צירי חיים מורה לתנ"ך, רפתן וכותב שירים

  ליצן קטן אני   לֵיצָן קָטָן אֲנִי. לֵיצָן קָטָן נֶחְמָד רוֹקֵד עִם כָּל אֶחָד. וְאִם אַשִּׁיל אֶת הַתַּחְפֹּשֶׂת הַאִם תִּרְצוּ לִרְקֹד אִתִּי? הַאִם אֶרְצֶה לִרְקֹד אִתִּי?   אוֹלַי אוּלַי    

  עד ליציאה   אַתְּ בְּטוּחָה? שָׁאַלְתִּי אֶת הַקֻּפָּאִית הַמְבֻלְבֶּלֶת בְּתַחֲנַת רַכֶּבֶת אַשְׁקְלוֹן. כָּל כָּך זוֹל לְהַגִּיעַ לְשָׁם? כֵּן, חָזְרָה בְּעֲיֵפוּת וְהִשְׁחִילָה כַּרְטִיס מִבַּעַד לְאֶשְׁנָב הַזְּכוּכִית. אֲנִי מִתְיַשֵּׁב וְקוֹרֵא: כִּיּוּן אֶחָד אֶזְרָח וָתִיק שְׁמֹר לְבִקֹּרֶת עַד לַיְצִיאָה בְּתַחֲנַת הַיַּעַד. לֹא! אֲנִי רוֹצֶה לִצְעֹק לַחֲזֹר לָקֻפָּאִית וְלוֹמַר לָהּ: קְחִי אֶת הַכֶּסֶף אֲנִי עוֹד לֹא עוֹד לֹא אֶזְרָח וָתִיק, אַך הַרַכֶּבֶת כְּבָר ...

  המתים אוהבים את החיים   הַמֵּתִים אֹהֲבִים אֶת הַחַיִּים. לָכֵן רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הֵם פּוֹקְדִּים אוֹתָם בַּחֲלוֹמוֹת. חַסִּים עֲלֵיהֶם יוֹדְעִים שֶׁכְּשֶׁיָּקִיצוּ אֵלֶּה מֵחֲלוֹמַם הַחַי יְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשָׁם לָמוּת מִגַּעְגּוּעִים.    

אילן ברקוביץ'  ה"משורר בשטח" של עתון "הארץ", הלין בפייסבוק על ריבוי הראיונות אתי. לטענתו יש לראיין משוררים חדשים. אני מניח שכוונתו למשוררים שלא זכו לחשיפה בראיון, שהרי גם אני "משורר חדש". אולי הוא צודק. בכל מקרה, אני מצהיר בזאת שמעולם לא פניתי ולא רמזתי לאף אחד שיזמין אותי לערב שירה, פסטיבל, או רחמנא ליצלן לראיין אותי. אבל, כדי להפגין רצון ...

http://blogs.haaretz.co.il/oferaderet/367/

    וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן  (בראשית ב' י') וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן גּוּפָהּ וַאֲנִי טוֹבֵל בּוֹ רֹאשִׁי  מַטְבִּיעַ פָּנַי וּקְוֻצּוֹת תַּלְתָּלַי מְשׁוֹטִי מְכַוֵּן מִפְרָשָׁהּ  לְעֵין הַסְּעָרָה.              

  כֹּחַ  "אֵין לִי כְּבָר כֹּחַ, יוֹתֵר", פָּלְטָה וְצָנְחָה עַל הַמִּטָּה. יוֹדַעַת שֶׁבֶּאֱמֶת, יֵּשׁ לָהּ עוֹד קְצָת כֹּחַ אֲבָל אֵין לָהּ בְּרֵירָה, וְהִיא מֻכְרָחָה לְהַגִּיעַ לְיָמִים טוֹבִים יוֹתֵר שֶׁתּוּכָל לֶאֱגֹר בָּהֶם מְעַט כֹּחַ שֶׁיִּהְיֶה לַיָּמִים שֶׁיָּבֹאוּ אַחֲרֵי הַ"יָמִים טוֹבִים יוֹתֵר" כִּי אָז לֹא יִהְיֶה לָהּ בֶּאֱמֶת כְּבָר כֹּחַ יוֹתֵר.        

רָאִיתִי אוֹתוֹ דֶּרֶךְ חַלּוֹן הַמִּטְבָּח, מִסְתּוֹבֵב בַּחֲצַר הַמֶּשֶׁק. מִשּׁוּם מַה לָקַח לִי זְמַן לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁזֶּה הוּא, הַיַּלְדּוֹן הַמָּתוֹק שֶׁלִּי. רַצְתִּי אֵלָיו, חִבַּקְתִּי אוֹתוֹ חָזָק חָזָק, לִטַּפְתִּי אֶת שַׂעֲרוֹתָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁהוּא הֲכִי חָמוּד וְאוֹתוֹ אֲנִי הֲכִי אוֹהֵב בָּעוֹלָם. הוּא הִבִּיט בִּי. מֻפְתָּע מִפֶּרֶץ הָאַהֲבָה. כְּדַרְכָּם שֶׁל יְלָדִים, נִסָּה לְהֵחָלֵץ מִזְרוֹעוֹתַי. לֹא נָתַתִּי לוֹ לָלֶכֶת בְּקַלּוּת. הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהוֹפִיעַ, הָיְתָה ...

    תיאטרון זֶהוּ, הֶחְלַטְתִּי. לֹא אֵלֵךְ יוֹתֵר לַתֵּיאַטְרוֹן, אֵין לִי סַבְלָנוּת לָשֶׁבֶת שָׁם. הַחַיִּים שֶׁלִּי, מַה לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר דְּרָמָטִיִּים.   חֲבָל שֶׁ Deus זֶה מֵהַ-  ex machine הִזְדַּקֵּן, שׁוֹכֵחַ תַּפְקִידוֹ וְלֹא עוֹלֶה עַל הַבָּמָה בַּזְּמַן.