טלאים של אור
  • ריקי דסקל

    ילידת חיפה, שחקנית, כותבת, מורה. שיחקה במספר תיאטרות, בין השאר: בית ברנרדה אלבה , הבט אחורה בזעם (תיאטרון באר שבע) טייבלע והשד שלה (הבימה) הפקות פרינג'''''''': בתוכו (הסמטה) רכבת בבואריה (פסטיבל עכו) ספר הזכרונות של בטני (תיאטרון קרוב( עד כה פרסמה ארבעה ספרי שירה : רצועה של אור (הוצאת אלקנה) כולם מייחלים למחווה של אהבה (הוצאת ביתן) ספר הזכרונות של בטני (תמוז ואגודתהסופרים( לחם הפנים (הקבוץ המאוחד) שיריה מתפרסמים בבמות ספרותיות שונות. מלמדת דבור לבמה ועבודה על טכסט בבית צבי, סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת חיפה

תכלית הפרח

עַכְשָׁו
כְּשֶׁהַתָּמָר כּוֹרֵעַ תַּחַת עֹמֶס הַתָּמָר
וּשְׂדוֹת הַחַמָּנִית  שְׁחֹרִים
כְּמוֹ אֵשׁ עָבְרָה בָּם
אֲנִי מְלַטֶּפֶת אֶת רֹאשׁוֹ 
הָרַךְ כָּל כָּךְ שֶׁל בְּנִי הַקָּטָן
מְרִיחָה בַּכּׁל אֶת הָרֵיחַ הַנִּפְלָא
שֶׁל הַיִּחוּם
וְחוֹשֶׁבֶת עַל כָּךְ כִּי אֵין תַּכְלִית הַפֶּרַח
כִּי אִם הַפְּרִי בִּלְבַד

84 תגובות

  1. יפה ועונתי. האם הריח הוא של עץ החרוב?

  2. "אין תכלית הפרח כי אם הפרי בלבד" – פילוסוף היה מרחיב את התזה הזאת לכדי ספר עבה. אך כמה אלגנטי להיות משורר-אלכימאי בסוד הצמצום

  3. איזה יופי !
    למדתי את זה גם מהפסיפלורה שלי.

  4. זה מה שהמורים לביולוגיה נסו ללמד אותנו.
    אבל את אומרת את זה הרבה יותר יפה.

    • תוספת: למרות שהעולם המודרני מנסה (ובצדק)להגיד שכל אחד יכול למצות את עצמו כיחיד, והורות היא לא הדרך היחידה למימוש עצמי.
      אבל מה מבין העולם המודרני, הוא לא ליטף שחור תלתלים ונבון.

      • שיר יפהפה ,כל כך רגיש בדימוייו אני מאמצת אותו כאם וכאדם אין תכלית הפרח אלא הפרי, מה יותר יפה מפרי הבטן ,שמריחים בו את ריח היחום ,כמה יפה ונוגע אחד משיריך היותר יותר יפים, ריקי, תודה
        אני תמיד אומרת, שחוויתי בחיי שתי חוויות עוצמתיות ,שאחריהן אפשר למות :לידת ילדי ולידת יצירותי

    • תודה גיורא, זה בדיוק מה שהם ניסו ללמד אותנו . הצבעת בדיוק על העניין,
      אבל ביולוגיה לא היה החלק החזק שלי

    • גיורא תגובתי אלייך קפצה לאחר תגובתה של חנה טואג

    • ניסיון נוסף : משום מה תגובתי אלייך קופצת אחרי תגובתה של חנה טואג

    • גיורא הבט בבקשה לאחר תגובתה של חנה

  5. גם מחשבות כאלה עוברות בעולם כבד פירות, אבל "אֵין תַּכְלִית הַפֶּרַח
    כִּי אִם הַפְּרִי בִּלְבַד"? חושב שזה לא ממש כך אפילו לגבי בעלי חיים, קל וחומר בני אדם.

    • אמיר הי , גיורא כתב שכך לימדו אותנו המורים לביולוגיה והוא צודק : אין זו אלא אמת בוטנית שאין בלתה

  6. נוגע. אם כי התכלית אינה רק הפרי. הוליזם יקירתי. החמצת הפרח היא החמצת השורשים, החמצת העיקר. ילד מאומץ הוא ילד מאומץ הוא ילד מאומץ… גם אם העולם יעניק לו הורים לא ביולוגיים הטובים שאפשר עדיין ישא עימו את שורשיו.

  7. סיגל בן יאיר

    עדין מאוד ויפה.

  8. יפה. הסוף מפתיע, במעין פואנטה מהפכת, אבל לא בתופים-ובמצילתיים אלא באלגנטיות, כפי שנאמר פה.

  9. תחושת היופי שלפני התוצר, ההתגעשות שלפני היצירה, ספרי איך מן הפרח בא הפרי – יפה.

  10. תכלית הפרח, זו שאלה גדולה מאד ריקי, הבוטניקאים ודאי יאמרו כך על מרבית מיני הפרחים, אבל לאור התבוננותי ארוכות בפרח לילה מהמם ביופיו, הפורח לילה אחד ונובל ואין לו פרי, אולי כי הוא לא בבית הגידול הטבעי שלו או מסיבות אחרות, הוא הוליך אותי לתובנה שגם כתבתי בעקבותיה מחזור שירים, שיש פרחים שתכליתם הפרח בלבד. אבל מה זה משנה השיר שלך עדין ונפלא.

  11. איריס קובליו

    ריקי, אני אוהבת את הפרח. את הפרי אני אוכלת, אבל הפרח מרגש אותי. הפרח הוא למשוררים, הפרי- לחיים

  12. מאד יפה השיר, ואיזה כיף זה ילד קטן בבית (אני מחכה לנכדים)

  13. שיר-פרח עם פרי יפה.
    שיר של אם כל האמהות.

  14. מעורר הזדהות, גם אני אוהבת את הריח הזה בדיוק, נוגע בנימי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לריקי דסקל