בננות - בלוגים / ריקי דסקל / לפרויקט הציור – האשה שציירת וינסנט
טלאים של אור
  • ריקי דסקל

    ילידת חיפה, שחקנית, כותבת, מורה. שיחקה במספר תיאטרות, בין השאר: בית ברנרדה אלבה , הבט אחורה בזעם (תיאטרון באר שבע) טייבלע והשד שלה (הבימה) הפקות פרינג'''''''': בתוכו (הסמטה) רכבת בבואריה (פסטיבל עכו) ספר הזכרונות של בטני (תיאטרון קרוב( עד כה פרסמה ארבעה ספרי שירה : רצועה של אור (הוצאת אלקנה) כולם מייחלים למחווה של אהבה (הוצאת ביתן) ספר הזכרונות של בטני (תמוז ואגודתהסופרים( לחם הפנים (הקבוץ המאוחד) שיריה מתפרסמים בבמות ספרותיות שונות. מלמדת דבור לבמה ועבודה על טכסט בבית צבי, סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת חיפה

לפרויקט הציור – האשה שציירת וינסנט

האשה שציירת וינסנט

נִמְצֵאת חַיָּה שָׁם
עֵינֶיהָ חוּמוֹת
מַבָּטָן  רַךְ אֵינֶנּוּ צוֹפֶה לֶעָתִיד
לְשַׂעֲרוֹתֶיהָ סֶרֶט אֲדֹם
שִׂפְתוֹתֶיהָ תַּמּוֹת
גּוּפָה קָעוּר בְּתוֹךְ חֻלְצַת הַפַּסִּים
וְהַנְּקֻדּוֹת הַמֻּנָּחוֹת כְּתֻמּוֹת עַל חֲצָאִיתָהּ
צוֹרְבוֹת כְּמוֹ יַבָּלוֹת
כְּמוֹ הוּטְחוּ זֶה עַתָּה
בְּמִכְחוֹלְךָ הַמְּשֻׁגָּע
יָדָהּ הָאַחַת מֻנַּחַת מְמֻשְׁמַעַת
עַל מִסְעַד הַכִּסֵּא הַשָּׁחֹר
וְרַק יָדָהּ הַשְּׂמָאלִית יְרֻקָּה
מוּזָרָה כְּמוֹ אֶצְבַּע שִׁשִּׁית
מַסְגִּירָה אֶת אֶפְשָׁרוּת חֹסֶר הַשֶּׁקֶט בָּאִשָּׁה הַיָּפָה הַזּוֹ
אֶת וַדָּאוּת חֹסֶר הַשֶּׁקֶט בְּךָ
אֶת הָרַעַל הַמְּחַפֵּשׂ מוֹצָא
לְהִתְפַּשֵּׁט בַּכֹּל

72 תגובות

  1. את מציירת את הציור מחדש, ריקי, ומוסיפה לו גם פרשנות. את צַיירת מילולית, אם אפשר לומר כך…

  2. "מסגירה את אפשרות חסר השקט," בצייר ובמצוירת,{ובכותבת ובקוראת?} אהבתי את המסע שלך בעקבות המכחול המשוגע, שמתחיל ברוגע ולאט מתפשט הרעל, אפשר להרגיש את הנקודות והמערבולות הוינסנטיות במילותיך

    • תודה חני, זוכרת מצוין את התמונה לא זוכרת איך היא נקראת. אם מישהו יכול לזהות על פי השיר אשמח שיפנה אותי אליה

  3. אה, רישום יפה של יצור ירקרק, הנחבא בגוף אדם ככולנו… והוא?

  4. שולמית אפפל

    ועל שער הנפש היוצרת יושב וינסנט ואישה שאפשר לדמוֹת.
    נדבר על זה פעם.
    שיהיה שבוע טוב, ריקי.

  5. תיאורך נפלא, ריקי
    ניכר שהתמונה נחרטה בך
    מיהרתי לגוגל והנה
    http://www.abcgallery.com/V/vangogh/vangogh28.html
    לא ראיתי אותה מעולם אבל זיהיתי מיד
    תודה, ריקי

  6. איריס קובליו

    ריקי,
    האם כתבת עלי??

    שיר נהדר ומאד ואן גוכי

  7. נפלא ריקי, וינסנט מתעורר לחיים במילותייך, התבוננות חדה לך, נהדר.

  8. אהבתי מאוד את הניתוח הפיוטי הזה. האם שמת לב שסרט אדום נראה יותר ככתם דם על הקיר מאחוריה? זה עולמו. הוא כנראה לעולם לא צייר עם פוזה. כולנו עולמות, עולמות… להיות מישהו אחר נראה כבגידה עצמית. לא נראה שיש דרך אחרת שלא פוגעת בנו לבסוף.
    סתם הרהרתי.

    • תודה גרא, מדפדוף בציורים של ואן גוך בקישור ששלחה סמדר : אין ספק הוא מעולם לא צייר עם פוזה רק עם מוזה :)

  9. יפה, ריקי.

  10. ריקי, "ציירת מילולית" כפי שגבריאלה כותבת עליך. ממש כך!. לאחר מבט בקישור של סמדר זה עוד יותר ניפלא להבנת השיר.
    אצבע שישית בדרך כלל מיוחסת למכשפות, לא?

    • תודה תמי, אצבע שישית למכשפות ? אין לי מושג, אבל בעצם למה לא ? יש לך פרטים נוספים על הענין הזה ? מעניין

  11. עיניה חומות, מבטה רך, שפתותיה תמות, ידה ממושמעת, אישה יפה, איך ולמה חיה…

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לריקי דסקל