בננות - בלוגים / / מתוך : "ספר האי- נחת" / פרננדו פסואה
טלאים של אור
  • ריקי דסקל

    ילידת חיפה, שחקנית, כותבת, מורה. שיחקה במספר תיאטרות, בין השאר: בית ברנרדה אלבה, הבט אחורה בזעם (תיאטרון באר שבע), טייבלע והשד שלה (הבימה), הפקות פרינג'': בתוכו (הסמטה), רכבת בבואריה (פסטיבל עכו), ספר הזכרונות של בטני (תיאטרון קרוב). עד כה פרסמה ארבעה ספרי שירה: רצועה של אור (הוצאת אלקנה), כולם מייחלים למחווה של אהבה (הוצאת ביתן), ספר הזכרונות של בטני (תמוז ואגודתהסופרים( לחם הפנים (הקבוץ המאוחד). שיריה מתפרסמים בבמות ספרותיות שונות. מלמדת דבור לבמה ועבודה על טכסט בבית צבי, סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת חיפה

מתוך : "ספר האי- נחת" / פרננדו פסואה

 

226.

אולם ההרחקה מן היעדים והתנועות בחיים שהטלתי על עצמי, הקרע שחיפשתי מן המגע שלי עם הדברים-לקח אותי בדיוק אל הדבר שממנו שאפתי לברוח. לא רציתי להרגיש את החיים, וגם לא לגעת בדברים, ביודעי מתוקף נסיון המזג שלי במגעו עם העולם שתחושת החיים היתה לי תמיד כואבת, אך בהמנעי ממגע זה בודדתי את עצמי, ובכך שבודדתי את עצמי החמרתי מאד את רגישותי שגם כך היתה מופרזת. אילו היה ניתן לי לנתק לחלוטין כל מגע עם הדברים, זה היה מועיל לרגישותי. אך בידוד מוחלט זה אינו ניתן למימוש. ככל שאמעיט בעשייה, אני נושם,ככל שאמעיט בפעולה, אני נע. וכך מאחר שבסופו של דבר החמרתי מאד את רגישותי באמצעות הבידוד,גרמתי לכך שהעובדות הפעוטות ביותר, שלפני כן לא היו משפיעות עלי כלל, יפצעו אותי כאילו היו אסונות גדולים. טעיתי בשיטת ההימלטות. נמלטתי, באמצעות סיבוב לא נוח, והגעתי לאותו מקום שהייתי בו קודם לכן, ועל אימת החיים שם נוספה העייפות מן המסע.

מעולם לא התייצבתי מול ההתאבדות כפתרון, כי אני שונא את החיים מתוך אהבה אליהם. זמן רב עבר עד שהשתכנעתי בכפל-הגיון מצער זה,שאני חי בו עם עצמי. לאחר שהשתכנעתי בו, נותרה בי תחושה לא טובה, כפי שקורה לי תמיד כאשר אני משתכנע בדבר כלשהו, כי השכנוע הוא לי תמיד אובדנה של אשלייה"

מתוך :"ספר האי-נחת" מאת פרננדו פסואה (עמ'221 222) 
מפורטוגלית : יורם מלצר

 

30 תגובות

  1. ריקי תודה שהבאת את דבריו החכמים, שכל כך נוגעים בי בבטן הרכה.

  2. קטע מרגש כל המורכבות הזאת לחיות את החיים מתוך שנאת החיים
    תודה שהבאת ריקי

  3. מירי פליישר

    תודה ריקי לייק מאוד

  4. ריקי, שמתי לב שהבאת אותו ולא הוספת מילה משלך.

    אני לא אוהבת אותו. אין בו אפילו רמז ל'אני-אתה', ואולי מכאן נובעת האופציה של שנאה לחיים באופן שמעורר בי חשד לגבי אמינות האהבה לחיים.

    בקטע קצר יש הרבה ווירטואוזיות מילולית. על ערכה וסכנותיה ממליצה לקרוא את הספר המצוין "בעיית שפינוזה" של יאלום. בכלל הקטע הזה יכול להסביר היטב את מצבו של רוזנברג האידיולוג של המפלגה הנאצית כפי שהוא מתואר בספר זה.

    ולסיום – אני אוהבת את החיים על הטוב וגם הקשה והמנוכר שבהם. פשוט – אתמול נולד עולם ומלואו: בת ליהונתן והדס. חודש טוב לכולנו ובשורות טובות.

    • הי מיכל
      תודה לתגובתך
      וראשית מזל טוב להולדת הנכדה
      נולדה עולם ומלואו ומאחלת לכולכם רוב נחת ואושר רב 🙂

      בקשר לפוסט – את צודקת אין שום אני-אתה יש רק אני-אני-אני-אני ועוד הרבה מאד אני אבל הויטואוזיות המילולית חודרת עמוק מאד לנשמה
      שיהיה יום טוב ובשורות טובות בלבד

  5. הי ריקי, אני שמחה שהבאת את הקטע הזה מפסואה, זהו ספר מכונן, עמוק ונוגע בכאוס של החיים. אני מסתובבת בימים האחרונים ותוהה איך החיים ממשיכים לזרום ככה כאילו כלום , ומרגישה שצריך לעצור לרגע, לשעה ליום שלם יותר מזה, להתבונן פנימה , על עצמנו בתוכנו יש משהו של אי נחת , כל יום חולף לו מבלי שעשינו משהו, למשל להקשיב, להתבונן מעבר לכתפנו, לראות לגעת באחר. אבל החיים שלנו הם בוירטואליות המחשב, מליוני הערות וסטטוסים חולפים ביעף כאילו לא היו, כמו אותם כאבי קיום שנישתלו ברשת וגילגלנו את האצבע הלאה , הלאה ממני, הלאה הלאה , לאן? אולי אני לא מסבירה את עצמי נכון אולי אני מבקשת משהו שגם אני לא יכולה לתת וזה עצוב לי שכך.

    • הי אורה יקרה
      את מסבירה כל כך נכון ואני כל כך מזדהה אתך
      אנחנו צריכים לשאוף ולהשתדל כמו צופה נאמן לעשות כל יום לפחות מעשה טוב אחד לנו ויותר לזולתינו, כך נדע שהיום לא עבר לחינם
      חיבוק חם

  6. ריקי, תודה על הקטע. לפעמים מציפה אותי ההרגשה שהחיים זה דבר מסוכן… וכנראה שלא באמת אפשר לברוח מהם, בתוכם…

  7. על הרגישות הזו: במציאות המשורר תמיד קטן וחלש מהממוצע החברתי; על-כן הוא חש את הקושי שבקיום הארצי בעוצמה רבה משאר הבריות.

    • תודה נורית תודה ארז
      כנראה זה נכון
      המשורר אין לו כשרונות טובים לחיים
      זו הכללה אני יודעת וכדרכן של הכללות היא חוטאת ליחידים אך כדרכן של הכללות יש בה גם אמת

      אולי המשורר הוא כלאדם

  8. למדתי את הספר ונבחנתי עליו.זו יצירת מופת
    שבת שלום ריק יקרה
    עפרה

    • הייתי מאד רוצה ללמוד עליו
      ברור לי שאני מפספסת רבדי עומק בכתיבה הוירטואוזית שלו
      אני פשוט העברתי לניוטרל ככשאני קוראת איתו פשוט "זורמת" למרחקים
      אם תוכלי לכתוב עליו קצת אודה לך מאד עפרה יקרה

  9. הכרתי לפני שנים אחדות בתרגומו של מלצר רב הכשרון.
    תודה שהבאת.
    שבוע טוב ורק בשורות טובות.

    • אכן רקפת התרגום של יורם מלצר נהדר
      אני כמובן לא מבינה פורטוגזית אך בעברית זה נשמע מצויין

      דבר מעניין הוא שבספר הנמצא בידי הדפוס במקומות רבים פשוט נמחק: מילה פה מילה שם נורא מוזר מה שמוסיף נופף "ספוקי" לספר הזה
      אכן : אי נחת גם מצד המדפיס 🙂
      מצטרפת לברכותייך : רק בשורות טובות

© כל הזכויות שמורות לריקי דסקל