בננות - בלוגים / / יארצייט 70 לועידת ואנזה ומקס ליברמן
טלאים של אור
  • ריקי דסקל

    ילידת חיפה, שחקנית, כותבת, מורה. שיחקה במספר תיאטרות, בין השאר: בית ברנרדה אלבה, הבט אחורה בזעם (תיאטרון באר שבע), טייבלע והשד שלה (הבימה), הפקות פרינג'': בתוכו (הסמטה), רכבת בבואריה (פסטיבל עכו), ספר הזכרונות של בטני (תיאטרון קרוב). עד כה פרסמה ארבעה ספרי שירה: רצועה של אור (הוצאת אלקנה), כולם מייחלים למחווה של אהבה (הוצאת ביתן), ספר הזכרונות של בטני (תמוז ואגודתהסופרים( לחם הפנים (הקבוץ המאוחד). שיריה מתפרסמים בבמות ספרותיות שונות. מלמדת דבור לבמה ועבודה על טכסט בבית צבי, סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת חיפה

יארצייט 70 לועידת ואנזה ומקס ליברמן

השבוע מציינים 70 שנה לועידת ואנזה בו התקבלו החלטות אופרטיביות להשמדת העם היהודי
הועידה התקיימה בוילה מדהההההימה בנוף 
שחבל על הזמן 
ממש כמה בתים משם נמצא ביתו של הצייר היהודי 
מקס ליברמן , הבית מצידו גם הוא וילה 
מדההההימה וכיום
משמש הבית מוזיאון יפה  ומטופח להפליא
כדרך שהגרמנים יודעים 
פשוט מקסים – מומלץ ביותר לבקר 🙂

סתם עוד משהו : זה (see ) בגרמנית זה אגם ולכן "ואנזה" הוא אגם ששמו ואן

מצ"ב קישור לאתר המוזיאון של מקס ליברמן 

  http://www.museumsportal-berlin.de/en/museums/museum-details/liebermann-villa-am-wannsee-1.html

מצרפת שוב שיר שפרסמתי כבר בבננות אך בא לי לפרסמו שוב בשם הרלבנטיות
 

גינת ביתו של מקס ליברמן על גדות 

הוואנזה ירוקה מתמיד

הַדּוֹר הַשְּׁלִישִׁי חַף מִכָּל רְבָב

עַל כֵּן בֶּיַאטֶה אוֹ רֶנַאטֶה אוֹ טוֹנִי (אַנְטוֹנִיַה)

מְשָׁרְתוֹת אֶת באי הַמָּלוֹן הַמְּפֹאָר

בְּכַוָּנָה, בְּחֶרֶשׁ וּבְחֹסֶר חֵן נִכַּר לָעַיִן

וּבְלַהַט הַדֶּלֶת הַמִּסְתּוֹבֶבֶת לֹא נִתַּן עוֹד לְהַבְחִין

בֵּין הַיּוֹצֵא לַנִּכְנָס , בֵּין הָרוֹמֵס לַנִּרְמָס

בֵּין הָרוֹצֵחַ לַנִּרְצָח

כִּי כָּל יוֹם שֶׁעוֹבֵר שׁוֹפֵךְ חוֹל חָדָשׁ עַל עוּגַת הַזְּמַן

וְכָל לַיְלָה שֶׁיּוֹרֵד מַלְבִּין אֶת שְׁבִיל הֶחָלָב

וּמְמָרֵק אֶת כּוֹכָבָיו

כִּי כָּל מָטָר  כְּלֶקַח יַעֲרֹף עֲלֵי דֶּשֶׁא רַעֲנָן

וְכִרְבִיבִים עֲלֵי פּוֹטַסְדַאמֶּר פְּלַאץ וּמִגְדָּלָיו

כִּי קָרֵב  יוֹם בּוֹ תֵּחָלֵשׁ שַׁוְעַת הַמְּעֻנִּים עַד שֶׁתֹּאבַד

כְּצִדְפָּה נִגְרֶשֶׁת  לְחוֹף אוֹקְיָנוֹסִים

כְּקַעֲרִית שֶׁלֶג בְּרָאשֵׁי הָרִים גְּבוֹהִים

וּבַיּוֹם הַהוּא הַקָּרֵב  יָנוּסוּ צְּלָלִים מִפְּנֵי אוֹר גָּדוֹל

שֶׁיִּשְׁטֹף  הַכֹּל

 

אוֹ אָז עַל לוּחַ חָלָק  כְּעוֹר   וְלָבָן כְּעֶצֶם

תִּכָּתֵב  מֵחָדָשׁ

בְּדַם הַתְּהוֹם וּבְדֹמֶן הָאָבוֹת

הַכְּתֹבֶת

 

דַּע

 

20 תגובות

  1. היי ריקי
    קראתי את שירך והוא פשוט מכה בבטן באמיתותו.כל מילה בו חקוקה בסלע.
    עפרה

  2. תודה ריקי על האזכור, והשיר שלך אמת טהורה, והלוואי ואור גדול ישטוף הכל אני רואה רק את הצללים המכסים, אבל מאמינה לך

    • תודה חני , האמת היא שהמקום שכתבתי עליו מעורר צמרמורת מכל בחינה שהיא, והאור מעוור
      שיהיה אחלה שבוע

  3. שיר מצמרר. הסוף הזכיר לי שאם נעשה "מעשה נבלה בישראל" יש לפי חז"ל (אם אני זוכר נכון)לידע, להודיע ולהיוודע. ואם אני זוכר נכון את הפירוש (ואם לא אזי אני נוטל עלי את האחריות המלאה על הפירוש שאני מביא) על השומע לברר את העובדות לאשורן ואח"כ להודיע לרבים ככל האפשר ואח"כ לעקוב ולבדוק שאכן עושי הנבלה טופלו כפי שנדרש.

    • תודה דוד
      לא מכירה הוראה זו של חז"ל , אבל היא נשמעת הגיונית ביותר. מדובר על אחריות הפרט לציבור בו הוא חי.
      אני בכל אופן אמרתי , התרעתי 🙂 !

  4. כל כך נכון…
    "כִּי קָרֵב יוֹם בּוֹ תֵּחָלֵשׁ שַׁוְעַת הַמְּעֻנִּים עַד שֶׁתֹּאבַד" אתמול שמעתי את ח"כ זאב ביאלסקי בדיוק מדבר על זה ועל הכספים שממתינים, לעזור לקשישים שורדי שואה והביורוקרטיה המטומטמת של מדינתינו.
    ותודה על הקישור למוזיאון מקס ליברמן!

    • כל כך נכון מה שאת כתבת לוסי !
      והבירוקרטיה קושרת לאנשים את הלב והידיים

  5. שיר חזק וטוב על כל מערך דימוייו וארמזיו, ריקי

  6. גיורא פישר

    אני זוכר את השיר הזה. אי אפשר לשכוח אותו. אני חושב (יותר נכון, מרגיש) שזה השיר הכי נכון שאני מכיר על זכרון ושכחה, בהקשר של השואה.
    אי אפשר להתעלם מהאירוניה האוקסימורונית של שם הפוסט. המושג היידישאי "יארצייט" וועידת וואנזה.

© כל הזכויות שמורות לריקי דסקל