יופי של כתבה. מעשירה בידע ואף עוסקת בפן אחר, שונה של ציונות.(זו שחסרה לנו בימים אלו)
ישר כח! לאם – שמארחת את בנה, ולבן שחושב וכותב ובונה רעיון ששואב מקורותיו לא בהכרח מההיסטוריה שמתרחשת אך ורק על מגרשי הכדורגל.
טלאים של אור שחקנית כותבת מורה
שאפו! אם ככה מדברים על כדורגל… יש תקוה. מבע רהוט ומבט תרבותי הסטורי.
רק איך השתרבבו לשם הסריסים המסכנים?
לא רוצה לחשוב מה ספרטנים היו עושים להם, אילו היו להם סריסים … כנראה היה צ"ל אריסים 🙂
לא יודעת להגיד לגבי הסריסים בספרטה דבר
אבל את השיחה הזו על אריסים וארוסים כבר ניהלנו כאן בנושא אחר לגמרי וזה נחמד בעיני 🙂
מכל מלמדיי השכלתי – בקשר למקור הביטוי "תשובה לקונית".
כל הכבוד לדסקל הצעיר!
שבת שלום ומבורך
גם לי זה כמובן חידוש , מהיום והלאה במקום לבקש ממישהו שטוחן את המוח : "צמצם" נדרוש ממנו :"לקן"
נעים לדעת שיש לך בן בוגר נחמד. בכדורגל אני מבינה כמו בחלקים המכניים של רכב או בשורות הקטנות של פוליסה. אבל טוב שאוהדים ילמדו שיעור קטן בספורט היווני הקדום, ושיהיה בהצלחה לאריאל ולנבחרת ישראל.
הי לבנה יש לנו הרבה במשותף : שתינו מבינות "מצוין" בכל הדברים שהזכרת 🙂
ו – ויוה איזראל
בצורה לא לקונית בכלל: אהבתי מאוד את הכותרת 'דברו לקונית – שחקו ספרטנית'.
שמחה להיווכח שהתפוח לא הרחיק מן העץ. כה לחי, אוריאל!
יפה מאוד השילוב של ספורט (ספרטה) והיסטוריה. קרב תרמופולי המפואר שולב כאן כ"כ יפה – שם הגיעה בעצם אל קיצה האמפריה הפרסית, לא?). ואם במארינס האמריקאי עדיין מחנכים ברוח ספרטה (במוצהר!), אפשר גם בכדורגל. ואם בענייני לשון עסקינן ('לקונית'), אפשר להתעכב גם על 'תרמופולי'. שם מעניין בזכות עצמו. ונשוב אליו בהמשך.
מעניין באמת הקשר בין ספורט לספרטה
ותרמופולי – מה עליו ?
בואי נדבר על תרמופולי ובכלל פנים אל פנים או בשח-רחוק. בסדר, ריקי?
היי, גם חמוד, גם כותב טוב גם חכם וגם אוהב כדורגל …
בורכת.
תודה רונית
נראה לי שהמינוס היחידי זו אמא שלו 🙂
פעמיים בחיי הזדמן לי לקרוא כתבה שעוסקת בכדורגל. פעמיים אלו קשורות ישירות לבלוג של ריקי, ולבנה אוריאל.
יופי של כתבה. מעשירה בידע ואף עוסקת בפן אחר, שונה של ציונות.(זו שחסרה לנו בימים אלו)
ישר כח! לאם – שמארחת את בנה, ולבן שחושב וכותב ובונה רעיון ששואב מקורותיו לא בהכרח מההיסטוריה שמתרחשת אך ורק על מגרשי הכדורגל.
מאמר יפה מאוד, המוכיח שגם ספורט הוא תרבות ועד שלא יהיו בו נשמה וסגנון אישי, הוא לא יהיה משמעותי יותר מסתם טכניקה גופנית ומרדף הזוי של 11 איש אחר כדור.
ועוד משהו, ריקי, מסתבר שהתפוח לא נופל רחוק מהעץ…
תודה חנה
אוריאל מנסה לשכנע אותי שמשחק כדורגל זה המשל המושלם לחיים, הוא רואה במשחק מיקרוקוסמוס של העולם
שיהיה 🙂
נטע תודה רבה
הפתעת ושמחת אותי
סחתיין לאוריאל, אני כבר רואה כמה כדורגלנים מחפשים כמה אתונאים שיסבירו להם.
מעלה את הז'אנר לגבהים
ועכשיו רק צריך מישהו שידחוף את הכדור לשער
צודק מוישהלה לנפח את השכל כולם יודעים מעולה , לרוץ 90 דקות זה קצת יותר קשה, בפרט שהכדור הוא עגול 🙂
אני איתך. הדרך חשובה אבל קודם שינצחו היום וביום רביעי. אח"כ נדבר על הדרך.
אני איתך. הדרך חשובה אבל קודם שינצחו היום וביום רביעי. אח"כ נדבר על הדרך.
הלכת איתו למשחק? מקסים. מי אמר שכדור-רגל זה תרבות אחרת? את רואה איך שירה משפיעה? כיף לך.
גרא יקר , אוריאל משורר את שירת האופסייד , שירה אחרת טרם הגיעה לידיעתו 🙂
יפה כתב הבן שלך, ריקי, ולדעתי גם נכון.
ועוד מעט המשחק… מקווה שהנבחרת שלנו תנצח, ואחר כך גם נשפר את הדרך…:)
עכשיו אנחנו יודעים שזה תיקו – תשבי יבוא ויתרץ למה , או אלי או חנה 🙂