בננות - בלוגים / / להעלים (מתוך מסע דּוּמָה)
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

להעלים (מתוך מסע דּוּמָה)

 

שלום
הקצרצר הזה הוא חלק ממחזור השירים "מסע דּוּמָה". שמו מעיד עליו שהוא עוסק  בחלקים הפחות מלבבים של החיים.
לכן החלטתי לא להכביד ולא להביא את כולו באחת 
אלא מדי פעם, פיסה פיסה.
כמו שכתבתי בראשית אחד השירים במחזור:

מִדֵּי בֹּקֶר אֲנִי מַשְׁלִיךְ לְבוֹר הַדּוּמָה
לִבְדִיקַת נִסָּיוֹן
פִּסָּה קְטַנָּה 
מִמֶּנִּי.

להעלים

 

עוֹרֵף זִיפִים לְבָנִים

וְֹלא מִסְתַּכֵּל בַּמַּרְאָה

מְגַלֵּח שְׂעַר רֹאשִׁי

לְהַעֲלִים מַה שֶׁחָסֵר.

 

 

20 תגובות

  1. אני עוד בארבע השורות הראשונות. כי הן חזקות מאוד.

  2. גיורא, אני חושב שהמרובע החופשי הזה הוא מאוד חזק. אגב, האם אתה מודע לעובדה שאחד מספרי השירה המפורסמים בספרות העברית/ישראלית נקרא "משא דומה" – ספרו הראשון של פנחס שדה. כך או כך המרובע נוגע והזכיר לי שורות של רוברט לואל כמדומני, יתקן אותי גיורא לשם או אמיר אור – על עמידתו של לואל למול המראה – הוא עומד להתגלח כמו נגר הניצב לפני בעיית ארון או מגירה. משהו מעין זה. נעים היה להכיר בערב של יודית, רני.

    • שלום רני

      כן,, אני יודע. שנינו גנבנו מגדול המשוררים -ישעיהו הנביא (כ"א 11). שָׁם כנראה דומה= אדום.

      מאחר ואני מכיר את "משא דומה" של פנחס שדה התלבטתי איך לקרא למחזור. אני רציתי "משא" במשמעות של משא על הגב ,אבל החלטתי בגלל פנחס שדה שגם "מסע" טוב לצרכי.

      דרך אגב, השורות הראשונות של "המרובע" הם פתיחה לשיר שלם. אבל בעקבות התגובה של לי ושלך ,אולי כדאי להניח אותו כמו שהבאתי.

      יותר טוב,
      כשאעלה את השיר כולו, אתן למגיבים להציע.

      אכן, היה נעים להפגש. אשמח להפגש גם על כוס קפה. בחודשים יולי ואוגוסט אני פנוי. אשמח לפגישה
      גיורא

  3. חני ליבנה

    הפיסות הקטנות ממך מרתקות, אני אוהבת מאוד את הראשון, כלומר מה שכתבת בראש אחד השירים

    • לחני
      אני מקווה שכשאביא את השיר במלואו -הוא לא יאכזב. אל תתביישי להגיד לי.
      במקרה הכי גרוע, נחזיר אותו לצורה שבה הוא מופיע כאן.
      הרבה יותר קל לקצץ מאשר לכתוב.

  4. טובה גרטנר

    היי גיורא
    זה מדויק
    כל בוקר זורק פיסה
    דימוי דוקר
    ואמיתי
    להתראות טובה

  5. מירי פליישר

    הכל אמת

  6. סיגל בן יאיר

    המשפט שתפס אותי – להעלים את מה שחסר. כל כך לא הגיוני ועם זאת כה הגיוני ומתעתע. והמילה עורף במלעיל ומלרע. שירים מצוינים גיורא.

    • לסיגל.
      תודה על המילים היפות. "להעלים את מה שחסר" נראה לי הכי מתאים לתיאור גילוח כל שערות הראש (כך יחשבו שבאמת יש יותר שערות). אבל כמובן זו גם מטפורה לפעולות אחרות שאנחנו עושים.

  7. חן קלינמן

    גיורא, קצרצר המכיל אחת מתכונותיך האישיותיות/פואטיות הבולטות – כנות (כמעט אכזרית אפשר לומר) כלפי עצמך וכלפי מה שהחיים משקפים לך עליהם ועל עצמך. אולי זו הסיבה מדוע כה קשה להביט במראה…
    אבל הלא אצלך הכתיבה היא בין השאר המראה הזו, הַבָּטָה על הקשה מֵהַבִּיט, אבל עם איזושהי יכולת הכלה, מרחק מזכֵּך, מה שאולי מכונה המרחק הפואטי.
    אני מוצא את הכנות הזו שלך, שלדעתי גם נובעת ושלובה בענווה, כדבר מה יקר המציאות. חן

השאר תגובה ל לי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר