ריקי דסקל
ילידת חיפה, שחקנית, כותבת, מורה.
שיחקה במספר תיאטרות, בין השאר: בית ברנרדה אלבה, הבט אחורה בזעם (תיאטרון באר שבע), טייבלע והשד שלה (הבימה), הפקות פרינג'': בתוכו (הסמטה), רכבת בבואריה (פסטיבל עכו), ספר הזכרונות של בטני (תיאטרון קרוב). עד כה פרסמה ארבעה ספרי שירה: רצועה של אור (הוצאת אלקנה), כולם מייחלים למחווה של אהבה (הוצאת ביתן), ספר הזכרונות של בטני (תמוז ואגודתהסופרים(
לחם הפנים (הקבוץ המאוחד). שיריה מתפרסמים בבמות ספרותיות שונות.
מלמדת דבור לבמה ועבודה על טכסט בבית צבי, סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת חיפה
טלאים של אור שחקנית כותבת מורה
ריקי יקרה
ברכות לבביות לפתיחת הבלוג, לאינטראקציה יוצרת ופורייה בין הדפים הווירטואליים הללו.
מן השיר-ציור הזה אפשר להפיק כמה וכמה ציורים-ממש…
להת
גבריאלה יקרה
את המגיבה הראשונה שלי, איזו שמחה ואיזה כבוד !
תודה לך על הכל !
היי ריקי, הכבוד כולו שלי. בננות עם ריקי זה מקום הרבה יותר ידידותי מאשר בננות סתם.
שמתי לב שיש לא מעט מוטיבים ציוריים בשירים שלך. האם זה מרמז על משאלה חבויה (או בעצם גלויה) לצייר?
יום טוב ונעים
גבריאלה
ריקי, ברוכה הבאה!
יפה האוטופורטרט הזה שמצייר את הפנים השונות של להיות אשה. אהבתי את הפנים השונות ובמיוחד "אדמה אקרא לעצמי", ואת הסיום שמנחית למציאות היומיומית של מראה מגדילה.
("קטנה": האם בהרות שמש ותעלות ורידים לא צריכות להיות "מצוירות"?)
תודה על קבלת הפנים מירה,
נכנסתי למטע , מקווה שלא אלך לאיבוד בו. בענין "הקטנה" את צודקת לו לא היו נכנסים לאינוונטר גם הקמטים .
צפרניים-נקבה בהרות שמש-נקבה, תעלות -נקבה , קמטי עור-זכר לכן …."מצוירים בקפידה"
ריקי יקירתי
ברוכה הבאה!!!
שיר פותח נפלא, מתאים למוזיאון בננות. נדליק את האורות, נשתה לחיים בפתיחה חגיגית זו.
איריס חברתך
איריס יקירתי
הכל בגללך ! תודה רבה לך, מקווה שתציידי אותי במצפן כדי שלא אלך לאיבוד במטע!
ובסוף ציירת הכל…
ברוכה הבאה, ריקי.
תודה אמיר , ברוך הנמצא !
ריקי, מזל טוב! איזה כיף, אני כל כך שמחה שאת איתנו!
הי שולמית
הנה גם אני כאן, ניתן ב ר א ש !!!
פתאום אני חושבת שתפוח (אפפל למתקשים)ובננה הולך מעולה ביחד
חיבוק
ברוכה הבאה! את מיטת התינוקות עם סורגי הברזל ואבא… היתכן שאני זוכרת משיר אחר שלך?
סבינה יקרה
את זוכרת גם זוכרת נכון !
ובא לי רעיון להעלות את השיר הזה לכבודך
הי ריקי וברוכה הבאה למטע משופר- איתך.
מה לאמר פעם ראשונה שאני כבר לא בטוחה שאמנות פלסטית יכולה לכסות את כל ההיצע העשיר שיש בשיר הזה.
פה המילים ציירו מעל לכל דמיון- אישה ראוייה.
ברכות
מירי
מירי יקרה
תודה רבה מאד ותודה על ביצת הפורצלן שכל הזמן נולדת !
ריקי, ברוכה הבאה. אתמול העליתי בשבילך את god is dog. מקווה שהספיקות לראות…
היי שירה, אני ראיתי וגם הגבתי. למה מחקת אותו?
נמחק לי בטעות… יחד עם כל התגובות, לצערי.
הי שירה
חיפשתי אך לא מצאתי, בטח חיפשתי בשביל הלא נכון, תכווני אותי בבקשה
הוא נמחק לי מהבלוג, הנה הוא:
God is dog/John Hegley
in the beginning was the dog
the real name for Jehovah is Rover
Adam"s rib is buried in the garden
🙂
אני מבקש לציין שמשחק המלים DOG/GOD מופיע בנוסח אנגלי של סיפור אפוקריפי נוצרי על ויכוח שנערך באתר הותיקן בין השליח פאולוס ליהודי גולה שהוא ת"פ של הקיסר.
גיורא – אני מקווה מאד שהדבר ידוע לג"ון הגלי.
גיורא , זה מעניין מאד , מה קורה שם ? והאם ידוע לך כיצד מגיבים הדוברים על עובדה מתמיהה זו ?
נפלא! ברוכה הבאה, ריקי
תודה רבה תמר
ברוכה הבאה ריקי, כל כך הרבה אפשרויות עלו בשיר, אכן קשה הבחירה.
תודה אורה על תגובתך
תודה אורה על תגובתך
איזה שיר נהדר לפתיחה שרטט לנו כאן,כך או כך נעים לראות פניך, ודמותך.
תודה חני, יהיה כיף להפגש גם כאן באופן וירטואלי אמיתי !
ריקי, בואי נגיד ללא גינונים בשעת לילה מאוחרת שהציור שציירת מוצא חן בעיני, בואי נגיד שאני שמח שאת כאן
בואי נגיד שאני קונה את הציור לפני המוזיאון.
יופי שבאת:)
נגיד בפה מלא: תודה מוישהלה על קבלת הפנים !
וכל השיר מוביל יפה-יפה אל מה שנשקף במראה (הפנימית) שעל שולחן הכתיבה. דסק-על…
:)))
כרטיס ביקור מצוין לפתיחת בלוג.
ברוכה הבאה, ריקי.
חן חן שחר מריו , ברוך הנמצא וברוכים מעשי ידיו , כיף להתקבל ככה
יופי של פורטרט יצא. באמת כשאנחנו מציירות, מכניסות את כל הפנים שלנו, את כל הצורות הפנימיות.
ברוכה הבאה (כאילו שאני מי יודע מה ותיקה… (((: )
הי לוסי
לעומתי את ותיקה ! תודה ומקווה שאסתדר עם העניינים הטכניים של הבלוג
אחותי,את עשר.
ריקי יקירה,
תתחדשי! שולחן הכתיבה שלך מרשים!
מאחלת לך שתהני ממנו,
דרורית
כתיבה יפה מאוד
תודה רבה חגית
לריקי,
בואך בואך לבלוג!
…לא אהובה, אני מוכרחה לפענח את מקורות העומק, הכאב , ההשרטוט המדוייק וה..מקוריות מאין כמותה…
אהבתי עד כדי קנאה כואבת…
ריקי – את שמורת טבע יקרה בנוף התרבותי הישראלי. לא רוצה שייסגרו אותך במוזיאון, אני רוצה אותך בכל מקום, במוסף של כל שישי, שתהיי חלק מן השבת שלי. מ"דבר תורה" בשולחן, בבית כנסת משיעור תורה שלי. תודה.