בננות - בלוגים / / שיר- עם ישראלי: החבר הכי טוב שלי
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

שיר- עם ישראלי: החבר הכי טוב שלי

 

 

 

שיר- עם ישראלי: החבר הכי טוב שלי

 

 

מִשּׁוּם מָה, נִזְכַּרְתִּי פִּתְאֹם בְּשִׁמְעוֹן גּוֹלָן שֶׁיָּצָא לְפֶּנְסְיָה לִפְנֵי שֶׁבַע שָׁנִים.

עֶשְׂרִים שָׁנִים עָבַדְנוּ בְּיַחַד.

 

 

הוּא חָתַם עַרְבוּת עַל הַמַּשְׁכַּנְתָּה שֶׁלִּי

וַאֲנִי עַל שֶׁלּוֹ.

דִּבַּרְנוּ הָמוֹן עַל הַבְּעָיוֹת שֶׁל אִשְׁתּוֹ

וְעַל נֹעַם-

סִפַּרְתִּי רַק לוֹ.

הוּא נָתַן לִי אֶת הַטֶּלֶפוֹן

שֶׁל דּוֹדוֹ הַמֻּמְחֶה הָאַרְצִי,

לִבְנוֹ הַצַּיָּר אִרְגַּנְתִּי

תַּעֲרוּכָה בְּבֵיתִי.

כְּשֶׁעוֹד עָבַד-

רַק אוֹתָנוּ הִזְמִין

לַחֲתֻנָּה שֶׁל בִּתּוֹ

 

מְעַנְיֵן מַה קּוֹרֶה אִתּוֹ

 

 

 

26 תגובות

  1. אהוד פדרמן

    השיר נוגע בי באמיתותו ובפשטותו.

    אם יורשה לי להציע, הייתי מוותר על : שיר עם ישראלי ומסתפק ב' החבר הכי טוב שלי' הכותרת המקוצרת והשורה האחרונה יוצרות לדעתי את הפואנטה של השיר

    • שלום אהוד.
      תודה
      מותר להעיר וגם רצוי. מה עוד שאתה מאד צודק. אם תשים לב שם השיר בפוסט הוא: שיר ישראלי: החבר הכי טוב שלי.
      השם המתחכם בצורה לא מוצלחת ,ניתן לפוסט עצמו.
      גם אותו אני מיד משנה.

      • אם לא למען האירוניה העצמית שב"שיר עם ישראלי" בשביל מה בכלל 'שיר ישראלי', גיורא? הרי איש אינו חושב שזו שירה אוזבקית עתיקה 🙂
        תבנית הבערך חריזה גם היא מצדיקה "שיר עם".
        דווקא "החבר הכי טוב שלי" אפשרי אבל לא לגמרי הכרחי בכותרת (יכול היה להופיע למשל כ"שמעון גולן, החבר הכי טוב שלי" בשורות הפתיחה).
        נדמה לי שאסור לוותר כאן על האירוניה המרירה. היא מדגישה את הבדידות והאובדן והופכת אותם אפיון של חברה שלמה.

        • לאמיר. תודה.

          יש לי כמה התלבטויות בקשר לשיר זה.
          אבל אפתח בהתלבטות איזה שיר להביא לבלוג לאחר שלושת השירים שפרסמתי קודם, שלפחות לגבי חלק ניכר מהקוראים הביא אינפורמציה אישית קשה ומפתיעה.

          גם בלוג צריך לנהל ,וגם ליצור סוג של "פרסונה" באתר וירטואלי.
          ידעתי שאני " צריך" להביא שיר "מאשרר חיים". זה ירומם את מצב הרוח, כמובן ,רצוי ששיר כזה לא יהיה מתוק מדי אבל יאפשר לקוראים הוירטואליים אתנחתא רגשית.
          יש לי שיר כזה בארסנל קוראים לו "אנופלס" (היתוש מאגם החולה).שיר קטן וחמוד. אבל החלטתי לעשות "דווקא" ולהביא ליום העצמאות את השיר הזה שאולי צריך לקרא לו "ישראליאנה" (אפשר להגיד כך?), הבאתי בו רשימת אינוונטר של מאפיינים של החברותא הישראלית שמצד אחד יש בה קירבה אמיתית ואינטימיות דביקה אך זו גם קלה להתפוגגות ולבדידות.

          יש לי בעיה עם השיר, בעיקר עם הפואנטה המחורזת בסופו שהיא בעצם עיקר השיר.

          משום מה השיר ביקש את עצמו להכתב במעין חריזה והיה לי צורך שהמשפט האחרון יהיה מחורז ,אך דווקא חריזה זו מפריעה לי עכשיו ונדמה לי שהיא מרדדת את השיר לדרגת בדיחה.

          השיר הזה אהוב מאד על ידי המון אנשים המעבירים אותו בעיקר במקומות עבודה מהסוג הישן שאנשים בילו את מרבית חייהם בו.

          אבל אני עדיין לא יודע אם להכניסו לספר.

          • אמיר אור

            גיורא, אני חושב ש"שיר-עם ישראלי" בכותרת היה פותר את חששותיך מן החריזה ואף נותן לה משמעות ויופי.

            בהחלט יש פה שמץ אירוניה עצמית והומור, והספקטרום שבין החברותא לבדידות מוסך בהומור ובחום שמץ מרירות.
            ומה רע בזה?

          • לאמיר.
            תודה, אני כבר מתקן. הרגעת אותי.

  2. מירי פליישר

    קצב ישראלי של אחווה

    • אירוניזציה על מושג החברות , שמתבטאת בכותרת ובמשפט המחץ המסיים .כדאי לקרוא מדי פעם את "הנסיך הקטן" כדי להזכר מהי באמת חברות צריך לפי מושגיו של אקזופרי ללמוד מחדש ובאור חדש את פרוש המושג "לאלף". שיר אירוני, גיורא, הנוגע בליבת החולי החברתי. עצוב שככה.

      • לחנה, נכון שהשיר הוא מאד ישראלי. הגעתי למסקנה שזה גם חסרונו כי האינוונטר שהוא מביא מאפיין רק קבוצת אנשים בני גיל מסוים (שלנו)ושכבה סוציו אקונומית דומה.
        אבל בכל אופן הוא מציג משהו ישראלי כללי ולאו דווקא שלילי. הישראלים יוצרים חברויות אמיתיות בזמן קצר ומוכנים להרתם לעזרה, אבל יש נטיה לחברויות אלו גם להתפוגג ( אם כי הדואר האלקטרוני מחייה חלק מהם).

        השיר אירוני, אבל יש עדיין משהו יפה בקשרים שקשה למצוא אותו אצל חברות אחרות.

        • חנה טואג

          ה"מענין מה קורה איתו" מעמיד את החברות הזאת על פי קריאתי ,באור קצת מופרך, אף שהיתה תערוכה והוזמנת לחתונה, הוא אשר אמרתי לדפדף ב"נסיך הקטן". זה קר , ולא קשור לישראליות אלא לאופי של בני אדם אני מכירה ישראליות אחרת על חברות ארוכת ימים בין חברים לנשק ,לכיתה ולתנועה חברות שאינה מתבטאת רק בהזמנה לחתונה, כי אם בנוכחות מתמדת (לא דביקה) לדעתי השיר מבליט יותר את האירוניה, זוהי מכל מקום הקריאה שלי.

          • גיורא פישר

            לחנה
            את צודקת במאה אחוז ובדיוק לזה התכוון המשורר.
            זה הטבע האנושי. האמת היא שבתגובה שאליה התייחסת ניסיתי להיות יותר רחמן מאשר בשיר. אבל את בהחלט קראת את השיר כפי שכתבתי אותו.

    • למירי, את צודקת. לא הבנתי מדוע דווקא השיר הזה ביקש להכתב במין חריזה. נתת את התשובה- קצב ישראלי של אחוה.

  3. לגיורא, יש כאן שורה שהיא המשמעותית ביותר עבורך, מעבר לשמעון גולן, לדודו המומחה, לבנו הצייר ולבתו שהתחתנה; והשאלה שלי היא: מעניין, מה קורה איתך?

    • ללבנה. מה קורה אתי?
      אני מניח שאני במצב סביר. צריך עוד כמה ימים עד שהכוויות מהפנסים הציבוריים שהופנו אלי בימים האחרונים יחלשו.
      אחרי זה הכל יהיה נפלא!

      • הבנתי, גיורא. תתחזק. מלים יועילו?

      • הבנתי, גיורא. תתחזק. מלים יועילו?

        • ללבנה
          תודה. מילים לא יועילו(ראי השיר "אמרות חוכמה"). אבל אני יכול להבטיח לך שאני חזק בצורה שמפתיעה גם אותי.

          אני מזמין אותך לשמוע אותי מנחה את התכנית בגלי צה"ל ביום הזכרון.
          שם התכנית הוא "שעור מולדת". כדי לשמוע אותה יש ללחוץ על "לחצו כאן" ליד שם התכנית.

          http://glz.msn.co.il/newsArticle.aspx?newsid=39263

          • חן קלינמן

            גיורא, אפרופו תגובתך כאן, רק רציתי לקפוץ על העגלה ברשותך ולציין שהייתי ילד טוב והקשבתי לתוכנית ביום הזיכרון, בין 4 ל5 בהנחייתך.
            אינו דומה לשמוע אותך על אֶתֶר האינטרנט כמו לשמוע את קולך על גלי האתר. מרשים. גם הדיון, השיח, היה כ"כ יציב, טעון, מפוקח וכאוב גם יחד.

          • לחן. אני מאד מודה לך. זה מאד מוזר לשמוע את עצמך ברדיו. אבל הבנתי מהתגובות שיחסית לחוסר הנסיון שלי התכנית עברה באופן סביר.

          • חן קלינמן

            גיורא, שלא ישתמע לשני פנים: התכנית עברה באופן מרשים, לא רק סביר. היה שם שיח מדוייק, כל אחד הביא את עצמו אותנטית ונתן מקום ממשי לאחר. היה שם שיח אמיתי ואמפתי כ"כ, בוגר באופן המעורר הערכה רבה.

          • לחן.
            תודה.
            כמובן צריך להודות למפיקות התכנית ענבל מאור והני עמיר שידעו לחתוך מהתכנית את אותם קטעים חתרניים שהנחתי שיורדו בהקלטה (אסור לשכוח זה יום של קונצנזוס). מכיוון שאני הייתי על תקן משולש: אב שכול ,מורה ששניים מתלמידיו נפלו וגם מנחה התכנית הייתי דומיננטי יותר בזמן ההקלטה אך לשימחתי (ולבקשתי) המפיקות שמרו בעת העריכה על שיווי משקל יפה בין המשתתפים.

          • תיקון טעות: שהנחתי שיושמטו בעת השידור.

          • שושנה ויג

            גיורא שלום

            גיורא הגעתי היום לבקר בבלוג שלך בעקבות השיר בעיתון. מכל הבחירות של המשוררים אהבתי ביותר את בחירתה של אגי משעול בשירך. אגי משעול לא בחרה בשיר שיש בו דיאלטיקה מתחכמת או בשיר שיש לו פואטיקה מפוצצת בחדשנות כפי שהתאמצו שאר המשוררים ועורכים הספרותיים שלטעמי ניסו לצאת מגדרם בטרחנותם. אהבתי את שירך בעיתון כיוון שזהו שיר שאפשר לדבר בו, אפשר לדבר בו ובעדו ואפשר להזדהות עמו. ניתן להראותו לאחרים וגלות שהוא אוניברסאלי ואינו מקומי. הכאב של החידלון שלנו ושל הוצרים שאנו צורכים היום, גם סקודה אדומה ישנה "זוכה" לאריכות ימים בעוד בן צעיר אינו זוכהלכך. בחירתה של אגי משעול היא בחירה של שפיות, וגם במידה מסויימת הצדעה לשירים שיש בהם אמירות ברורות.
            זוהי שירה בעיניי…

            עסקתי היום בבוקר בשירים שפורסמו בעיתון ואני חייבת לומר לך, שתלמידיי אהבו את שירך. זה אומר שאמשיך לדבר עליו. ואשתמש בו בעתיד. הבנתי שהחמצתי אותו לפני כן, העיקר בא התיקון!!!
            כל הכבוד לך, גיורא…

            חג שמח

          • גיורא פישר

            לשושנה
            תודה רבה על דבריך המחמיאים והמרגשים.
            בקשר למשוררים האחרים אני משאיר לקוראים להחליט.
            איש איש וטעמו.
            גיורא

          • באיזה עיתון מדובר ומתי התפרסם?

          • גיורא פישר

            ב" ידיעות אחרונות"
            היום.

השאר תגובה ל גיורא פישר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר