בְּ17 בְּמַרְס 1760 הֻשְׁלְכָה אַפוֹאִינַה אִיסְלֶּר לַכֶּלֶא
בְּאַשְׁמַת רֶצַח תִּינוֹקָהּ
חֹדֶשׁ אַחַר כָּךְ , זְמַן קָצָר בְּטֶרֶם מַלְּאוּ לָהּ 17 שָׁנָה
וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁנִּרְפְּאוּ פִּצְעֵי הַלֵּדָה
הוּצְאָה לְהוֹרֵג כְּמוֹ שֶׁאֲנָשִׁים לָחֲשׁוּ בֵּינֵיהֶם
בְּאֵימָה וּבְתַעֲנוּג יִסּוּרִים קָשִׁים.
מִתּוֹךְ הַצִּינוֹק נִתָּן הָיָה לִרְאוֹת רַק חֵלֶק מִגַּג רְעָפִים יָשָׁן
וְלַמְרוֹת שֶׁלֹּא שָׁמְעָה יָדְעָה בְּוַדָּאוּת
שֶׁמִּן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי זוֹרְמִים הַמַּיִם לְלֹא הֶפְסֵק
וְאַרְיֵה הָאֶבֶן אֲכוּל הַחֲזָזִית נִצָּב מֵעֲלֵיהֶם
בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא הָיְתָה אַפוֹאִינַה אִיסְלֶּר
יְכוֹלָה לִרְאוֹת אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין מַה שֶּׁעָשָׂה לָהּ בֶּן הָאוֹפֶה
כְּשֶׁהָלְכוּ לְשָׁם
וּבֵין הָעֻבְדָּה שֶׁגּוּפָהּ הָרָזֶה כָּל כָּךְ
הֵפִיק מִתּוֹכוֹ יְצוּר זָעִיר וּמֻשְׁלָם
כְּמוֹ עֵץ הָאַגָּסִים הַדַּק שֶׁטִּפֵּחַ אָבִיהָ בַּחֲזִית הַבַּיִת
הִיא זָכְרָה בְּעִקָּר אֶת גִּידֵי הָעֵץ הָעֲנָקִיִּים עֲלֵיהֶם הֵנִיחָה אֶת רֹאשָׁהּ
אֶת מַגַּע הָאֵזוֹב בְּשׁוֹקֶיהָ
וְאֶת הָרֵיחַ הַנִּפְלָא שֶׁעָלָה מִשַּׂעֲרוֹתָיו
יֵשׁ בַּמִּבְצָר חַיָּה נוֹרָאִית
גִּלְגֵּל בְּאָזְנֶיהָ אֶת הַסִּפּוּר שׁוּב וְשׁוּב
שֶׁיֵּשׁ לָהּ שִׁנַּיִם אֲרֻכּוֹת וְחַדּוֹת
וּכְשֶׁהִדְגִּים עַל בִּטְנָהּ אֶת פְּעֻלַּת הַחַיָּה
נִזְדַּקְּפוּ אָזְנֵי הַכְּלָבִים
הִיא עָצְרָה אֶת נְשִׁימָתָהּ
וּפָלְטָה אֲנָחָה כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת הַגּוּף הַקָּטָן
נֶחְבַּט בַּמַּיִם
"ספר הזכרונות של בטני" 2000
אין לי מילים ריקי
אמת או אגדה, אני בורה
והשיר נפלא
ריקי, ריקי
חזק ומטלטל, קצבי מאד וחותך בבשר. כתוב נהדר
ריקי, זה טקסט מדהים.
מפתיע ומטלטל.
נפלא (השיר) ביכולתו להעביר ולהחיות את הנורא
אוי, ריקי, כתוב חזק, מטלטל, מאמצת את התגובה של אמיר- נורא ניפלא.
באמת עוצר נשימה.
קשה להצביע אבל אני חושב שהשילוב בין מה שהקורא יודע ומה שהגיבורה לא יודעת, ההליכה בין תיאור תמימות הנעורים ותוצאותיה. כל אלה מעצימים את הזועה.
ריקי
מחרה מחזיקה אחרי אמיר ואורה
שיר נורא ונפלא.
(רצתי גם הפעם לגוגל
אבל לא מצאתי אותה..)
השיר הזה מזעזע ויחד עם זאת עדין ורגיש.
וואו ריקי . איך את מצליחה להיכנס לראש של הדמויות . ולסביבה . הרחקת מקום הארוע מאפשרת להכיל את הבלתי ניתן. פשוט נפלא ומזעזע באנושיותו.
מזעזע (במובן החיובי)וכואב ועצוב ויפה.
חפשתי בגוגל ולא מצאתי.
שיר כל כך יפה ומיוחד , ריקי,איך היפחת רוח חיים בסטטיסטיקה העיתונאית היבשה. איזו השלמת פערים יפה ופיוטית. אהבתי עד מאוד, תודה על השיר, ריקי
ריקי ספר הזכרונות של בטנך מניב זכרונות של חיים אחרים, נתת פה ומילים ונשמה לדמויות טרגיות שמצאו הד בלבך, ובליבי בעקבות זאת. שיר נפלא.
מגיבים יקרים מאד
חזרתי עכשיו הביתה ורצתי לבלוג לראות איך אנשים הגיבו לשיר. בחיי ! כנראה בשל הרגישות למציאות , אני מודה לכם ממש ממש מעומק הלב להתרגשות שבה קבלתם את השיר, אני באמת מתרגשת !!!
ותודה רבה למגיבי החדשים .
נ.ב. למחפשים בגוגל, לא תמצאו כמובן.זה מה שנקרא "פרי הדמיון" , אבל יש מצב שמעכשיו תהיה שם ?
מעולה פרי הדימיון הזה שנעשה כל כך מציאותי ומוחשי !
מצוין ומאד עכשוי לצערי.
תודה אביטל. כן, לצערנו הרב טרגדיות עתיקות עם וריאציות עכשוויות
ריקי, גם אני עצרתי את נשימתי. קודר ורווי כאב. אוהבת את הכתיבה שלך, הסוחפת, הנוקבת.
תודה מירה, מרגשת אותי תגובתך
הִיא זָכְרָה בְּעִקָּר אֶת גִּידֵי הָעֵץ הָעֲנָקִיִּים עֲלֵיהֶם הֵנִיחָה אֶת רֹאשָׁהּ
אֶת מַגַּע הָאֵזוֹב בְּשׁוֹקֶיהָ
וְאֶת הָרֵיחַ הַנִּפְלָא שֶׁעָלָה מִשַּׂעֲרוֹתָיו
:))))))))))
שנה טובה ריקי
היי ריקי
לאט, אך היוןם קראתי, הכתיבה שלך נפלאה , יש עצב… מאז ועד היום אנשים נישארו טיפשים.
אטומים
את צדת את המבט שלה, את האומץ שלה…
שנה טובה
טובה
היי טובה
תודה ! תגובותייך תמיד מאירות משהו חדש ומשמחות אותי. תודה רבה ושנה טובה, טובה !