א. עושה המטפחות יקוב ביהם
עוֹשֶׂה הַמִּטְפָּחוֹת יקוב בִּיהֵם
כַּאֲשֶׁר לֹא הָיָה צָרִיךְ לָצֵאת אֶל הַשּׁוּק לִקְנוֹת פְּקָעוֹת פִּשְׁתָּן
וְלֹא לָצֵאת אֶל הַנַּגָּר לְתַכְנֵן אֶת מִדּוֹתָיו שֶׁל נוּל הָאֲרִיגָה
וְלֹא לִבְחֹר אֶת הָאוֹרְגוֹת דַּקּוֹת הָאֶצְבָּעוֹת וּנְמוּכוֹת הָרוּחַ
הָיָה פִילוֹסוֹף וְסוֹפֵר.
כְּשֶׁשּׁוֹטֵט בִּימֵי רִאשׁוֹן יָדַע שֶׁאֵין דָּבָר וַדָּאִי פְּרַט
לָעֲקֵבוֹת הַטְּבוּעִים בַּבֹּץ שֶׁלִּשְׂפָתוֹ שֶׁל הַנָּהָר.
אַךְ גַּם הוּא, הַפִילוֹסוֹף, הַסּוֹפֵר, עוֹשֶׂה הַמִּטְפָּחוֹת יקוֹב בִּיִּהֵם
לֹא יָכֹל הָיָה בְּשׁוּם צוּרָה וְאֹפֶן לְשַׁעֵר
שֶׁבֵּיתוֹ , בְּאַרְצוֹ הַיָּפָה כִּדְיוֹקָנוֹ שֶׁל הָאֵל
יִהְיֶה בְּאֶחָד הַיָּמִים הָרְחוֹקִים בֵּית מִטְבָּחַיִם
וְאַחַר כָּךְ מְלוֹן אוֹרְחִים מְפֹאָר וַחֲרִישִׁי.
ב. העצים ערומים ממתינים
וּבְכָל מֵעֵבֶר לַנָּהָר אֶרֶץ אַחֶרֶת.
בָּתֶּיהָ מִגְדָּנוֹת, צְרִיחֶיהָ עֲדָיֵי כֶּסֶף
ועל חומותיה כתובת שחורה :
" אֵין אָדָם לֹא לֶגִיטִימִי"
אל תאמיני לכתובות הנאורות על הקיר
מֵעֵבֶר לָהֵן יֵשׁ אֶרֶץ רוֹחֶשֶׁת רַע
כַּחֲצַר כְּנֵסִיָּה בְּבָקְרוֹ שֶׁל אָבִיב.
ג.פקעת השנאה והפחד תָּזִין את עלי הכותרת שלי כל זמן
שבחלונות הראוה תמכרו את פרחי התרבות שלכם
אִישׁ חוֹלֵף על פני
שְׂעָרוֹ דַּל עָשׂוּי בִּקְפִידָה, נימים דקים על לחייו
רֵיחַ קַל שֶׁל בֹּשֶׂם נִשְׁאָר אַחֲרָיו כִּשְׁלוּלִית וּבְיָדוֹ
שַׂקִּית עִם לֶחֶם יָבֵשׁ.
הוּא הוֹלֵךְ לְהַאֲכִיל אֶת הַבַּרְוָזִים.
הוּא כַּנִּרְאֶה אוֹהֵב חַיּוֹת.
אַל תַּאֲמִינִי לוֹ.
לַהֲקָה שֶׁל בַּרְוָזִים שָׁטָה לֶאֱכֹל מִכַּף יָדוֹ,
מַשְׁאִירָה פַּסִּים בַּנָּהָר
עֲדִינִים כְּעִפְעוּף.
מָה אִכְפַּת לָהֶם מָה עָשְׂתָה כַּף יָדוֹ לִפְנֵי שָׁעָה,לפני שנים.
אֲבָל אֲנִי
אסור לי לשכוח
לֹא תָּמִים כְּבַרְוָז
וְלֹא כִּמְשׁוֹרֵר זָקָן.
אסור לי לשכוח
ואֵין בִּידֵי הַפַּסְפּוֹרְט הַנָּכוֹן
אסור לי לִשְׁכֹּחַ.
מתוך :"לחם הפנים", הקבוץ המאוחד 2007
בתמיכה טכנית אני לא מבינה
אבל השירים יפים
תודה ענת
יש לי הרגשה ששלושת השירים שהם אחד מתחברים לפוסט של יעל ישראל ולשיר שלי "גן אברהם". שלושתם מראים את זרע הפורענות בגולה, גם אם הוא מוסוה במטפחות עדינות, בשלטים "נאורים" מאירי עיניים או יד ענוגה החסה ומפזרת אוכל לאווזים אך רוצחת יהודים.
כן גיורא, עלה בדעתי לפרסם את השירים האלה בעקבות השיר שלך "גן אברהם " והפוסט של יעל.
הפתולוגיה היהודית מורכבת, בלתי מובנת ומעוררת לא אחת קבס של ממש
האם אלה רשמי ביקור בגרמניה?
שושנים ויבלית צומחות לא פעם באותה ערוגה, ריקי. תרבות נשפטת על פי חולייה אבל גם על פי הישגיה, לא?
כן, רשמי ביקור בגרמניה.
מסכימה אמיר, האדמה מצמיחה הכל
גם רעלים.
לפעמים לא מבחינים בדבר חוץ מן החולי.
אבל אין זה אומר שאיננו ערים אף להשגים, במקרה הזה רב חלקם של היהודים בהשגי המקום ההוא.
ריקי, שירים חזקים.
אני מבינה את עוצמת החוויה. וזה באמת מצמרר.
להבדיל אלפי הבדלות:
יש לי חברים שעברו לבית כפרי ישן מקסים. אחרי כמה חודשים נודע להם (הם צימחונים יוגים) שהבית שימש משחטה. הם עשו הרבה פעולות טיהור כי הם באמת אהבו את הבית. הם הצליחו לבסוף, אבל היום הם חיים ביפן.
מה זה אומר?
ההרגשה הזו שאסור לשכוח ואסור לסלוח היא מכשול. אסור אולי לשכוח. אבל סליחה מורכבת קודם כל מהבנה ולא מרגש, לדעתי. מידע עמוק וממוכנות לקבל את זה שישנם דברים הגדולים מהבנתנו האנושית.
ושוב, השירים טובים מאד ועוררו אצלי את השאלות האלה.
תודה איריס
אנחנו בני אדם ואנו יכולים להבין רק מה שאנו יכולים להבין, ולכן קשה לי עם האמירות שיש דברים שאיננו יכולים להבין. מבחינתי זהו פרדוקס.
אהלן ריקי יקרה, מה שלומך?
לא הבנתי את הקשר הסיבתי בין שני חלקי הרעיון שלך –
"אנחנו בני אדם ואנו יכולים להבין רק מה שאנו יכולים להבין, ולכן קשה לי עם האמירות שיש דברים שאיננו יכולים להבין." – אני חוששת שיש פה איזשהו כשל לוגי.
לי נראה מובן מאליו שיש דברים שנשגבים מבינתנו כבני אדם, או נשגבים מבינתי באופן ספציפי, ובקיצור יש דברים שאני/אנחנו יכולים להבין ויש דברים שנשגבים מבינתי/נו.
מה יותר פשוט והגיוני מזה?
נשיקות ושבת מבורכת
איך אפשר לטעות ריקי כשאת ברגישות ובכשרון נותנת לנו את התמונה כולה, את המראה מבחוץ והמראה מבפנים, אפשר לקרוא בשיריך שוב ושוב ולמצוא בכל פעם משהו חדש.
תודה חני, כל כך הרבה פעמים טועים חני, אני מתכוונת ביום אחד אפילו
הכל כל כך מסובך 🙂
ריקי, השירים נהדרים, אבל לא רק "שם" ו"הם" רוחשים רע, אלא גם "כאן" אצל בני העם עם הפספורט הלא נכון.
השירים מעוררים למחשבות על האנומליה של חיי העם הזה.
מוישהלה מוישהלה מה יהא בסופנו ?
אני אומרת את שמך וכל המוישהלך שהיו ושישנם מתאספים סביבי וגם הם אומרים כמוך
שירייך יפיפיים, מרחיבים את הדעת, עשו לי צמרמורת קלה בעת הקריאה.
תודה יעל , מאד
שלושה שירים מהודקים, עם היגדים ברורים, עומדים לעצמם מחד ומתחברים מאידך בתעתוע פסטורלי, באחיזת עיניים של יופי ורוח האדם שמתחתיהם מבעבעים הרשע והזדון. חזק ופוגע.
תודה לבנה,למעשה זהו שיר המחולק לשלש "תמונות"
ונכתב בעקבות ביקור בגרמניה שאכן נראית פסטורלית לגמרי ,
מעניין מה הקשר בין פסטורליה ופסטור שזה כומר "רועה רוחני"
היי ריקי
שירים חזקים דנים בקודים הסודיים שלנו.
מאיפה יהי לך את הכח להיכנס למקום הבילתי ניסבל הזה? הבילתי נישכח
להתראות טובה
תודה טובה
המחשבות הם על אז על הכוח של אז,אז היה צריך כוח לא ישוער
דבר לא יוכל לכסות על הזוועה לא שלווה מדומה ולא פסטורליה מזויפת,או נכסי תרבות מעושים, שירים חזקים, ריקי
תודה חנה , תודה על הקריאה המדויקת
ריקי, משום מה הפעם היה לי קשה לקרא בבלוג, אז הלכתי לספר. ושם קראתי ולעסתי את השיר ונתקע בגרון. קשה אבל אמיתית המחשבה הזאת שעברה גם במוחי כשבקרתי בגרמניה. איך מאחורי כל היופי הזה הסתדרו להן הזוועות הגדולות כל כך יפה.
הביקור שלנו היה קשור למוסד שיקומי/רפואי, וזה עוד יותר הדהים אותי כי האנשים היו כל כך נחמדים, מלאי חמלה ואהבה.התיידדתי גם עם המנקה שהביאה לי מתנה מיץ תפוחים תוצרת בית.
לוסי יקירה :תודה כל קריאתך ותגובתך.
מיץ התפוחים הגרמני ה- אפפל זאפט ידוע באיכויותיו :)כמו דברים כל כך רבים שם.
לוסי , האם תהיי מחר בגלריה ?
ריקי יקרה, תודה לך. מחר אהיה בגלריה, היא פתוחה בין 11:00-13:00
את השיר השלישי אהבתי מאד.