בננות - בלוגים / / אלמוגן
טלאים של אור
  • ריקי דסקל

    ילידת חיפה, שחקנית, כותבת, מורה. שיחקה במספר תיאטרות, בין השאר: בית ברנרדה אלבה, הבט אחורה בזעם (תיאטרון באר שבע), טייבלע והשד שלה (הבימה), הפקות פרינג'': בתוכו (הסמטה), רכבת בבואריה (פסטיבל עכו), ספר הזכרונות של בטני (תיאטרון קרוב). עד כה פרסמה ארבעה ספרי שירה: רצועה של אור (הוצאת אלקנה), כולם מייחלים למחווה של אהבה (הוצאת ביתן), ספר הזכרונות של בטני (תמוז ואגודתהסופרים( לחם הפנים (הקבוץ המאוחד). שיריה מתפרסמים בבמות ספרותיות שונות. מלמדת דבור לבמה ועבודה על טכסט בבית צבי, סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת חיפה

אלמוגן

 

כְּמוֹ מְכַשֵּׁפָה אֲנִי נִצֶּבֶת בְּלֵב הַאלְמוֹגַן הַבּוֹעֵר
כְּאִלּוּ הָיָה מוֹקֵד בְּמֶרְכָּזָהּ שֶׁל עִיר מַצְחִינָה וְסוֹאֶנֶת
חֶטְאָהּ הוּא יָפְיָהּ הַמָּלֵא , הַטָּמֵא אוּלַי
חֶטְאָהּ  הֵן עֵינֶיהָ הַמַּיְשִׁירוֹת מַבָּט לַח מִדַּי אוּלַי
הִלּוּכָהּ הַבּוֹטֵחַ אוּלַי
חִיּוּכָהּ הַפּוֹצֵעַ  אוּלַי
דִּבּוּרָהּ  הָרָהוּט אוּלַי
פָּנֶיהָ הַמְּאִירִים אוּלַי
גֵּוָהּ הַגָּמִישׁ הַנָּכוֹן לְרַצּוֹת  אֶת מִי שֶׁבִּרְצוֹנָהּ

רַגְלַי אֻכְּלוּ  כְּבָר
אַךְ פָּנַי עֲדַיִן יָפִים מְאֹד מִבַּעַד לַלֶּהָבוֹת
עוֹד מְעַט יִכְבֶּה  הָעֵץ
וּפְרָחָיו  יִתְנַפְּצוּ מִתַּחְתָּיו כְּכִתְמֵי דַּם
יַלְדָּה אַחֶרֶת תַּבִּיט בְּהִשְׁתָּאוּת כֵּיצַד
יַעֲלוּ כִּלְבָבוֹת יְרֻקִּים עָלָיו שֶׁל הָעֵץ שֶׁלִּי
וְהַמְּכַשֵּׁפָה שֶׁאֲנִי
תְּחַכֶּה לִמְכַשֵּׁפַת  הַאלְמוֹגַן שֶׁנֶּאֶכְלָה
וְיַחַד נְלַטֵּף אֶת רֹאשָׁהּ

 

40 תגובות

  1. שיר נפלא, ריקי

  2. שולמית אפפל

    ריקי, אני לא זוכרת ממתי אבל את שם העץ הזה אני מכירה ממך
    וכשהגעתי לביתי הנוכחי הרגשתי מיד במקומי. מחוץ לחצר בוער אלמוגן

    • שולמית, עכשיו זה זמן האלמוגן !
      לצאת החוצה ולהתבונן בו עד שהעין תשבע 🙂

  3. האלמוגן הבוער ביופיו, והקמל, בעיני שיר על נעורים ובגרות, יפה כל כך

    • שיר יפה, ריקי. הצבעים והתחושות מתמזגים.

      • תודה רות , פתאום אני מסתכלת על הרקע של התגובות והוא אדום כאלמוגן 🙂

    • צודקת חני , תודה
      ושוב לאחל לך בהצלחה גדולה במופע שלך המתקרב
      זוכרת : לנשום עמוק ולהנות 🙂

  4. ריקי, "עוד מעט יכבה העץ" והיא עדיין מכשפת…והסנה בוער. בלוריתו האדמונית של האלמוגן מלאת יצרים. שיר מקסים.
    (רגלֵי האם הכוונה לרגלַי?)

  5. נראה לי שאת זו הנאכלת מאודם האלמוגן.לא המכשפה ולא העץ.בכל עץ תצמח מכשפה חדשה.
    אדום מכלה.

  6. איריס קובליו

    ריקי, ראיתי את המכשפה אתמול בחלומי (קראתי את שירך אחרי חצות) והרקע האדום של הבלוג שלך חטף את המילים שעמדתי לכתוב לך
    שיר מצמרר. כנראה שגם את היית (כמו עוד כמה מבני חבורותי) מכשפה שהועלתה על מוקד באותם גלגולים אפלים בתולדות האנושות.
    אבל אם ניקח את השיר כמטאפורה -רגש צבע עז מתפרץ מכל מילה, מושך ומרתק ורוצה לשמוע אותך מקריאה את זה, שהרי קולך נשמע מכל שורה, ובקרוב גם בוודאי נשמע אותך..

  7. חני שטרנברג

    היי ריקי,
    יש שם מקום לעוד מכשפה? בכל מקרה ליטוף גם ממני למכשפת האלמוגן.

  8. המכשפה פה היא מורכבת ורבת זהויות
    ומבעד לשיר האמנותי יש כאן מחאה חברתית-פמיניסטית.

© כל הזכויות שמורות לריקי דסקל