בעקבות "אהבתה של תרזה די-מון", מאת לאה גולדברג
תֶרֶזָה תֶרֶזָה
אֵיזֶה דֶּמוֹן נִכְנַס בָּךְ
נַעַר שֶׁעֵינָיו דְּלוּקוֹת וְשִׁנָּיו חַלָּשׁוֹת
תרזה תרזה
אֵיזֶה דֶּמוֹן נִכְנַס בָּךְ
מַשְׁחִיר אֶת גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן
כָּרָקָב הַמַּשְׁחִיר אֶת שִׁנֵּי הַדַּיָּגִים.
בְּמֶרְכַּז רֹאשֵׁךְ הַמָּתוּחַ
מַזְהִירָה כְּבָר רְצוּעָה שֶׁל כֶּסֶף
וּבִטְנֵךְ רַכָּה,נֶחְרֶצֶת מֵעַצְמוֹת הַדָּגִים.
אָז מָה אִם מַבָּטוֹ הַיָּחֵף, הַחַף, נִנְעַץ בָּהּ
מְרַסֵּק אוֹתָהּ
כְּמוֹ פְּרוֹפֶּלוֹר אֶת מְעֵי הַצִּפּוֹרִים.
כְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּאַהֲבָה אֵין לָךְ שׁוּם סִכּוּי תּרזָה
עֵינֵי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ כְּדַרְגְּשֵׁי מַסְמְרִים
יְלָדַיִךְ מַבִּיטִים בָּךְ מִשְׁתַּגַּעַת מֵאַהֲבָה.
אַתְּ פּוֹעֶלֶת כְּנֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִים ,תּרזָה
מַה זּוֹ בִּכְלָל אָהֲבָה תּרזָה
אַל תְּבַלְבְּלִי אֶת הָרֹאשׁ תּרזֶה
מָה אַתְּ מוֹצֵאת בּוֹ תּרזָה
תִּפְתְּחִי לַעֲזָאזֵל אֶת הָעֵינַיִם תּרזֶה
בִּשְׁבִיל מָה אֶת צְרִיכָה אֶת זֶה תּרזֶה
אֶת תְּאַבְּדִי אֶת הַכֹּל תּרזֶה
מָה רַע לָךְ תּרזֶה
יֵשׁ לָךְ הַכֹּל תּרזֶה
לָמָּה אַתְּ מְחַפֶּשֶׂת צָרוֹת תּרזָה
הוּא יַעֲזֹב אוֹתְךָ תּרזֶה
אַתְּ תִּשָּׁאֲרִי קֵרַחַת מִכָּאן וּמִכָּאן תּרזָה
תֵּרָגְעִי תּרזָה
תָּשִׂימִי לָךְ קֶרַח תּרזָה
יָנוּדוּ לָךְ בַּמִּסְפָּרָה תּרזָה וּבַכְּנֵסִיָּה תּרזָה
מֵאֵיפֹה תִּקְּחִי כּוֹחוֹת תּרזָה לֶאֱהֹב יֶלֶד לֹא שֶׁלָּךְ
אֵיךְ יִתְחַבְּרוּ מֵחָדָשׁ
מְעֵי הַצִּפּוֹרִים תּרזֶה
בַּחַיִּים לֹא !
יֵשׁ לִי רַעְיוֹן תּרזָה
לְכִי תִּתְלִי אֶת עַצְמֵךְ לְיָדוֹ
כְּאַחַת הַגַּנָּבוֹת הַנִּקְלוֹת
וּבְשָׁעָה שֶׁנִּשְׁמַתְכֶם תֵּצֵא אַחַת לְאַחַת לְאַט
תּוּכְלִי לְפַנְטֵז אֶת אַנְחוֹתָיו כְּאַנְחוֹת אַהֲבָה
וְהַזֵּעָה וְהָרֶטֶט וְהַדָּם הַנִּגָּר יִהְיוּ הָאוֹתוֹת לְכָךְ
ג"יזוס. לנעוץ ולסובב, וברוב כשרון, ריקי.
מצד החמלה הייתי מוסיף ונותן לתרזה לקרוא גם את "שתיים" של לי עברון.
תודה אמיר !אוהבת את ג"יזוס גם. בטח שנותנת לה לקרוא את שתיים, האמת כבר העברתי לה
יופי של שיר
אני אוהב במיוחד את השילוב הטבעי של משלבי השפה והחומרים הלקוחים מלאה גולדברג, העיתון של היום וגם (אולי) מהרהורי ליבה של המשוררת.
גיורא
תודה גיורא
וואו ריקי, קשה, נפלא, נוקב, דלי מים קרים לכיבוי הדליקות. ומרתק הדיאלוג לתרזה של לאה.
ואף על פי כן האש לא תאמר נואש.
🙂
לאה גולדברג נפלאה ובענין האש בודאי ש NEVER EVER
תודה מוישהלה, לאה גולדברג נפלאה ובענין האש בודאי ש NEVER EVER
אוי אוי אוי ריקי . מסוכן להתאהב כך .
אוי אויו אויו מירי – כמה את צודקת
ריקי
אַתְּ פּוֹעֶלֶת כְּנֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִים ,תּרזָה
מַה זּוֹ בִּכְלָל אָהֲבָה תּרזָה
אַל תְּבַלְבְּלִי אֶת הָרֹאשׁ תּרזֶה
הפלת אותי עם השיר הזה.
הפלת אותי, את שומעת? עבור!!!
איריסים שומעת גם שומעת , האמת אני חושבת שזר פרחי גן העדן היו מה זה מתאימים לה + הנחש !
ריקי רמזייך כסוד בין עיניי. למה התכוונת?
🙂
תרזה די-מון עם זר של פרחי גן עדן והנחש המסתתר , הולך מעולה ביחד האין זאת ?:)
ולמה שנות התשעים בעצם??
ריקי, וואו, רוטט כמו פרופלור בבטן, השיר הזה…
תודה תמי על תגובתך
היי ריקי
זה נפלא, ימים חדשים עצות חדשות.
מלא תיקוה.
להתראות טובה
טובה – ימים חדשים כן , עצות חדשות ?!
להתחיל לגלות אותך מחדש?
גרא יקר כל יום מחדש !
ריקי, איזו התאהבות, נצבט הלב. איזה נצבט, נקרע!
כְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּאַהֲבָה אֵין לָךְ שׁוּם סִכּוּי
אהבתי.
(ואחת "קטנה" נדמה לי שגרגיר זה שם של צמח – גרגיר הנחלים. אני חושבת שהכוונה לגרגרי רימון).
תודה מירה על תגובתך. ולענין ה"קטנה" אכן גרגיר הוא גם שם של צמח. מעבר לכך אין הבדל ממשי בין גרגר לגרגיר זו אותה המשמעות בדיוק ואני הרי לא רציתי לגרגר אלא רציתי לגרגיר 🙂
תמשיכי לעשות חיים בחופשה
חחח. תודה, למדתי משהו.
בדמיוני אני רואה את זה מבוצע על הבמה על ידך, נגה ומיכל. עוצמתי!
הי גבריאלה , כיף שאת זוכרת כך ,
יפה לה הבמה לתרזה , נכון ?
תשוקות גדולות, הרבה תעוזה בשיר הזה,
ריקי.
תודה שולמית , תגובותיך תמיד חץ למטרה
ריקי, כל כך הרבה עצמה סוחפת ויש מן תחושה שהשיר ניכתב באחת. ניפלא ריקי.
תודה אורה, את צודקת הוא נכתב בנשימה אחת
ריקי היקרה –
קודם כל תודה. בזכותך קראתי את השיר הנפלא (והמאד שונה משלך) של לאה זצוק"ל.
שנית – השיר הזה, הקצב שלו, הדיבור החי שלו, הכאב הלחץ והדוחק שלו והנשימה שלו – תודה
🙂
השיר שלך ריקי, נראה בעיני כרצף תמונות כסרט קצר שסופו ידוע מראש, אהבה עם הראש בקיר, וכתוב יפה כל כך כמו מתנגן באוזני, תרזה תרזה אומר לוחש השיר שלך, מה רע לך, יש לך הכל!
תודה חני , התגעגעתי
כדאי ליישם באופן עצמאי את ההצעה