יום הכיפורים של המורה למוסיקה ובנו החייל היפה
עַכְשָׁו זֶה בָּרוּר
לִבּוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה לְמוּסִיקָה
נִשְׁבַּר בְּקִרְבּוֹ
שֶׁבֶר פָּתוּחַ מְרֻסָּק מְכֹעָר בִּלְתִּי נִתַּן לְאִחוּי
וְדָם שָׁחֹר מֵחֲרוֹן פַּעַם מִתּוֹכוֹ.
שְׂעָרוֹ הַקִּפּוֹדִי הִלְבִּין בְּאַחַת
כְּמוֹ שֶׁלֶג בִּלְתִּי צָפוּי בְּלַיְלָה בִּלְתִּי צָפוּי
וּפָנָיו נַעֲשׂוּ חִוְּרוֹת כְּפָנָיו שֶׁל זֶה שֶׁהֵצִיץ וְנִפְגַּע
עֵינֵי הַתְּכֵלֶת שֶׁלּוֹ קָפְאוּ
וְטִפּוֹת זֵעָה כִּסּוּ אוֹתוֹ מֵאָז בַּחֹם וּבַקֹּר .
כְּמוֹ צִפּוֹרִים לְשֵׁמַע יְרִיָּה פִּתְאוֹמִית
בָּרְחָה מִמֶּנּוּ הַמּוּסִיקָה
וְתָוִים שֶׁיָּצְאוּ מֵחֲלִילוֹ שֶׁל יֶלֶד
עַל כְּרִיכָתוֹ הָרַכָּה שֶׁל סֵפֶר לִמּוּד
רָדְפוּ לְהִנָּעֵץ בּוֹ
הָעוֹלָם הָפַךְ שֶׁקֶט מֻחְלָט
שֶׁהוּא רַעַשׁ מֻחְלָט
וּבְתוֹכוֹ שָׁמַע רַק קוֹלוֹת פְּעִימָה
מַכִּים עַל תֵּבַת תְּהוּדָה
כְּטִפְטוּף מַיִם אַחֲרוֹנִים
בְּאֹהֶל הַטָּהֳרָה.
גם אני הכרתי כזה. אלא שאצלו נכנסה מוזיקה. וקשה מאד לשמוע אותה.
אבא כזה ?
שלום ריקי
המייל שלי הוא:
giorafisher@gmail.com
ריקי היקרה
מצליחה כל פעם מחדש להחסיר פעימה מליבי. הדיוק הלשוני המינמליות שמעצימה כל אות ותו. תחושה עזה של רגש שמתלווה לכל קריאה של דברייך.
רק בטוב נטע
נטע , נטע ?
תודה יקירה, דברייך חשובים לי
גמח"ט
ריקי, ככה התחלתי את יומי.
בשיר המפלח הזה. וכמה נורא-טוב הוא.
שיר חזק ,ריקי יקרה,ומתאר את חווית השכול בדימויים מקוריים ומכמירי לב המורה שברחה ממנו המוסיקה בגין מות בנו ונאלמו לו התווים ,הוא היפוכו של אורפאוס שכמעט מצליח לגאול את אהובתו מהשאול ,כמה שקט יש בחייו וכמה רעש מאד אהבתי את דימוי ההתרוקנות מהמוסיקה ,לצפורים מבוהלות הבורחות למשמע יריה, והיריה כאן היא הרת אסון תרתי משמע. שיר חזר ומרגש מהשירים שאשמור
שיר חזק – תיקון טעות של אלם והעלם- איך שתי המילים כרוכות זו בזו בשירך
ריקי, השקט המוחלט מאוד מרעיש בשיר הזה…כמו תופעת "טיניטוס" באוזניים- נורא.
ריקי ריקי, כל כך מדוייק…בכל שכול נאלם ונעלם הכל.
המוסיקה הופכת לאלם כבר בשם השיר "ובנו החייל היפה" ואחחר כך בטפטוף מים אחרונים, איך את כותבת!
חזק.
הָעוֹלָם הָפַךְ שֶׁקֶט מֻחְלָט
שֶׁהוּא רַעַשׁ מֻחְלָט
חזק חזק.
אוי ריקי כמה כואב וחד.
שיר מופלא ונכון כל כך . נכון כל כך