אימרות חכמה
"נהגתי לחפש כוח וביטחון מחוץ לעצמי, אבל הם נמצאים מבפנים".
אנה פרויד.
"הליכתנו תהיה נוחה יותר כשעינינו מופנות קדימה, מאשר אם יוסבו לאחור."
ג'רום ק' ג'רום.
"אני לא חושבת על הסבל, אלא על היופי שעוד קיים."
אנה פראנק.
"הסערות גורמות לאלונים להעמיק את שורשיהם."
ג'ורג' הרברט.
"אני דף לבן, ואני מחליט באילו צבעים אשתמש"
גיורא פישר.
הַבֵּן שֶׁלִּי מֵת
אָז-
אַל תְּזַיְּנוּ לִי אֶת הַשֵּׂכֶל.
היום,יום ג' 28.4.09 בשעה 16.00 בגלי צה"ל ישודר שיח מורים בהשתתפותי.
פתחתי את האפשרות להגיב למי שחפץ ליצירה זו (אימרות חכמה) ולשיר "רכב ישראל ופרשו".
תודה
גיורא
קשה לישון הלילה.
כמה בנך היה יפה .
אני קוראת הערב את שיריו הקשים ביותר של משורר המלחמה הבריטי וילפרד אוון.
יפה שגם גיורא פישר מופיע ברשימת מזייני השכל.
בעצם המבנה הזה, היחס בין האימרות לשיר שבסוף, מזכיר קצת את המהלך בשיר "חוצפת יעקב".
אקשיב לך בארבע.
השיר "בני בני רכב ישראל…" הוא מהחזקים שקראתי.
וגם השורות שלך הקצרות היום מסכמות את הפער הבלתי נסבל בין מילים למה שהן אמורות לייצג, ולא יכול להיות לו ייצוג.
גיורא, דברים אלה הם כה טעונים, שאיני יכול אלא להשתתף מעט כאדם אל אדם בכאב שעובר פה מכאבך.
גיורא, השיר שלך והדברים על בנך בקשורים נכנסו לליבי, אין לי מילים להגיב מלבד זאת שהשיר נפלא, כמה ריקות המילים הללו
כולי תקווה שהשיר הסוגר מבטא את מה שמכונה 'חירות המשורר' ולא אמת עובדתית מבעיתה.
הכל אמת. ראה את הקישורים בשיר "רכב ישראל ופרשו".
גיורא, "רכב ישראל ופרשיו" שלך, ריגש אותי
בתמונת בנך מרום זכרו לברכה,משתקפת דמותו היפה
אני נודדת עם העכבר למעלה ולמטה חושבת כיצד "לא לזיין את השכל" אלא לחבק את הלב (ולרכוש לך את הקלמר הכי גדול בעולם)
גיורא, מלבד דברי תנחומים, מאחל לך את הלבן והצבעים הטובים ואת הרכב על פרשו.
יש האומרים שכשמבקרים את החולה לוקחים אחד חלקי שישים ממחלתו.
הלוואי הלוואי ויהיה זה נכון גם בשכול. חן
הייתי פה. עומדת דום.
אין מילים. שצבעים יפים ימלאו את הדף הלבן שלך אמן
היי גיורא
לומר שאני אוהבת אותך
שאתה מיוחד , מקור להשראה
שמחה שהכרתי אותך
להתראות טובה
להתראות בשמחות
הלב פשוט נקרע.
מה אפשר להגיד? אני באמת לא יודעת.
רק אולי לומר שאני כל כך מצטערת על האבדן שלך.
השיר "רכב ישראל ופרשו" הוא שיר מופתי.
וחבל שלא הכרתי קודם את האתר של חברות החללים. למרות שב 94, כשאני הייתי צריכה אתר כזה, עוד לא ידעתי מה זה אינטרנט.
לאליענה תודה על מה שכתבת על השיר ועל הכל.
אני חושב שאתר האינטרנט של העמותה לחברות שכולות הוא חדש למדי, אך העמותה קיימת ופועלת מאז 94.
לשני, החברה של מרום יש עכשיו חבר רציני ומקסים. את ההכרה ביניהם עשתה בחורה שגם היא חברה שכולה שהשתתפה בקבוצת התמיכה של העמותה. כך שבדרך מוזרה אני מרגיש שמרום אחראי להכרות. וגם זה סוג של נחמה (אם כי מורבידית)
גיורא, אין מילים לתאור נפילה לבור כאב כזה, שאינו נותן מנוח.