האשה שציירת וינסנט
נִמְצֵאת חַיָּה שָׁם
עֵינֶיהָ חוּמוֹת
מַבָּטָן רַךְ אֵינֶנּוּ צוֹפֶה לֶעָתִיד
לְשַׂעֲרוֹתֶיהָ סֶרֶט אֲדֹם
שִׂפְתוֹתֶיהָ תַּמּוֹת
גּוּפָה קָעוּר בְּתוֹךְ חֻלְצַת הַפַּסִּים
וְהַנְּקֻדּוֹת הַמֻּנָּחוֹת כְּתֻמּוֹת עַל חֲצָאִיתָהּ
צוֹרְבוֹת כְּמוֹ יַבָּלוֹת
כְּמוֹ הוּטְחוּ זֶה עַתָּה
בְּמִכְחוֹלְךָ הַמְּשֻׁגָּע
יָדָהּ הָאַחַת מֻנַּחַת מְמֻשְׁמַעַת
עַל מִסְעַד הַכִּסֵּא הַשָּׁחֹר
וְרַק יָדָהּ הַשְּׂמָאלִית יְרֻקָּה
מוּזָרָה כְּמוֹ אֶצְבַּע שִׁשִּׁית
מַסְגִּירָה אֶת אֶפְשָׁרוּת חֹסֶר הַשֶּׁקֶט בָּאִשָּׁה הַיָּפָה הַזּוֹ
אֶת וַדָּאוּת חֹסֶר הַשֶּׁקֶט בְּךָ
אֶת הָרַעַל הַמְּחַפֵּשׂ מוֹצָא
לְהִתְפַּשֵּׁט בַּכֹּל
את מציירת את הציור מחדש, ריקי, ומוסיפה לו גם פרשנות. את צַיירת מילולית, אם אפשר לומר כך…
גבריאלה תודה , "ציירת מילולית" קונה בשתי ידיים, אני מרגישה שזה מגדיר אותי נכון מאד
"מסגירה את אפשרות חסר השקט," בצייר ובמצוירת,{ובכותבת ובקוראת?} אהבתי את המסע שלך בעקבות המכחול המשוגע, שמתחיל ברוגע ולאט מתפשט הרעל, אפשר להרגיש את הנקודות והמערבולות הוינסנטיות במילותיך
תודה חני, זוכרת מצוין את התמונה לא זוכרת איך היא נקראת. אם מישהו יכול לזהות על פי השיר אשמח שיפנה אותי אליה
אה, רישום יפה של יצור ירקרק, הנחבא בגוף אדם ככולנו… והוא?
שרק – מכיר אותו אמיר ?
ועל שער הנפש היוצרת יושב וינסנט ואישה שאפשר לדמוֹת.
נדבר על זה פעם.
שיהיה שבוע טוב, ריקי.
שולמית שולמית שכל שורת תגובה שלה היא שיר 🙂
תכנסי לקישור של סמדר, תראי את התמונה המשגעת הזאת
תיאורך נפלא, ריקי
ניכר שהתמונה נחרטה בך
מיהרתי לגוגל והנה
http://www.abcgallery.com/V/vangogh/vangogh28.html
לא ראיתי אותה מעולם אבל זיהיתי מיד
תודה, ריקי
יו סמדר את נהדרת, את לא מבינה איך אני מתרגשת לראות אותה שוב, איך עשית את זה ?
סמדר, אני נרגשת מאד, היא כבר שומרת לי על המסך 🙂
:)))
את היא הנהדרת, ריקי, אפשרת לי להתרגש שוב מואן גוך הנפלא ולהכיר ציורים חדשים שלו.
הקשתי בגוגל van gogh woman
והגעתי מיידית לאתר הזה
http://www.abcgallery.com/V/vangogh/vangogh.html
כשיודעים הכל כל כך פשוט…תודה גדולה סמדר
גוגל מנוע חיפוש מעולה
רצוי להקיש כמה מילים מתארות גם
ללא תחביר נכון. כאן החיפוש היה
מהיר ופשוט. שמחתי לעשות זאת:)
יפה יפה ריקי ותודה לך סמדר על התמונה צודקת גבריאלה את ציירת מילולית
תודה חנה 🙂
ריקי,
האם כתבת עלי??
שיר נהדר ומאד ואן גוכי
ריקי
אהבתי
מה עניין פרויקט הציור? מה פספסתי כשלא הייתי בבלוגים כמה ימים?
חגית גרוסמן העלתה הצעה שכמה נענו לה
מקווה שהקישור יעבוד (מי זה אהבתי ?)
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?
blogID=154&itemID=7895#post7895
תודה איריסים ,
למה את מתכוונת שכתבתי עלייך ?
ריקי, במיוחד לאחר שהתבוננתי בציור שסמדר העלתה, ידו-ידעתי שהתכוונת אלי…
איריסים , ברור שעליך 🙂
נפלא ריקי, וינסנט מתעורר לחיים במילותייך, התבוננות חדה לך, נהדר.
תודה מוישהלה, וינסנט הזה חי מתמיד
מתנגן לי :"סטארי סטארי נייט"
אהבתי מאוד את הניתוח הפיוטי הזה. האם שמת לב שסרט אדום נראה יותר ככתם דם על הקיר מאחוריה? זה עולמו. הוא כנראה לעולם לא צייר עם פוזה. כולנו עולמות, עולמות… להיות מישהו אחר נראה כבגידה עצמית. לא נראה שיש דרך אחרת שלא פוגעת בנו לבסוף.
סתם הרהרתי.
תודה גרא, מדפדוף בציורים של ואן גוך בקישור ששלחה סמדר : אין ספק הוא מעולם לא צייר עם פוזה רק עם מוזה 🙂
יפה, ריקי.
יפה התאור והפרשנות שלך ריקי, הנקודות כיבלות הנפש
תודה אורה, במציאות הם פשוט נראים כך
🙂 סבינה
🙂 סבינה
ריקי, "ציירת מילולית" כפי שגבריאלה כותבת עליך. ממש כך!. לאחר מבט בקישור של סמדר זה עוד יותר ניפלא להבנת השיר.
אצבע שישית בדרך כלל מיוחסת למכשפות, לא?
תודה תמי, אצבע שישית למכשפות ? אין לי מושג, אבל בעצם למה לא ? יש לך פרטים נוספים על הענין הזה ? מעניין
עיניה חומות, מבטה רך, שפתותיה תמות, ידה ממושמעת, אישה יפה, איך ולמה חיה…
מי ידע נפש אשה , גם אם איננה עבריה ?
🙂